• ההבדל בין משחקי לייב לאונליין


    סדרת ספריי,Donkey Poker , נכתבה במטרה ללמד שחקנים איך לכתוש את יריביהם במשחקי לייב בסכומים נמוכים, שרווחים בווגאס. אני קורא למשחקי הקאש בסכומים 1$/2$, 1$/3$, 2$/5$ בווגאס: "משחקי החמורים" (Donkey Game), תחת אותה הגדרה ניתן להכניס גם את שאר המשחקים הקטנים בבתי קזינו ברחבי העולם.

    המוטיב החוזר ב"משחקי חמורים" הוא שתוכלו למצוא בהם הרבה חמורים. אך כדי להיות ברור, אני לא בהכרח מחשיב את ה"חמורים" לשחקנים רעים, ההגדרה שלי מעט שונה. "חמור" הוא שחקן מנוסה שלא מתאים את עצמו ליריביו, הוא עקשן בפוקר כמו חמור. הוא בדרך כלל מאוד משוחרר (Loose) אך גם קצת פאסיבי. אם הוא אוהב את היד שלו, הוא ישחק איתה מכל עמדה, בין אם העלו לפניו או לא. הוא חושב רק על מהלך אחד ולא קדימה, ובדרך כלל אחרי הפלופ הוא במצב בעייתי.

    האסטרטגיה האופטימלית ב"משחקי חמורים", דומה בהרבה אספקטים לאסטרטגיות במשחקי אונליין, או אפילו לאלה במשחקי קאש בסכומים גבוהים. זאת אומרת שאם אתם שחקני אונליין מרוויחים, אין שום סיבה שלא תרוויחו גם במשחקים הללו. אך אם אתם רוצים לכתוש אותם, תאלצו להבין את ההתנהגות הייחודית שלהם.

    משחקי לייב לא דומים למשחקי אונליין

    את רוב נסיון הפוקר שלי רכשתי במשחקי אונליין, למעשה ספרי הראשון "The Statistics of Poker" עוסק כולו באונליין פוקר, בניתוח הנתונים ובאופטימיזציה. אך כשעברתי ללאס ווגאס, וניסיתי ליישם את משחק האונליין הסולידי שלי בשולחנות בבתי הקזינו, לא הצלחתי כפי שציפיתי. "לעזאזל" אמרתי לעצמי, "האנשים האלה לא יעשו פולד בחיים, הם איומים, אני מעדיף לשחק מול שחקנים טובים". אני מניח ששמעתם דברים דומים משחקנים סולידיים.

    הבעיה היא לא ב"חמורים", היא בנו. אין אף אסטרטגיה בפוקר שעובדת מול כל השחקנים. זה טיפשי מאוד לחשוב שכדאי לשחק מול שחקנים חזקים ולא מול שחקנים חלשים. העובדה היא, שאסטרטגיות שפיתחנו נגד שחקנים חזקים ב NL200 במשחקי אונליין, לא אידיאלית מול שחקנים שמשחקים בשולחנות 1$/2$ בווגאס, אנחנו חייבים להתאים את עצמנו.

    סטטיסטיקה של משחקי לייב

    אחרי הסטטיסטיקה של משחקי האונליין קל מאוד לעקוב, אנחנו יכולים להשיג אותה על ידי מאגר הנתונים של תוכנות פוקר כמו PokerTracker, או שאנחנו יכולים לרכוש הסטוריה של מליוני ידיים ולהכניס אותם לתוכנה כזו, שזה בדיוק מה שאני עשיתי כאשר כתבתי את ספרי הראשון. אנחנו יכולים לנצל את הסטטיסטיקות האלה כדי לשפר את המשחק שלנו, וגם אנחנו יכולים לעקוב אחרי היריבים שלנו, כדי לנצל את החולשות שלהם.

    עם זאת, במשחקי לייב קשה לנו לאסוף נתונים, לרוב נצטרך לכתוב אותם בעצמנו על פתקים או דרך אחרת. שימו לב לטבלה מתחת, שמסכמת כמה נקודות מפתח, ומשווה בין משחקי אונליין NL50/NL100 למשחקי לייב 1$/2$ בווגאס. אנחנו יכולים לראות ברפרוף שהמשחק בווגאס שונה מאוד מהמשחק אונליין, נרחיב על כמה הבדלים בין המשחקים.


