
היד שנדבר עליה שוחקה בטורניר פוקר שנערך בתחילת הקיץ בלאס ווגאס – World Poker Tour Tournament of Champions. שדה השחקנים בטורניר היה מלא בשחקני עילית, וזו הזדמנות נהדרת לתפוס ידיים מעניינות. הפעם אתמקד ביד האחרונה של הטורניר בין מאט וקסמן למאתאס קימובלאס.
שלב ההאדס-אפ
לאחר 40 ידיים בערך, בהן שני השחקנים העלו לרוב מהכפתור פרה-פלופ, הם החלו לעשות לימפים במקום. אנחנו מצטרפים למשחק כאשר הבליינדים עומדים על 20,000/40,000/40,000 (עם ביג בליינד אנטה), ווקסמן מוביל בבטחה עם 3.2 מיליון צ'יפים. מולו קימבולאס עם 800,000 בלבד.
קימבולאס השווה לבליינד מהכפתור, ווקסמן עשה צ'ק. בפלופ הגיע





וקסמן החליט לנצל את שעון הזמן שלו ולחשוב, ובסופו של דבר החליט להשוות עם




ניתוח
כאשר ראיתי את הקלפים החשופים, חשבתי לעצמי: "רגע, למה הגעת עד לכאן עם 10-3 אוף-סוט? למה לא זרקת את היד פרה-פלופ?". אחרי זמן קצר הבנתי שזהו האפקט שיוצר ה"ביג בליינד אנטה" על משחקי האדס-אפ. חשבו על מה קימבולאס היה מוותר, אם היה מחליט לזרוק את היד פרה-פלופ.
במשחקים רגילים, כשהבליינדים עומדים על 20,000/40,000, האנטה לרוב עומד על 5,000. במשחק האדס-אפ זה אומר שהקופה ההתחלתית תהיה 70,000, ושהסמול צריך להשוות עוד 20,000 כדי להיכנס ליד. כאשר יש ביג בליינד אנטה, הקופה ההתחלתית תעמוד על 100,000. כלומר, במקום יחס של 3.5/1, קימבולאס קיבל יחס של 5/1 כדי להשוות.
כפי שכתבתי לעיל, קימבולאס נכנס ליד הזו עם 20 ביג בליינדים בלבד, ובמצב הזה הוא לא יכול היה להרשות לעצמו לוותר על ידיים, שהוא כבר הכניס אליהן כמעט 10% מהערימה שלו. אם היה מוותר על ידיים כאלו, היה מפסיד את הערימה במהירות.
לכן, אפשר להבין איך ביג בליינד אנטה מכריח שחקנים לשחק יותר ידיים, כשיש מעט שחקנים בשולחן, ובייחוד במשחק האדס-אפ. קימבולאס שהבין את הסיטואציה בצורה נכונה, החליט ככל הנראה לעשות לימפ עם כל טווח הידיים שלו (הוא עשה זאת בערך 10 פעמים רצוף מהכפתור).
מכיוון שלקימבולאס יכולים להיות כל שני קלפים, המשחק הפך להיות מאוד מעניין אחרי הפלופ. וקסמן החליט שזה זמן טוב לעשות צ'ק-קול, כי לרוב הידיים של קימבולאס אין ערך (Equity) במצב הזה. בטרן קימבולאס הפציץ שוב עם רייז גדול, יותר מחצי קופה, והכין את עצמו לדחיפה בריבר, שתהיה בערך בגובה הקופה.
האול-אין בריבר הכריח את וקסמן להכריע מה יש לקימבולאס. יכולה הייתה להיות לו יד חזקה שהוא שיחק לאט, כמו A-A, A-K, Q-Q. אולי זוגיים (כל האופציות אפשריות, כי הוא עושה לימפ עם הכל), ואולי בלוף שהצליח לפגוע בריבר, כמו 8-4 או 8-2. מצד שני, היה סיכוי גדול הרבה יותר שמדובר בבלוף מוחלט, משהו כמו דרואו לעלים (Spades) שלא התממש.
מכיוון שטווח הידיים היה כל כך גדול, וקסמן לא יכול היה לפסול שום אופציה. הייתה לו יד סבירה, והוא נמצא מול יריב שמסוגל לבלף בקלות. לכן, כפי שאפשר לראות, המצבים האלה הופכים למעניינים מאוד, כאשר משחקים עם ביג בליינד אנטה. בסופו של דבר, וקסמן החליט שלמרות שהיד שלו לא מדהימה, יש מספיק ידיים שהוא מנצח והשווה.