פוקרלנד - תוצאות זה לא הכל
 
  • תוצאות זה לא הכל



    אחת השאלות שאני מוצא את עצמי דן בהן המון לאחרונה, היא שאלת "מדד ההצלחה" בטורנירים. במשחק שהוא לא מדע מדויק, עם שונות כה גבוהה (ומשתנים תלויים ובלתי תלויים) - זה נהיה מאוד מורכב למדוד הצלחות. סה"כ רווחים? תוצאות מדהימות נקודתיות (צמידים וכו)? יציבות בפרנסה? אולי בכלל BB/100 (או כל פרמטר אחר שמודד תוחלת צפי רווח על סמך תוצאות עבר)? משהו אחר?

    זה נכון שהדעה הרווחת היא שבסופו של דבר, המדד המשמעותי ביותר הוא כמות הכסף שנכנס לכיס, לאורך זמן. בוודאי שלהרוויח זה חשוב - אבל אני לא יודע להגיד בוודאות מה המדד החשוב/גדול מכולם - כי ייתכן ויש יותר מתשובה אחת נכונה. בכל אופן, מה שמעניין אותי לדבר עליו זו הבעיה הכי גדולה שנוצרת בעקבות המיקוד בתוצאות בלבד - אנשים נהיים "Result Oriented".

    מדגם ושונות

    באוניברסיטה למדתי קורס אחד בסטטיסטיקה, ודיברו שם על "מדגם מייצג". אני חושב שקיבלתי ציון לא רע בקורס, אבל אני לא זוכר ממנו הרבה. אין לי הבנה מספקת בשביל להחליט "מתי המדגם הופך למייצג?" - אבל אני יכול בלב שלם לטעון כי הרוב המוחלט של שחקני הטורנירים לעולם לא יגיע למספר שכזה. בפוקר אונליין משחקים המון ידיים בהמון טורנירים במקביל - אז אם אתם שחקני טורנינים אונליין, כמובן שהסיכויים שלכם להגיע למספר "מספק" של ידיים עולים. אבל מרבית השחקנים משחקים פוקר לייב (בוודאי בארץ, בטח מאז שפוקרסטארס נסגר) - ורובם המוחלט פשוט לא ישחקו מספיק ידי פוקר, גם אם ישחקו כל ימי חייהם.
    למה חשוב להפנים את זה? כי כל עוד אנחנו לא מגיעים למדגם מייצג, אנחנו חייבים להיות מודעים לכך שהשונות משפיעה על התוצאות, שלנו ושל אחרים, באופן כל כך משמעותי - שייתכן שאנחנו יותר טובים, או חלילה פחות טובים, ממה שהתוצאות מראות לנו.


    ג'רי יאנג

    "תקופה - Heater"

    לא חסרות דוגמאות של שחקנים טובים שקיבלו יותר מדי קרדיט בגלל תקופה טובה שלהם. דמות מוכרת שקופצת לי לראש: דמיטרי "colisea" אורבנוביץ', שחקן יחסית לא מוכר עד אז, שזכה ב-4 איוונטים במהלך פסטיבל איפיטי מלטה ב-2015 - ועשה שני פיינלים נוספים. בסוף הסידרה הוא קיבל קרדיט של שחקן עלית לתקופה מסוימת, אבל לא שיחזר מעולם את ההצלחה מאז (גם אם כיום עדיין נחשב לרג טוב ורווחי - כחלק מקבוצת המקצוענים של פארטי פוקר). הזכיות בטורנירים לא הפכו אותו לשחקן טוב יותר - הן כמובן הוסיפו לו ביטחון וגב כלכלי - אבל יכולות פוקר טכניות לא משתפרות בעקבות מספר תוצאות טובות. כמובן שהמצב הזה נכון גם לכיוון ההפוך… שחקן שנחשב טוב - שנקלע לתקופה שבה הוא מפסיד - לא בהכרח "הפך להיות שחקן רע". צריך לשפוט כל מקרה לגופו, וללמוד להתייחס למדדים נוספים למעט התוצאות האחרונות.


    דמיטרי "colisea" אורבנוביץ'

    "אבל זכיתי בכל אחד מה-15 טורנירים האחרונים עם החברים שלי"!!

    שמח מאוד בשבילך! אבל זה לא אומר שניצחת את הואריאנס - זה אומר שפשוט החברים משמעותית פחות טובים במשחק.

    תנסו להיות קצת פחות מושפעים מהתוצאות

    בכל תחום עשייה, הדבר הכי פשוט הוא להתעלם מהנסיבות והמשתנים ולהתייחס רק לתוצאות. בפוקר זה כל כך פשוט:
    לפיל הלמות' יש המון צמידים.
    לג'ימי גולד וג'רי יאנג יש צמידים של אלוף עולם!
    פיל לאאק היה השחקן האהוב עליי כשרק התחלתי לשחק, עם הכינוי הכי מגניב...
    כל הנ"ל מוכרים וידועים וחמודים. אה, ומבחינתי הם גם "כבשים" (כל אחד ברמה שונה כמובן).
    ההצלחה של כל הנ"ל נבעה משילוב בין קבלת החלטות נכונה (משחק עם כבשים יותר גדולים מהם) ללא מעט מזל. כמובן שאני לא אשלול את העובדה שיש להם, ולאחרים שהצליחו, גם יכולות כלשהן - אבל ההישגים שלהם כשלעצמם לא יספקו אותי ולא ישכנעו אותי כמדד להצלחה במשחק.



