פוקרלנד - אסטרטגיית טורנירים: הגנה על ערימה קטנה
 
  • אסטרטגיית טורנירים: הגנה על ערימה קטנה


    לא משחקים טורנירים רק כדי לשרוד, משחקים אותם כדי להרוויח כסף. נכון שהישרדות בטורניר עוזרת לכם להגיע למטרה, ואף אחד לא רוצה לעוף עם יד גרועה, אבל יש הרבה סיטואציות שאתם עם ערימה קטנה (Short stack), ובכל זאת צריכים להגן על הביג בליינד שלכם ולסכן הכל עם טווח רחב של ידיים. במאמר הזה נציג יד שתסביר טוב את הרעיון הזה.

    עמוק, אבל לא עמוק
    לפני זמן מה חבר שלי הצליח לרוץ רחוק ב-Sunday Storm של PokerStars ($11 דמי כניסה, ומיליון דולר פרס מובטח). אחרי שהצליח לצלוח מספר חמש-ספרתי של מתמודדים, הוא הגיע ל-50 האחרונים עם ערימה קטנה. למרות שהחבר הצליח להישאר אחרי 99% מהשחקנים, עדיין הוא לא היה עמוק מספיק למאני טיים. שדה השחקנים עדיין היה צריך להצטמצם ל-6, כדי שהזכייה תשפיע בצורה משמעותית על הבנקרול שלו.
    עם 10 ביג בליינדים, כשהממוצע עומד על 25 בערך, הגיבור שלנו כבר הבטיח לעצמו $1,400. במצב הזה (שלא קורה בתכיפות), השחקנים צריכים לנסות לגנוב, ולסכן את חלומם לזכות בפרס הגדול, כדי להבטיח את מקומם בששת המקומות הראשונים. הדוגמה הזו אפילו די קיצונית, לרוב יהיו פחות מקומות שיבטיחו כסף גדול.

    6-4 אוף-סוט
    חובבן עם ערימה גדולה, שהיה שני לשחק, פתח עם רייז מינימלי. אחריו כולם עשו פולד, עד לגיבור שלנו, שנשאר עם 9 ביג בליינדים בלבד, שאחד מהם נמצא כבר בקופה. אם היה לו 10-9 או יד טובה יותר, ההחלטה לדחוף הייתה ברורה, אבל מה אם הוא קיבל 6-4 אוף-סוט? הגיבור שלנו החליט רק להשוות.

    פלופ 7-4-3 בקשת צבעים
    הגיבור שלנו פגע די טוב בפלופ, במיוחד בהתחשב בסיטואציה. עכשיו יש לו את הסכום המושלם, כדי להסתכן בצ'ק-רייז אול-אין. היריב יניח שהגיבור שלנו לא פגע בפלופ מהסוג הזה, ולכן סביר שימשיך להמר מולו, סביר שזה יהיה הימור בגובה שני ביג בליינדים. אחרי הימור כזה, הגיבור שלנו כמובן ידחוף את כל מה שנשאר לו. אם הגיבור שלנו יקבל השוואה לאול-אין, המצב שלו יהיה נהדר, אפילו נגד זוגות גבוהים יש לו 33%, 10 אאוטים X2. רק נגד 5-5 6-6 ו-7-7 הוא בבעיה.
    ביד המדוברת, הגיבור שלנו אכן עשה צ'ק, אבל היריב דחף אול-אין בעצמו. אז מה עושים עכשיו?

    הדברים השתנו
    לאחר שאמרתי קודם שהוא בדיוק בסיטואציה המושלמת לסכן את כל הצ'יפים שלו, אני רוצה לסייג את דבריי. אני חושב שכדאי לסכן את כל הצ'יפים במצב הזה, רק אם יש גם סיכוי שהיריב יעשה פולד (Fold equity). הייתי רוצה להיות האחרון שמהמר, במיוחד כשאני עוד רחוק מלהבטיח את נצחוני ביד.
    הדברים השתנו בצורה משמעותית, כשהיריב שלנו בעצם אומר לנו, שאנחנו צריכים לסכן את כל הצ'יפים כדי להמשיך ביד. אנחנו יודעים מה יש לגיבור שלנו, אבל מה יש ליריב? אפשר להניח שאין לו יד שנראית לו בלתי מנוצחת, כמו סט או אסים. במקביל, אנחנו גם יודעים שסביר שאין לו בלוף, כמו A-K או Q-J.
    יש רק שני דרואוים שהגיבור שלנו יכול לנצח, A-2 ו-A-5. מול A-2 זה מובהק, וגם מול A-5 זה כמעט 60%. שתי הידיים האלו הגיוניות בהתחשב בהתנהלות ביד, כי לשתיהן יש ערך (Equity), אבל הן לא רוצות שישוו להן.

    זמן ההחלטה
    למרות העובדה שהגיבור יכול לנצח חלק מטווח הידיים של היריב, אני מרגיש שעדיף לפרוש במקרה הזה. היריב לקח את ההימור לפני שהגיבור שלנו לקח אותו. על פי רוב, בטורנירים גדולים עם דמי כניסה נמוכים, כמו זה המדובר, אני חושב שהיריב יישב בדרך כלל עם תשיעיות או עשיריות, ואתם תופתעו שהוא שיחק כמו שהוא שיחק.
    החבר החליט להשוות, והיריב חשף A-7, יד טובה אבל מאוד פגיעה, במיוחד כשמדובר בשחקן חובבן שנמצא בטורניר הכי טוב בחיים שלו. בסופו של דבר, אף אחד מהאאוטים לא הגיע, והחבר עף.

    מסקנה
    בסופו של דבר, החבר שלי השווה פרה-פלופ בגלל שהוא הרגיש שהיריב הוא שחקן חלש. בין אם זה נכון או לא, אני חושב שהיד הזו חלשה מכדי להשוות. אנחנו חייבים לשים את הגבול באיזשהו מקום. אצלי הוא יהיה באיזור ה- 6-7 אוף-סוט. לאחר מכן החבר קיבל פלופ נהדר, שהוביל אותו לסיטואציה הנהדרת של צ'ק-רייז.
    אך ההזדמנות לעשות את המהלך הנכון לא הגיע, כי היריב פעל ראשון, ובמקום לבצע הימור המשך רגיל, הוא החליט לדחוף. בסיטואציות כאלה, שאנחנו משווים לפני הפלופ ופוגעים בו, אנחנו נוטים להגיד לעצמנו שזה מה שחיכינו לו, וכך אנחנו מתעלמים מסימני אזהרה.