פוקרלנד - טורניר המונסטר סטאק | פוקרלנד
 
  • טורניר המונסטר סטאק


    איך לשחק בטורניר המונסטר סטאק - ג'ונתן ליטל

    סבב הWSOP הכניס ב2014 את טורניר "הערימה הענקית" (Monster Stack) לסבב של, טורניר אשר בו כל שחקן קיבל ערימה התחלתית גדולה בהרבה מהרגיל. למרות שידוע שערימה התחלתית גדולה יותר טובה לשחקנים המקצועניים, בגלל שהיתרון שלהם גדל, הטורניר סחף אליו מספר רב של אנשים, 7862 שחקנים התחילו את הטורניר.
    כשכתבתי בטוויטר שלי שאני מבולבל מהעניין, ישר קיבלתי תגובות זועמות מאנשים בורים. איכשהו לאורך השנים חובבנים שכנעו את עצמם, שערימה גדולה יותר טובה להם. במאמר הזה אסביר למה טורנירים עם ערימה התחלתית ענקית רעים מאוד לחובבנים, ובאילו טורנירים יש להם סיכויים טובים יותר להצליח. לפני שאני ממשיך, אני רוצה שתבינו שאני רק מנסה להפיץ את האמת. אני יודע שיש המון אנשים שמאמינים באופן עיוור ברעיונות שגויים, אבל אם אתם חובבנים ואכפת לכם מהכסף שלכם, כדאי לכם להתרחק מטורנירים כאלה מול מקצוענים, כי תאבדו את כל הכסף שלכם.

    לשחק בשביל הכיף

    הסיבה העיקרית שחובבנים אוהבים טורנירים עם ערימה התחלתית ענקית, היא שהם חושבים שאם יש להם יותר צ'יפים הם יוכלו לשחק יותר זמן. למעשה זה אומר שייקח להם קצת יותר זמן, אבל בסוף הם יפסידו הכל. זה כמובן נכון, יהיו להם יותר ידיים עד שהם יפסידו. בהשוואה לטורנירים אחרים בסבב, שם אתם יכולים להפסיד יד צמודה מאוד וכך מהר מאוד להפסיד את הטורניר, בטורניר הזה תוכלו לשרוד את זה ולהמשיך לשחק.

    אני רוצה להבהיר נקודה, המטרה שלכם לא צריכה להיות לשבת יותר זמן סביב השולחן, בהנחה שאכפת לכם מהכסף. אם אתם רק רוצים לשחק בשביל הכיף, או בשביל לספר לחברים שלכם שהייתם שם, המאמר הזה לא בשבילכם. האנשים האלה מעריכים חוויה על פני כסף, אין בזה דבר רע כמובן, אבל אני מנסה לעזור לאנשים להשתפר בפוקר, זה לא בשביל אנשים שלא רוצים ללמוד ולשפר את המשחק שלהם.

    בכל התחומים בחיים, אתם מוותרים על כסף עבור חוויה. למשל, ברוב ארוחות הצהריים שלי אני אוכל תרד, קייל, פטרוזיליה וירקות נוספים, יאמי! אבל לפעמים אני מרשה לעצמי לאכול במסעדה יוקרתית ולא ממש בריאותית. כאשר אני הולך למסעדה, אני מוותר מרצון על זמן, כסף ואפילו בריאות כדי לקבל חוויה וטעם טוב בפה. אז למרות שאני לא עושה את זה הרבה, אולי פעם בשבוע, אני נהנה מזה ואמשיך לעשות את זה.

    אני חושב שרוב השחקנים שמשחקים פוקר בשביל הכיף, מסתכלים על הערימה הענקית כמו שאני מסתכל על הארוחה במסעדה טובה, אין בזה שום דבר רע. אין טעם לנסות לדבר איתי על תזונה נכונה, או על מחיר יותר טוב, כשאני מחליט לאכול צהריים במסעדה טובה, כי אלו לא המטרות שלי בזמן הזה. בדיוק כמו שיש חובבנים, שלא משחקים במטרה להרוויח כסף בטווח הארוך.

    בשולחן הפוקר אני שונה מאותם אנשים, שמחפשים רק חוויה מוצלחת, כי יש לנו מטרות שונות. אם אני רוצה לחסוך כסף, זמן ובריאות, אני אוכל תרד, ואם ארצה לבזבז, אלך לארוחת צהריים יוקרתית. כך שאם אתם רוצים להרוויח כמה שיותר (או להפסיד כמה שפחות), כדאי לכם לשחק טורנירים עם ערימה התחלתית קטנה. אבל אם אתם רוצים לשחק כמו המקצוענים, לשבת ליד השולחן הרבה שעות ולא לצאת מרוששים, אתם בסופו של דבר תצטרכו לשחק טורנירים עם ערימה גדולה, אבל תצטרכו לשלם על זה שכר לימוד.

