פוקרלנד - שלושה לקחים שאפשר ללמוד מפוקר טלוויזיוני
 
  • שלושה לקחים שאפשר ללמוד מפוקר טלוויזיוני


    הפעם הראשונה שנחשפתי לנו-לימיט הולד'ם הייתה באירוע המרכזי של סבב ה-WSOP ב-2003. מאז למדתי הרבה דברים מצפייה בשחקנים עושים מהלכים גדולים בטלוויזיה. במקביל אספתי גם כמה הרגלים רעים בגללם, הרגלים שהצלחתי להסיר עם הזמן, כשהפכתי לשחקן רציני יותר. עם הניסיון למדתי לזהות את הטעויות שעושים שחקנים חובבנים בטלוויזיה, והתחלתי ללמוד מהן. הנה שלושה שיעורים שלמדתי מצפייה באירוע המרכזי של לפני כמה שנים.

    אל תשוו עם ידיים חלשות לפני שחקנים אגרסיביים
    זו טעות נפוצה שהרבה מתחילים עושים. נניח שמישהו לפניהם מדדה (Limp) לקופה או עושה רייז מינימלי, והם יושבים בעמדה אמצעית או מאוחרת עם יד בינונית או חלשה אפילו, ומחליטים שבגלל סיכויי הקופה (Pot odds) כדאי להם להשוות. סיכויים של 1 ל-3 או 1 ל-4 נראים טוב בסיטואציה הזו, אבל מה שהמתחילים אינם מבינים, זה שעלולים להיות שחקנים אגרסיביים אחריהם, שלא יתנו להם לראות את הפלופ בכלל.
    באירוע המרכזי של 2014, קיבלנו דוגמה נפלאה לכך. שחקן שישב בעמדת "אנדר דה גאן" עם נתן רייז התחלתי, וקיבל השוואה משלושה חובבנים עם , , . השחקן שישב בעמדת הביג בליינד, היה המקצוען האגרסיבי קייל קרנן, שדחף רייז גדול בגובה 11 ביג בליינדים עם .
    בהתחשב בעובדה שיושב אחריהם שחקן אגרסיבי כזה, החובבנים היו אמורים לתת הימור-שלישי (Three-bet) או לזרוק את הידיים. במקום זה, הם החליטו להשוות, וכך השאירו לקרנן הזדמנות מצוינת לדחוף הימור גדול. בכל מקרה, אם נחזור למה שקרה ביד, אחד החובבנים, שהחזיק , החליט להמר בחזרה, בלי סיכוי אמיתי שקרנן יזרוק את היד, ובעצם עשה את הטעות הבאה שאנחנו הולכים לדבר עליה.

    אל תבלפו כשאין סיכוי שהיריב יזרוק את היד
    לחובבן עליו דיברנו קוראים ג'ים דאנקן. בתחילת היד היו לדאנקן 30 ביג בליינדים, ערימה סבירה יחסית לאירוע המרכזי, שלוקח המון זמן ונותן לך את האפשרות להיות סבלני ולחכות ליד. בנוסף, "בועת" הכסף בדיוק התפוצצה, מה שאומר שהיו המון שחקנים עם ערימות קטנות ששיחקו בפראות. במילים אחרות, דאנקן לא היה חייב לסכן את חיי הטורניר שלו עם 30 ביג בליינדים.
    למרות זאת, דאנקן החליט להיות גיבור. לאחר שהשווה את הרייז הראשוני מעמדה אחת אחרי ה"אנדר דה גאן", הוא החליט לדחוף במהירות את כל הערימה, אחרי שקרנן עשה את הרייז הגדול שלו. צריך לומר, זה מהלך מאוד חזק, אני הייתי שם את דאנקן על AK או JJ+. אפשר גם להניח שקרנן ביצע הרבה רייזים כאלה לפני, ובגלל זה דאנקן החליט לעשות את המהלך הזה.
    אך למרות זאת, דאנקן לא היה צריך לדחוף כל כך מהר. אם הוא היה לוקח שנייה לחשוב, הוא היה מבין שגובה ההימור של קרנן מונע ממנו את האפשרות לבלף. עם 30 ביג בליינדים, הרייז של דאנקן נתן לקרנן יחס השוואה של 1 ל-2.5. כלומר, גם אם דאנקן באמת יושב עם מפלצת, לקרנן עדיין שווה להשוות. קרנן שהבין זאת, השווה לאחר שהשאר זרקו. הזוג 3 שלו החזיקו, ושלחו את דאנקן הביתה.

    אל תענו למקצוענים שמחפשים מידע
    בספרו Verbal Poker Tells, המחבר זאקרי אלווד כותב: "אין הרבה דברים שאפשר להרוויח מלדבר במהלך היד, אבל כן יש מה להפסיד".
    הציטוט הזה מבהיר את הטעות ששחקנים מתחילים נוטים לעשות. הם דוחפים אול אין, מחכים שהיריב יחליט מה לעשות, הוא מנסה לדבר איתם ולדוג מהם מידע, והם יותר מדי פעמים משתפים עם זה פעולה. זה די גרוע כשהם משחקים מול יריבים חובבנים כמותם, אך זה עלול להיות קטלני כשהם נתקלים במקצוענים.
    ביד שהזכרנו קודם לכן, דאנקן עשה את הטעות הזו, כשחיכה לראות האם קרנן משווה או לא. קרנן שאל את דאנקן אם יש לו AK, והאחרון השיב בקול חלש שכמעט לא נשמע: "תשווה ותגלה". קרנן המשיך לנסות לדוג מידע, אבל דאנקן, לזכותו, לא סיפק כלום מעבר לכך, אבל הנזק כבר נעשה. אם נהיה הוגנים, קרנן היה כנראה משווה בכל מקרה, אבל אולי התגובה של דאנקן הייתה זו שסגרה את הסיפור.

    מסקנות
    שלוש הטעויות הללו, הן טעויות שנעשות על ידי שחקנים חובבנים. אנחנו משחקים יותר מדי ידיים, לרוב בצורה פאסיבית, מבלי להתחשב בכמה כדאי לנו לשחק אותן. אנחנו לא שמים לב לגודל הערימות, ואנחנו אוהבים לדבר יותר מדי. אז נכון, זה יכול להיות כיף, וזה לא אסון גדול אם זו הכוונה שלכם. אבל אם אתם מחפשים להרוויח, אתם חייבים להבין מה הם הדברים שפוגעים ברווחיות שלכם.
    הפוקר הטלוויזיוני מלא בדוגמאות של מקצוענים שמנצלים אותנו החובבנים. אם תצפו בו בצפייה אנליטית, ולא רק לשם הבידור, תוכלו ללמוד איך להתחמק מטעויות.