פוקרלנד - חוסר יכולת או מזל רע?
 
  • חוסר יכולת או מזל רע?



    פוקר הוא לא משחק קל. לא מבחינה אסטרטגית ולא מבחינה של הבנת המשחק. זה מה שקורה בדרך כלל כשמעורבות הסתברויות במשחק. הקונספט של "מזל" הוא דבר שקשה לשחקני פוקר להבין ולשלוט עליו, ומכיוון שמזל הוא חלק משמעותי מהמשחק, הוא גם מונע מהם להעריך נכונה את היכולת שלהם.

    בניגוד למשחקים כמו שחמט, שם קל יותר להבין באיזו רמה הם נמצאים (הודות לשיטת הדירוג), בפוקר שחקנים מתקשים להבחין בהבדל בין יכולת רעה לבין חוסר מזל. זה קורה מכיוון שבפוקר ההחלטה הנכונה יכולה לגרום להפסד וההחלטה השגויה יכולה לגרום לניצחון.

    דוגמה קלאסית



    כדי להמחיש את הנאמר בפתיחה, ניקח דוגמה שהיא אמנם קיצונית, אך שכולם מכירים. נניח שאריה מרים את קלפיו בשולחן, רואה ומחליט להמר. כל היריבים שלו יוצאים, למעט בני, שמחליט להמר בחזרה (Re-raise). אריה בתגובה שם הימור-שלישי (Three-bet), ובני מיד מכריז אול-אין. אריה משווה בזריזות.

    אחרי ההשוואה בני חושף , ועכשיו נשאלת השאלה, האם אריה עשה טעות? יש שלוש אפשרויות:
    • כן
    • לא
    • זה תלוי
    האמת, לא כל כך חשוב מה התשובה ה"נכונה" במקרה הספציפי הזה. יותר חשוב להבין את תהליך קבלת ההחלטות, ולפרק אותו לפי האפשרויות האופציונאליות. כעת לחשוב כמו שלושה שחקני פוקר (אחד מכל אסכולה), כדי לרדת לשורש העניין.




    הוויכוח

    כעת, ננסה לחשוב כמו שלושה שחקני פוקר (אחד מכל אסכולה) שמתווכחים ביניהם. נניח שכרמל הוא שחקן שבוחר בתשובה הראשונה – "כן". לוי הוא שחקן שבוחר בתשובה השנייה – "לא", וזאב בוחר בתשובה השלישית – "זה תלוי".

    "כן, אריה עשה טעות" אמר כרמל. "לבני הייתה יד טובה יותר משלו והוא היה צריך לזהות את זה. אם הוא לא הצליח, אין לו את מי להאשים מלבד את עצמו".

    "חכה רגע" ענה לו לוי. "אתה מבסס את ההחלטות שלך רק על פי התוצאות. לבני היה יכול להיות בקלות K-A, Q-Q, J-J או משהו גרוע יותר, והוא היה עושה את אותו מהלך. למרות שאריה הפסיד ליד הספציפית הזו, הוא בהחלט ניצח את טווח הידיים שהיו יכולות להיות לבני. הפעם הוא אולי הפסיד כסף, אבל בטווח הארוך הוא ירוויח מהמהלך הזה.

    "אני לא בטוח בקשר לזה" אמר זאב. "אני חושב שהתשובה תלויה בכמה גורמים. גודל הערימות, עמדות השחקנים, ההיסטוריה בין השחקנים והתכונות שלהם, הם רק כמה מהגורמים שאני יכול להעלות על הדעת. למעשה, אנחנו אפילו לא יודעים אם מדובר על טורניר או משחק קאש. אם לאריה אין את הנאטס, הוא לא צריך לחשוב במושגים של "אף פעם" או "תמיד", הוא צריך לחשוב על הסיטואציה.

    לשלושת הגישות יש הגיון מסוים, ואפשר למצוא לכל אחת מהן שחקנים שיטענו לטובתן. בהסתכלות מקצועית, אפשר להבין שהטיעון של כרמל הוא החלש מבין השלושה, אך גם לו יש יתרונות, במיוחד נגד שחקנים לא מנוסים.




