• ג'ו קאדה - הילד שהתבגר


    כאשר היה רק בן 21, ב2009, ג'ו קאדה ניצח את האירוע המרכזי של סבב ה-WSOP והפך לצעיר ביותר שהשיג את התואר הנכסף. שמונה שנים אחר כך, הוא חוזר ל"ריו". קאדה הפך מהשחקן הכי צעיר שזכה באירוע המרכזי לגבר שמתקרב לגיל השלושים, אך הוא עדיין ילד. ישבנו עם מקצוען הפוקר, שגנז את חלומו של דרווין מון לפני שנים, וששיאו לא נשבר על ידי אף צעיר אחר מאז.

    אנשים רבים זלזלו בקאדה וביריבו בשלב הראש בראש דרווין מון, וייחסו את הגעתם לשלב הזה למזל. קאדה רוצה להסביר את מקומו של המזל בהגעה לשלב הראש בראש באירוע המרכזי לפני שמונה שנים. "היו הרבה גורמים, אתה חייב לשים את עצמך בפוזיציה לנצח, אך כמובן שיש שונות גדולה והרבה מזל שמעורב. שיחקתי עשרות אלפי טורנירים באונליין, והיו מקרים שהייתי מפסיד 50 או 100 טורנירים ברציפות. מצד שני היו מקרים שהייתי "חם", והגעתי לשולחן גמר אחרי שולחן גמר. בשנים שלפני ה-WSOP של 2009, הצלחתי מאוד באונליין, השקעתי מאוד ושיחקתי המון פוקר. אני חושב שהיה לזה משקל גדול בהצלחה".

    הניצחון של קאדה העלה אותו לדרגת כוכב, והפוקוס עבר לעתים ליריבו החובבן, דרווין מון, שזכה לכינוי המלגלג "דרווין גאמפ". קאדה חושב שהזלזול בשחקן שמולו היה מוגזם ואכזרי. "אני לא חושב שזה הוגן, אנשים רבים שופטים אחרים, על מה הם עשו או במה הם זכו אחרי שניצחו את האירוע המרכזי. חלק מהאנשים משחקים יותר מאחרים, והתוצאות לא עומדות בציפיות. הוא לא התפרנס מפוקר, הוא היה חוטב עצים ממרילנד. זה רק משהו שהוא הלך ועשה, הוא ניצח טורניר לוויין (Satellite) והוא הרוויח מיליונים. איך אפשר לקחת את זה מבן אדם, רק בגלל שהוא לא שיחק הרבה מאז, או רק בגלל הסגנון המוזר שלו. אני רוחש כבוד לאדם שניצח, ואז הלך וחי חיים נורמליים, זה נהדר. לא כל אחד מסוגל לחיות את סגנון החיים הזה, חלק מהאנשים עושים את זה כתחביב או בחופשה, אני חושב שזה אחלה".

    זה לא יפתיע שקאדה בן ה21, חשב על אפשרויות אחרות לחיים מלבד לשחק פוקר. "ניסיתי כל מיני דברים, אבל אני תמיד נהנה לשחק פוקר. אני משקיע בזה הרבה זמן, ואמשיך לעשות זאת כי אני טוב בזה, ונהנה מאוד לעשות את זה. למרות זאת, אני לא משחק אותה כמות זמן כמו ששיחקתי, כשהייתי בן 18-19. אז הייתי משחק כמו משוגע, משקיע בזה כמות שעות לא סבירה, פשוט כי הלך לי ממש טוב וזה היה ממכר. לא תכננתי בתחילה להפוך את הפוקר למקצוע שלי. הייתה לי עבודה לפני שהפכתי למקצוען, כי לא ידעתי אם הניצחונות המוקדמים שלי, בגיל 18-19, הם בזכות העובדה שאני משחק טוב או בזכות מזל. המשכתי לשחק המון, ועזבתי את העבודה הראשונה שלי רק כשהרווחתי 150,000$. עבדתי בשביל 100-200$ בלילה, רק כדי להגיד לאמא שלי: 'היי, עדיין יש לי עבודה', לבסוף הפוקר הכריע את השאר ועזבתי. קניתי בית ושילמתי עליו מכספי כבר בגיל 19, הצלחתי לחסוך ולעזור לאמא שלי, ואז הגעתי לווגאס".

    זה היה טיול שישנה את חייו הצעירים של קאדה. הוא זכה ב8,564,435$, למרות שהוא מסביר שהוא לקח רק חצי מהסכום, כיוון שחתם על הסכם חלוקה לפני הטורניר. "בסבב ה-WSOP יש כל כך הרבה טורנירים, שבקלות אתה יכול למצוא את עצמך נכנס לכסף ב2-3 טורנירים, ועדיין להיות בהפסד של 100,000$ בסוף הקיץ" אומר קאדה. "מצאתי מישהו והראיתי לו את הנתונים שלי באונליין, והוא הסכים לממן אותי. כולם שואלים אותי אם אני מצטער על המימון, תשובתי הכנה היא שלא, אני לא מתחרט על זה בכלל. ידעתי שאני יכול לנצח, זה היה חלק מהסיכון, אני שמח גם מחצי". מעבר לכך שקאדה מסתכל על חצי הכוס המלאה, אנחנו שואלים אותו האם היציבות הכלכלית, בעזרת המימון, עזרה לו מבחינה פסיכולוגית באירוע המרכזי.