    כדי להנות משני העולמות, וכדי שיהיה לכם יתרון בטורנירים עם ערימה ענקית, כמו שיש למקצוענים, תצטרכו לבלות המון שעות באימוני פוקר, על השולחן אבל גם מחוץ אליו, כדי לשפר את ביצועיכם. רוב החובבנים מסרבים להתאמן מחוץ לזמן המשחק, ואין להם מספיק זמן או כסף לשבת מספיק סביב השולחן. אם אכפת לכם מהכסף, אתם חייבים להיות ריאליים עם עצמכם לגבי המטרות האמיתיות שלכם.

    לי יש בעיה עם אנשים שאומרים לי: "אני משחק טורנירים עם ערימה התחלתית ענקית, כי יש לי יתרון בטורנירים האלה" ומאידך אומרים לי: "אני משחק טורניר אחד בשנה". זה כמעט בלתי אפשרי להיות טוב במשחק, כשאתה משחק טורניר אחד בשנה. אני פשוט אומר לכם את האמת, בלי התייפייפות, לפעמים היא כואבת.

    לשחק בשביל הכסף

    אם אתם משחקים על מנת לא להפסיד את דמי הכניסה שלכם, כנראה שאין לכם בעיה לעוף בכל שלב של הטורניר. כמה מימיי הטובים ביותר היו כשעפתי מוקדם מטורנירים, ככה הייתי יכול לקחת קצת חופש. אני ממש מעדיף לעוף אחרי שעה אחת של טורניר, ולא אחרי שמונה שעות. כל עוד אני לא בכסף.

    רוב החובבנים משתמשים בבנק הזמן, כדי לאפשר להם להגיע כמה שיותר רחוק בציפייה לקלפים מעולים. הבעיה עם זה היא, ששאר היושבים בשולחן מבינים מהר מאוד שהשחקנים האלה משחקים בצורה סופר שמרנית (Tight), ולא נותנים להם אקשן כשהם כבר מקבלים את היד הרצויה. לחכות לידיים מעולות, כשהרווח עליהן הוא קטן, זה מעשה חסר הגיון. כדי להצליח בטורניר עם ערימה עמוקה, אתם חייבים לפחות להראות ליריביכם שאתם משחקים עוד ידיים מלבד הנאטס. אם הם חושבים שאתם מסוגלים לבלף, הם ישלמו לכם יותר.

    ניקח לדוגמא את הטורניר שאנחנו מדברים עליו במאמר, שהחלטתי שאני משחק בגלל היתרון הגדול שיש לי בו. מישהו העלה פי שלושה מהבליינד, ומישהו שלא עשה הימור חוזר בכל שמונה שעות המשחק, פתאום העלה בחזרה ל12 ביג בליינד מהדילר, וזה מתוך 75 ביג בליינד שהיו לו. הסתכלתי על זוג המלכות שלי, ולאחר מחשבה קצרה זרקתי את היד.

    אם היריב שלי היה משחק קצת יותר ידיים, הייתי שמח להיכנס ליד מולו וכנראה שהוא היה מכפיל, במקום זאת, לא הפסדתי כלום. לא הופתעתי כאשר הוא חשף את זוג האסים שלו. כדי להבהיר, בטורניר עם שחקנים חזקים, שמשחקים בצורה אגרסיבית יותר, אני לא חושב שהייתי זורק זוג מלכות ישר. היריב שלי הפסיד צ'יפים בשווי של 1000$ בערך, ואפילו לא הבין את זה, הוא רק שמח שהוא לקח את הקופה.

    איך הלך החובבנים עד היום בטורניר "הערימה הענקית"

    אם מסתכלים על כל השחקנים בשולחן הגמר של הטורניר, ניתן לראות ששישה מתוך תשעה שחקנים, הם מה שאני קורא מקצוענים, או מקצוענים למחצה בטורנירים של 1500$ דמי כניסה ומטה. לשניים מתוך התשעה, כולל מנצח הטורניר, לא היו כמעט תוצאות עבר, אבל אם אתה מסתכל על הטורנירים שהם שיחקו לפני שהגיעו לטורניר הזה, אתה רואה שהם שיחקו על סכומים גבוהים באירופה. זה אומר לי כמעט בוודאות, שהם שחקני אונליין מצוינים. אם אתה שחקן אונליין, שמשחק בעיקר באינטרנט ובטורנירים באירופה, ובכל זאת הצלחת להגיע לשחק בסבב ה-WSOP, כנראה שאתה מצוין בפוקר. רק שחקן אחד מתוך התשעה החזיק ברקורד רע, וגם לו יש ניסיון.

