פוקרלנד | פוקר | פורום פוקר | לימוד פוקר | טקסס הולדם - יש לכם יותר מזל ממה שאתם חושבים
 
  • יש לכם יותר מזל בפוקר ממה שאתם חושבים


    שחקני פוקר אוהבים להתלונן על "חוסר מזל". מן הסתם, לא יכול להיות שכולם חסרי מזל, כי אם יש צד חסר מזל, הצד השני יהיה בר מזל. מעבר לזה, מי שמשחק המון ידיים של פוקר, לא יכול להיות יותר מדי חסר מזל, בגלל 'חוק המספרים הגדולים', שמסביר שככל שנשחק יותר ידיים, כך נתקרב לממוצע מבחינת מזל.
    אם כך, מדוע רוב מוחלט של השחקנים מרגישים חסרי מזל?

    הטיית הזיכרון הסלקטיבי
    כבני אדם, אנחנו נוטים להתעלם מהידיים שהלכו לטובתנו, ולזכור את הידיים שהלכו נגדנו. התופעה נקראת 'הטיית הזיכרון הסלקטיבי'. התופעה היא תופעה אבולוציונית, שמעדיפה 'הישרדות' על פני 'התפתחות', ושגורמת לנו לזכור את הכאב של ההפסד, הרבה יותר מאת השמחה על הרווח.
    התופעה מקצינה כשמדובר בשחקני טורנירים. מודל ה-ICM (Independent Chip Model) מראה שכל צ'יפ נוסף שאנחנו מרוויחים בטורניר, שווה פחות מהצ'יפ הקודם שהרווחנו. מבלי להטריד ביותר מדי פרטים, זה קורה מכיוון שכל עוד אנחנו "חיים" בטורניר, הכל יכול לקרות. לכן, בטורניר יותר חשובה ה'הישרדות' מאשר ה'התפתחות', וטבעי ששחקני טורנירים יפתחו זיכרון סלקטיבי.

    כל הפסד הוא 'הפסד רע' (Bad beat)
    עצם זה שאנחנו מובילים ביד, ומבחינת הסתברות יש לנו יותר סיכויים לנצח ביד, לא אומר שהניצחון "מגיע" לנו. לכל הפחות לא כל הקופה מגיעה לנו. נסתכל על הדוגמה הקלאסית של אסים מול מלכים, שהולכים לאול-אין פרה-פלופ עם 100 בליינדים. למי מגיע הניצחון לדעתכם? אם עניתם "לשחקן עם האסים", כדאי לחשוב שוב.
    אם השחקן עם האסים זכה בקופה, יש לו מזל! זה בגלל שהיו לו רק 82% לנצח את היד (כלומר "הגיע" לו רק 82% מהקופה, והוא הצליח להרוויח את כל ה-100%). זה אומר שכל פעם שקורה מקרה כזה, השחקן עם האסים מרוויח 18% בגלל מזל, בהתאמה אם השחקן עם המלכים מנצח, זה 82% בגלל מזל.
    בהחלט אפשר לצפות שאסים ינצחו יותר ממלכים (בערך פי 4.55, שזה היחס של 82/18), ולכן, כל פעם ששחקן עם אסים מנצח, הוא מרוויח אקסטרה (18%), אותה הוא מאבד במקרים בהם הוא מפסיד למלכים. ככל שנשחק יותר ידיים כאלו, זה יתקרב יותר ליחס המקורי 82/18.

    "לא סביר" זה לא "לא אפשרי"
    הסעיף הזה נכון לכל משחק שמערב מזל. המציאות בדרך פחות טובה ממה שאנחנו מצפים. חוסר ההתאמה לא קורה בגלל "מזל רע", אלא בגלל שאנחנו לא מבינים מה הביטוי "לא סביר" באמת אומר.
    הביטוי "לא סביר" לא זהה לביטוי "לא אפשרי", והוא אומר שבסוף (בהינתן שאתם משחקים מספיק זמן, ומספיק ידיים) התרחיש יקרה. מקצוענים, שמשחקים המון ידיים, יעידו שבמהלך הקריירה שלהם הם ניצחו או הפסידו לא פעם עם אאוט אחד. אך למרות זאת, לפעמים קשה לנו להאמין שזה באמת יכול לקרות.
    כדי להבין יותר טוב, נסתכל על הדוגמה של שלישייה נגד דרואו לרצף בפלופ. שחקן א', שמחזיק שלישייה מציע לשחקן ב' להריץ את הטרן והריבר פעמיים. לשחקן א' יש 70% סיכוי לנצח את היד, ו-30% להפסיד אותה (רוב השחקנים חושבים שהסיכויים קרובים יותר במקרה הזה). הסיכוי שהוא יפסיד את היד פעמיים הוא 9%, שזה אמנם סיכוי נמוך, אבל רחוק מאוד מ"לא אפשרי".
    הרבה שחקנים רואים את ה-90%, או אפילו את ה-70%, בתור 100%, כניצחון בטוח. אך המציאות שונה, ובחלק מסוים מהמקרים הם יפסידו את היד, ויאשימו את ה"מזל".

    רמת המתחרים משפיעה על המזל שלנו

    ככל שהמתחרים שלנו יותר טובים, הסיכויים שלנו לנצח, כשהכסף נכנס כולו פנימה, פוחתים. נחזור לדוגמה מהסעיף הקודם. נניח ששחקן א' משחק בצורה אגרסיבית את השלישייה שלו, כך שכל הכסף שלו נכנס בפלופ. אם הוא ישחק נגד שחקן חלש, הוא יכול לצפות שהמתחרה ישווה אול-אין עם דרואו חלש. נגד שחקן חזק עם זאת, רוב הסיכויים שזה לא יקרה.
    ברוב המקרים שחקנים חזקים לא יכניסו אול-אין בספוט הזה, של דרואו חלש לרצף, ואם הם כבר כן יכניסו, זה יקרה כי יש להם אאוטים נוספים שעשויים לתת להם את הניצחון. מהצד של שחקן א', להפסיד עם שלישייה פעם אחר פעם, נראה כמו "מזל רע", אך לפעמים זה פשוט בגלל שהוא משחק מול שחקנים עם טווח ידיים מאוד חזק.

    "מזל רע" הוא הכרחי
    לשחקנים רבים, פקטור המזל הוא אחד הדברים הכי מייאשים במשחק. זה מובן, אף אחד לא אוהב להפסיד יד כשהוא מוביל בהרבה. אך צריך להבין, שלולא פקטור המזל במשחק, רק השחקנים הכי מוכשרים וטובים היו מצליחים להרוויח כסף. היופי בפוקר, הוא שאפשר ללמוד את חוקי המשחק, לשבת מול אלוף העולם ולנצח אותו ביד הראשונה. זה לא יכול לקרות בשחמט לדוגמה. לכן, אסור להיות מיואשים מפקטור המזל במשחק, צריך לשמוח שהוא קיים.

    סיסמה לפרירול פוקרלנד בתאריך 4.11: goodgame
    תגובות 1 תגובה
    1. הסמל האישי של poker_ta
      אחד המאמרים הטובים שעלו כאן.
      מי שכתב את זה, שיכתוב יותר