    נ"ב
    מה משותף לי ולהלמות?
    שנינו חשבנו בשלב זה או אחר שאנחנו הכי טובים בעולם...



    תגובות 4 תגובות
    1. הסמל האישי של badgersoul
      אחינו אחלה כתיבה, כרגיל. אבל הפעם אתה לא בכיוון בכלל סורי.

      הצלחה ורווחיות לאורך זמן , בתנאי שאתה מכיר ת'חוקים, שומר בנקרול, ועם קצת IQ ותחכום בקופסה, תלויה בשני גורמים בלבד. חייב להדגיש שוב: בלבד!

      1 - אהבת המשחק.
      הריגוש האדרנלין והאתגר של לפצח דילמות בזמן אמת, מלחמת סייבר מול מוחות אחרים בשולחן. אלה החיים. להגיד לעצמך לא חוזר יותר לבוס-המת-החי בהייטק והמטלות והוויינט והכלום. לא מוכן להעביר חיים של עבד של מערכת שמושכת לשום מקום - אלא להיות המלך של עצמך בסבבה. כי חיים ONCE.

      וגם (הכרחי)

      2 - התמדה.
      לחטוף ולקום לקום ולחטוף ושוב אפילו שיכה הואריאנס כמה שרוצה. תחשוב על מתסואו על נגראנו על אייבי על הנסון , כולם מורווחים כולם ראו את הכאפה מבפנים וכולם ממשיכים להתמיד. לאן ילכו?

      כל השמות הגדולים חיים מזה יפה. הם לא חושבים ואריאנס או מדדים. פשוט מתמידים ומרוויחים. אני תמיד רואה מול העיניים את אריק סיידל קשישא שחי את המשחק עוד מימי בית שני , הבנאדם מכונת התמדה ורואים איך הוא נהנה בדרכו מהמשחק.

      קיצור , בטורניר קל להשתפר. להבדיל מקאש - בטורניר יש התחלה סוף ונקודות קריטיות תוך כדי. עם מודעות עצמית ותיקון טעויות מתמיד אפשר לעלות על הגל. אבל ללא 1, וגם 2, מעלה - חבלז חזלש
    1. הסמל האישי של GOD
      שחקן MTT יהיה תמיד בחוסר ודאות כמה הוא טוב ביחס לפילד, זאת האמת, תתמודדו.
    1. הסמל האישי של TheM_Wolf
      Quote במקור פורסם על ידי badgersoul צפה בהודעה
      אחינו אחלה כתיבה, כרגיל. אבל הפעם אתה לא בכיוון בכלל סורי.

      הצלחה ורווחיות לאורך זמן , בתנאי שאתה מכיר ת'חוקים, שומר בנקרול, ועם קצת IQ ותחכום בקופסה, תלויה בשני גורמים בלבד. חייב להדגיש שוב: בלבד!

      1 - אהבת המשחק.
      הריגוש האדרנלין והאתגר של לפצח דילמות בזמן אמת, מלחמת סייבר מול מוחות אחרים בשולחן. אלה החיים. להגיד לעצמך לא חוזר יותר לבוס-המת-החי בהייטק והמטלות והוויינט והכלום. לא מוכן להעביר חיים של עבד של מערכת שמושכת לשום מקום - אלא להיות המלך של עצמך בסבבה. כי חיים ONCE.

      וגם (הכרחי)

      2 - התמדה.
      לחטוף ולקום לקום ולחטוף ושוב אפילו שיכה הואריאנס כמה שרוצה. תחשוב על מתסואו על נגראנו על אייבי על הנסון , כולם מורווחים כולם ראו את הכאפה מבפנים וכולם ממשיכים להתמיד. לאן ילכו?

      כל השמות הגדולים חיים מזה יפה. הם לא חושבים ואריאנס או מדדים. פשוט מתמידים ומרוויחים. אני תמיד רואה מול העיניים את אריק סיידל קשישא שחי את המשחק עוד מימי בית שני , הבנאדם מכונת התמדה ורואים איך הוא נהנה בדרכו מהמשחק.

      קיצור , בטורניר קל להשתפר. להבדיל מקאש - בטורניר יש התחלה סוף ונקודות קריטיות תוך כדי. עם מודעות עצמית ותיקון טעויות מתמיד אפשר לעלות על הגל. אבל ללא 1, וגם 2, מעלה - חבלז חזלש

      שתלת אותי עם "אריק סיידל קשישא שחי את המשחק עוד מימי בית שני"
      WP
    1. הסמל האישי של amistar
      אין אפשרות אחרת למדוד כמה אתה טוב בפוקר רק לפי תוצאות , יש שחקנים שרק משחקים לייב ויש להם תוצאות טובות לאורך שנים ,כמובן שאפשר לאזן את המשחק עם טורנירים און ליין זה אפילו מתבקש מבן אדם שמתפרנס מפוקר.