    VPIP: חמורים הם מאוד משוחררים

    ממוצע ה-VPIP (אחוז הפעמים ששחקן מכניס כסף לקופה, חוץ מבליינדים) של שחקן אונליין רגיל, הוא באיזור ה22%. למרות שגם הממוצע הזה הוא יחסית גבוה ומשוחרר, השחקן הממוצע בשולחנות הקטנים בווגאס מחזיק ב-VPIP של 37%, כמעט 70% יותר משחקן האונליין.

    המשחק המשוחרר מאוד של "משחקי החמורים", הוא הסיבה שנורא קל לנצח אותם. הם משחקים יותר מדי ידיים, נתקעים איתן אחרי הפלופ ולא יודעים מה לעשות, או שמצליחים לפגוע במשהו קטן ולא משחררים גם במחיר גבוה. אפשר להקביל את המשחק המשוחרר שלהם לפני הפלופ לבניית פירמידה עם בסיס מחול ולא מסלעים.

    PFR: חמורים הם פאסיביים

    הבדל גדול נוסף שיש בין המשחקים, הוא האגרסיביות לפני הפלופ. השחקן הממוצע באונליין מחזיק ב-PFR (אחוז הרייזים לפני הפלופ) של 8.5%, שזה נמוך יחסית לאופטימלי, אך בשולחנות בווגאס ה-PFR יורד ל6%. הפאסיביות המוגזמת איכשהו מובנת, כשאנחנו מבינים שהקופה הממוצעת בווגאס לפני הפלופ גבוהה בהרבה מהאונליין.

    רוב האנשים שמשחקים ב"משחקי החמורים" הגיעו למסקנה שעדיף להם לא לעשות רייז לפני הפלופ. הם מעלים פי חמישה מהביג בליינד, ועדיין מקבלים קולים מיותר מדי שחקנים מרושעים ("האנשים האלה לא יעשו פולד בחיים"). בשורה החמישית של הטבלה תוכלו לראות שבמשחקי לייב, שחקנים משווים לפני הפלופ כמעט פי שניים מאשר במשחקי האונליין. אז אם אפילו רייז כפול מהרגיל מקבל הרבה קולים, זה לא מפתיע שאין עניין לשחקנים להעלות, בלי יד מעולה.

    עוד עדות לפאסיביות, ניתן למצוא בשורה השישית של הטבלה, אחוזי ההימור המשולש (Three-betting) לפני הפלופ במשחקי האונליין, גבוהים פי שלושה מאלה בווגאס. אפשר להניח שזה קורה מאותה סיבה שהם לא רוצים להעלות ראשונים. שימו לב שהנתון 0.8% של הימור משולש, אומר שרק עם ידיים מאוד מעטות (KK+) עושים את זה. השכיחות הנמוכה של המהלך הזה מלמדת, ששחקנים פאסיביים שעושים אותו נמצאים עם יד מפלצתית.

    PAW: חמורים לא שמים לב לעמדה

    בשורה הרביעית של הטבלה ניתן לראות את נתון ה-PAW (מודעות לעמדה). הדרך למדוד את הנתון הזה היא לקחת את ה-VPIP של שחקן מעמדות מאוחרות (Late Positions), ולחלק אותו ב-VPIP מעמדות מוקדמות. למעשה הנתון הזה נותן לנו השוואה בין כמות הידיים שאנחנו משחקים מעמדות טובות, לבין כמות הידיים שאנחנו משחקים מעמדות לא טובות.

    השחקן הממוצע באתרי הפוקר, משחק לרוב 20% יותר מעמדות מאוחרות מאשר מעמדות מוקדמות. מהנתון הזה ניתן להסיק שהוא מודע קלות לעמדה ממנה הוא משחק. השחקן הממוצע בווגאס עם זאת, משחק את אותה כמות ידיים בכל עמדה. ה"חמור" משחק כל יד כמו שהיא, בלי קשר לעמדה שבה הוא נמצא.

    הדינמיקה של משחקי חמורים

    אם נסתכל על השורה השביעית נוכל להבחין שהקופות בווגאס מגיעות לסכומים גבוהים יותר. בשורה התשיעית נשים לב שיש יותר "קופות משפחתיות", ובשורה 11 נראה שיש יותר שחקנים שמגיעים לפלופ. כל הנתונים הללו מוכיחים שהדינמיקה במשחקי הלייב שונה מזו במשחקי האונליין, ושאולי כדאי לנו לדדות (Limp) ליותר פלופים, כי אין הרבה סיכויים שמישהו יעלה אותנו וכי ברוב המקרים ישוו אם נעלה. אולי לא כדאי לנו להפעיל לחץ, חמורים לא אוהבים לעשות פולד.
    תגובות 1 תגובה
    1. הסמל האישי של DonkeyKong
      אהבתי תודה