    פיל הלמות' אמר פעם: "לא אכפת לי אם מחשבוני הפוקר אומרים לי, שאני צריך להשוות עם J-A סוט, אם הסמול בליינד דוחף לי אול אין של 10 בליינדים. אם אני יודע שהוא מעליי, אני אצא בכל פעם!". הלמות' צודק בגישה הזו, תמיד חשוב לנסות לקלוט את היריב. הבעיה היא כמובן, שככל שהמשחק נעשה מקצועי יותר, קשה לצמצם את הטווח של היריב ליד ספציפית.

    העצה של לוי, לא לבסס החלטות רק על סמך תוצאות, היא עצה טובה, ומכיוון שקשה לצמצם את טווח הידיים של שחקנים ליד ספציפית, כדאי לנסות ולהבין מה טווח הידיים שיכול להיות להם בסיטואציה הזו. כאן חשוב להדגיש, שטווח הידיים בין שחקן לשחקן משתנה לפי אופי השחקן, לכן אסור להניח שאותו טווח נכון לכל יריב, וזו בעצם הנקודה של זאב.

    נכון שלא כדאי כל כך לזרוק K-K פרה-פלופ ברוב הפעמים, בעיקר בגלל שאנחנו לא יכולים לצמצם את הטווח של היריב רק לA-A. למעשה, בגלל שזה כל כך נדיר לעשות פולד נכון עם K-K, הרבה שחקנים מנוסים מניחים מראש שזו טעות ולא זורקים.

    אך למרות מה שנאמר, יש מקרים בהם שחקנים מנוסים, לא רק שיכולים לזהות פולד נכון, אלא חייבים לזהות אותו. למשל מול שחקנים סופר-שמרנים (Super-tight). כמעט כל אחד נתקל במשחק הביתי שלו בשחקנים סופר-שמרנים, שיהמרו אול אין כזה (אחרי הימור-שלישי) רק אם יש להם אסים. מול כאלה לדוגמה, כדאי לחשוב שוב אם להשוות עם K-K.

    הגישה של אריה

    היד שהובאה למעלה היא די טריוויאלית, אך מהניתוח שלה עולה שאלה חשובה. איך שחקן מקצוען כמו אריה אמור לקבל את ההחלטה במקרים האלה? התשובה היא, שגמישות והיכולת לעשות התאמות לסיטואציות משתנות, הן תכונות חשובות יותר לשחקן פוקר טוב, מאשר הבנת המשחק באופן כללי.



    במקרה הנדון, כמו שנכתב קודם, אריה צריך לפעול בתחילה לפי העצה של זאב, ולדלות כמה שיותר אינפורמציה מבני. לאחר מכן הוא צריך לצמצם כמה שניתן את טווח הידיים של יריבו. אם באופן נדיר הוא מצליח לצמצם את הטווח רק ל-A-A, אז הוא צריך לפעול כפי שכרמל הציע. בשאר המקרים, הטווח לא יצטמצם מספיק כדי שיהיה שווה לו לעשות פולד.

    מסקנה

    מה בעצם אפשר ללמוד מהמקרה הזה? מלבד הדבר הברור שפוקר הוא משחק מתוחכם וקשה יותר ממה שאנשים חושבים? התשובה היא, שצריך להבין שהתוצאה של היד (אם לבני היו אסים או לא) לא אומרת כלום על האם אריה שיחק אותה נכון. לכן, אם לאריה לא הייתה אינפורמציה מיוחדת על היד של בני, אין לו שום דרך להעריך בצורה אובייקטיבי האם הוא הפסיד בגלל שהוא שיחק לא נכון, או בגלל מזל רע.

    אז נכון שאפשר להסתכל על אופי השחקן של בני, ולנהוג מולו כמו מול שאר השחקנים עם אופי דומה, אך עדיין כל יריב יכול להתנהג בצורה מעט שונה, ועד שאריה לא יבין בדיוק מי היריב שעומד מולו, הוא יצטרך להתמודד עם חוסר וודאות מסוימת. לכן, העצה הכי טובה שתוכלו לקחת מהמאמר הזה, היא לשים לב כל הזמן למה שקורה בשולחן!



    התחל לשחק פוקר אונליין >>

    הפקדה באמצעות משתמשי הפורום