    "כן, אני מסכים עם זה. לא הייתי אחד מהשחקנים שמנסים את מזלם במשחקים הגדולים. השנה זו פעם ראשונה שאני משחק טורניר של 100,000$, שמונה שנים אחרי שזכיתי באירוע המרכזי. אני לא רוצה לשים את עצמי במקומות בהם, אני עם הגב אל הקיר וחייב לנצח. פוקר זה משהו שאני תמיד רוצה להרגיש בנוח איתו, להנות ממנו ולהצליח בו".
    שחקנים רבים, שהיו זוכים בסכום כל כך גדול בגיל צעיר, היו מבזבזים חלק משמעותי ממנו. קאדה לא אפשר לזה לקרות, אך ניסה את מזלו בכמה עסקים. "כל אחד עושה טעויות לאורך הדרך. פתחתי חדר פוקר צדקה, שחצי מרווחיו הלכו לצדקה. אני מאוהב בפוקר מאז ומתמיד, זה מה שאני טוב בו, ולכן זה היה נראה כמו רעיון טוב. לצערי שינו את החוקים ואת התקנות במישיגן, פעם יכולנו להפוך כל שולחן ל"שולחן צדקה", והיו רצים לנו 8-10 שולחנות בערב. מאז השינוי ניתן להסב רק שולחן אחד בקזינו ל"שולחן צדקה", במקום שמונה שהיו מרוויחים כסף. החוקים השתנו בגלל, שבתי הקזינו לא היו מאושרים מחדרי הצדקה, כי הם הפסידו כסף. נהניתי מזה, אבל ניהול עסק גורר המון לחץ, כזה שאתה לא פוגש בתור שחקן פוקר".

    לפני שלוש שנים קאדה סיים את תפקידו, כחבר ב-Team PokerStars Pro. וזה די ברור שהוא לא מתחרט על ההחלטה לעזוב. "אני מאושר שעזבתי את PokerStars. פניתי לכיוון אחר בתוך עולם הפוקר, ל-Norwegian Cruise Line, וזה מצוין בשבילי. PokerStars הציעו לי חוזה, אבל ידעתי שאני לא מוסיף הרבה לאתר. בכלל, זה קצת מוזר שאתה משלם על שימוש במוצר של חברה, שהיא הספונסרית שלך. אם אני אשחק רק באתר אחד, אני אייצר הרבה כסף לאתר על ידי עמלות, כי אני משחק המון. האתר ירוויח כמעט 100,000$ מהעמלות, אם הכל יגיע לכיסיו של האתר, זה כמו ש-NIKE יהיו הספונסר שלך ואתה תצטרך לשלם על בגדים ונעליים שלהם. חלק מהחברות קפדניות יותר מאחרות. זה היה הכלל כשחתמתי על החוזה, יכולתי לשחק רק ב-PokerStars, ואני חושב שזה נכון להרבה מאוד שחקנים. החוזה מנע ממני את האפשרות לשחק במשחקים אחרים. חלק גדול מהמשחק, זה לדעת לבחור את המשחק או השולחן שנכונים לך, ויש אתרים עם משחקים טובים יותר. חוסר היכולת לבחור את המשחק, ובאותו זמן לשלם על השימוש במוצר שלהם, גרם לי לעזוב אותם. הם החליפו בעלות, ושינו את הכיוון לגמרי. כאשר עזבתי הם אפילו לא אמרו לי תודה על חמש השנים שהיינו ביחד, הם היו חצופים והחלטתי שזה הזמן לעזוב".

    שיא ה-WSOP שלא יישבר?

    תהילתו של קאדה נשארת חקוקה, בזכות הפריצה האדירה שלו באירוע המרכזי של ה-WSOP, כשהיה רק חודשים ספורים אחרי יומולדת 21. הוא מתעקש שהשיא שלו עוד יישבר, אך אולי עוד לא הגיעה העת. "אני כל הזמן משחק מול שחקנים צעירים יותר מהגיל בו זכיתי, אחד מהשחקנים האלה עוד יזכה. שחקן אחד ישב לידי ואמר לי: 'אני הולך לשבור את השיא שלך'. אמרתי לו: 'אמרתי את אותו הדבר לפיטר אסטגייט, אולי גם אתה תעשה את זה'. בכל שנה יש למישהו את הצ'אנס לעשות את זה, ובסוף זה יקרה. זה נעשה קשה יותר אחרי 'יום שישי השחור', עם הקשיים לשחק באונליין, זה לא קל כמו שהיה אז. אני עדיין חושב שזה יקרה, אבל אולי ייקח לזה עוד זמן".

    שמונה שנים לאחר מכן, בהכנות לקראת האירוע המרכזי של 2017, ג'ון קאדה יושב מתחת לתמונה שלו, שתלויה על קיר ב"ריו", ואנשים פונים אליו בבקשה להצטלם איתו. "אף פעם לא יימאס לי לראות את התמונה שלי עם כל הכסף. עדיין מוזר בשבילי, שאנשים מסתכלים אליי בצורה שונה או מבקשים להצטלם איתי. אני לא מרגיש שונה מהשחקן שיושב לידי בשולחן, זה משחק בין שווים. זה מוזר, אבל אותו אחד שביקש להצטלם איתי, ביקש להצטלם גם דניאל נגראנו, זה פשוט עדיין מוזר לי להיות איתו באותו צד, בסה"כ ניצחתי טורניר". מיליוני צופי ESPN ראו את הניצחון של קאדה ב2009, ואם הם חושבים שהניצחון עלה לקאדה לראש, הם לא צריכים לדאוג. לילד עדיין יש את אותו החיוך, והוא עדיין אותו ילד שהימם את עולם הפוקר. אך במובן מסוים קאדה אף פעם לא היה "ילד", הוא תמיד היה "הגבר".