    הניסיון האישי שלי בטורניר

    כשעפתי מהטורניר קיבלתי הרבה "ציוצי" שנאה, רובם עסקו ב"הרי יש לך יתרון גדול, לא? אז איך לא ניצחת?". בכל טורניר פוקר יש שונות גדולה, זה לא חשוב איך מקצוען כזה או אחר סיים באופן אישי, אתם צריכים להסתכל על כלל המקצוענים בטורניר. בהתחשב בעובדה, שככל הנראה שמונה מתוך תשעת השחקנים בשולחן הגמר היו לפחות חצי מקצוענים, ניתן להבין שהמקצוענים הצליחו יותר מהממוצע. בפעם האחרונה שאני שיחקתי הכפלתי את 15,000 הצ'יפים ההתחלתיים שלי, מבלי להגיע לחשיפה (Showdown) בשעתיים הראשונות. משם העניינים התחילו קצת לחרוק. הפסדתי יד גדולה עם AK, שבה הייתי פייבוריט ב85%. על השולחן נפתח A-10-8, דחפתי אול אין כי הנחתי שיש לו AQ או AK. באמת היה לו AQ ובריבר הוא קיבל את המלכה שניצחה לו את היד. ירדתי חזרה ל15,000, אך שוב, מבלי חשיפה, הצלחתי לעלות ל30,000.

    אחרי שהכפלתי את עצמי, הפסדתי עם AK מול AJ באול אין לפני הפלופ, ועפתי. תוך כמה שעות הובלתי פעמיים ב85%, כלומר הייתי יכול לרבע את עצמי ב73%, ולמרות זאת הפסדתי הכל. אני די מאושר מהמשחק שלי, למרות התוצאה העגומה. זכרו, אם אתם משחקים פוקר למחייתכם, אתם רק צריכים לחפש את ההחלטות הנכונות, אם תעשו כן, הכסף יזרום בטווח הארוך.

    באילו טורנירים כדאי לחובבן לשחק?

    באיזה טורניר של אליפות העולם בפוקר חובבנים אמורים לשחק, אם הם מחפשים את הטורניר הכי כדאי בשבילם? הם צריכים לשחק טורנירים עם השונות הכי גדולה שהם ימצאו, כי בטורנירים האלה יש מרכיב גדול יותר של מזל. הטורנירים הטובים ביותר לחובבנים, הם טורנירים עם ערימה התחלתית קטנה, שעולים 1000-1500$. The Millioneire Maker למשל, זה טורניר מצוין לחובבנים, בגלל שהערימות קטנות והפרס ענק. אם אתם מחפשים להמר בגדול, זה הטורניר עבורכם, ובהנחה שאתם שחקנים ממוצעים, יש לכם בערך 0.14% לזכות בטורניר.

    אם אתם משחקים בצורה שמרנית, אתם צריכים לשחק בטורנירים שלא "מענישים" שחקנים כאלה. בגלל העובדה שאין אנטה בטורנירי Pot Limit, אלה הטורנירים הכי טובים לחובבנים שמשחקים בצורה שמרנית. למרות זאת, לטורנירים האלה מגיעים הכי מעט שחקנים בסבב, שזו עוד הוכחה לחוסר ההבנה של שחקנים מתחילים.

    ניקח לדוגמא את האירוע המרכזי (Main Event), שדמי הכניסה שלו הם 10,000$, והוא הטורניר הכי עמוק וארוך בעולם הפוקר. היינו חושבים שחובבנים יתרחקו מטורניר כזה כמו מאש, אך במקום זאת, הם מציפים את הטורניר בהמוניהם. נכון שחובבנים יכולים להשקיע המון זמן בלמידה, ונכון שהם יכולים להגיע מוכנים לכל טורניר שישתתפו בו, אבל למזלי הם לרוב מוצאים את הלמידה מחוץ לשולחן כמשעממת, ולכן לא משקיעים בה. מבחינתם משחק הפוקר מתחיל ומסתיים ליד השולחן.

    ברגע שמקצוענים יפקחו את עיניהם ויבינו, שמה שטוב לחובבנים טוב למשחק, הם ירצו להפיץ את הבשורה כמוני. למרות שזה יגרום להם להפסיד מדי פעם, בטווח הארוך המקצוענים רק ירוויחו מכך, ולכן אני מוכן לצאת למסע הזה.
    תגובות 1 תגובה
    1. הסמל האישי של DonkeyKong
      כתבה מצוינת תודה