פוקרלנד - ארבעה מהלכים שאני אף פעם לא עושה - אד מילר | פוקרלנד
 
  • ארבעה מהלכים שאני אף פעם לא עושה - אד מילר


    אימרה שטובה בהרבה מקומות וגם בפוקר היא אף פעם אל תגיד אף פעם. אם לעולם לא תעשה מהלך מסוים, אתה מהר מאוד הופך לשחקן צפוי. יחד עם זאת, אני רואה פעמים רבות מהלכים ששחקנים עושים שלדעתי אף פעם לא עובדים, והנה ארבעה מהם לפניכם :

    הימור או העלאה כדי לקבל מידע

    אני אף פעם לא מהמר או מעלה כדי לראות היכן אני נמצא. אף פעם. אני חושב שזה מהלך רע. בתור התחלה, אם היריב שלך לא מקפל, אתה לא יודע איפה אתה נמצא. נניח שיש לך אס שמונה והימרת בפלופ של J83 עם שניים מאותו הסוג. היריב שלך לא רק שלא קיפל, אלא אף העלה מעל ההימור שלך. האם גילית איפה אתה עומד? מול רוב היריבים התשובה היא לא. היריב שלך יכול להחזיק בסט, בזוג מעל הלוח, בזוג גבוה, בריצה לפלאש או אפילו בריצה לסטרייט. אתה לא יודע יותר ממה שידעת לפני שהימרת ואתה עכשיו במצב לא נוח.

    אם ניקח כדוגמה מצב בו אתה עושה רייז כדי לגלות איפה אתה נמצא, מה קורה כאשר היריב שלך משווה? מה יש לו? האם הוא משווה כי יש לו יד גדולה? האם הוא על דרו? האם הוא מנסה לתפוס אותך בבלוף עם יד בינונית ומטה? אתה לא יודע. אנשים בדרך כלל לא מעלים בשביל לקבל אינפורמציה כאשר יש להם את הנאטס. זה תמיד עם יד בינונית, ומה שקורה במצב כזה הוא שאתה בונה קופה גדולה עם יד בינונית, במקרה הטוב, ואתה עדיין לא יודע איפה אתה עומד. זה בסדר לא לדעת היכן אתה נמצא במהלך יד. היריב שלך גם לא יודע, כך שאתם באותו המצב. עדיך לשחק את היד בצורה רגילה ולקבל את אי הוודאות בזרועות פתוחות.

    דחיפה בטרן כדי ללכת עם היד עד הסוף

    אני רואה שחקנים עושים זאת כל הזמן. נניח שהפלופ הוא A96, מישהו מהמר והשחקן בכפתור משלם. בטרן מגיעה מלכה וכעת יש אפשר לרוץ לפלאש. השחקן שהימר בפלופ מהמר שוב, והשחקן בכפתור דוחף אולאין, הימור שקרוב לגובה הקופה. אחרי שהיד נגמרת הוא מראה אס עשר, לזוג גבוה וקיקר בינוני. החשיבה שלו באותו הרגע הייתה שכעת הוא צריך להחליט האם הוא נשאר ביד או מקפל. הוא חושב שעדיף להיות השחקן האגרסיבי מאשר הפאסיבי ומחליט שהוא מחויב ליד ודוחף.

    שום חלק בחשיבה הזאת אינו נכון. השוואה בטרן אינה מחייבת השוואה בריבר. היא פשוט לא. אם אתה משחק אסטרטגיה מאוזנת, אתה לפעמים תשווה את הטרן רק כדי לקפל בריבר. בנוסף העובדה שהיריב שלך הימר בטרן לא אומרת שהוא יהמר גם בריבר (ואם אתה מוצא שחקן כזה שתמיד יהמר את הריבר אחרי שהימר את הטרן, אתה לא צריך לעשות לו רייז, אלא פשוט להשוות לו ולאפשר לו לירות פעם נוספת עם הידיים הפחות טובות שלו). לפעמים אתה תשווה בטרן ובריבר לא יהיו הימורים נוספים ואתה תיקח את היד בשואודאון. זה נכון שלפעמים אתה רוצה לדחוף אולאין בטרן עם ידיים מסוימות, אבל אס עשר היא ככל הנראה היד הגרועה ביותר שאיתה אתה יכול לעשות זאת. בלוח כמו שתיארנו אתה יכול לדחוף עם סט מלכות או עם 78 אבל בבקשה אל תעשה זאת עם אס עשר.

    הימור לתוך האגרסור בריבר אחרי השוואות בפלופ ובטרן

    זהו מצב מעט מורכב יותר. שחקן עושה צ'ק וקול בפלופ, ולאחר מכן צ'ק וקול בטרן. הריבר מגיע ולפתע הוא מחליט לדחוף אולאין. אף פעם לא תראו אותי עושה זאת. אני לא חושב שזה מהלך שגוי כמו השניים הקודמים, אבל אני לא יכול למצוא אף יד שאיתה צורת המשחק הזאת תהיה הגיונית.

    הימור כזה בריבר מקטב את הטווח שלך, כלומר בכדי שההימור הזה יהיה הגיוני, או שיש לך יד מאוד חזקה או יש לך בלוף. אבל כאשר אתה עושה צ'ק וקול בטרן, ברוב המקרים יש לך יד בינונית, איפשהו בין מפלצת לבין כלום. אז אילו ידיים יכולות להיות לך אחרי שאתה משחק בצורה כזאת? זה יכול להיות הגיוני אולי אם הריבר משנה את המצב בלוח בצורה משמעותית, נניח אם הריבר הוא הקלף היחיד בחפיסה שמשלים את כל הריצות לפלאש או לסטרייט. אבל גם במצב זה, בדרך כלל הקלף הזה אינו טוב לשחק שמשחק בלי עמדה. כל הידיים הבינוניות שאתה מייצג עם צורת המשחק שלך עד כה הפכו לזבל. אם אתה מסיר את מספר הידיים הספורות הטובות שעוד יכולות להיות לך כאשר אתה מוביל לתוך האגרסור, כאשר אתה עושה צ'ק אתה כמעט תמיד צריך לקפל להימור.

    אני יכול להשתכנע שמדובר בדרך הטובה ביותר לשחק בסיטואציות מסוימות מאוד, אבל ברוב המקרים נראה לי שצ'ק הוא פשוט יותר ריווחי. כאשר אני רואה שחקנים עושים זאת אני בדרך כלל מגלה שהם לא מבלפים. הם למעשה יורים לעצמם ברגל, ובזה שהם מהמרים אליי הימור גדול, אני פשוט יכול לקפל. כאשר הם עושים צ'ק אני יודע שאני יכול לבלף ולקחת את הקופה אליי יותר בתדירות גבוהה מהרגיל. אלא אם אתה באמת יודע מה אתה עושה, העצה שלי היא לא לעשות את המהלך הזה.

    צליעה לקופה שלא מהסמול בליינד

    אם אני השחקן הראשון להכנס ליד, אני בחיים לא אצלע לקופה מעמדה שאינה הסמול בליינד. אני תמיד חושב שיותר ריווחי לתת לעצמך סיכוי לקחת את הבליינדים ללא תחרות. במשחקים מאוד משוחררים יתכן והדבר לא אפשרי, וכמעט ולא תראה ידיים שבהם כולם קיפלו להימור אחד, אבל במשחקים האלו אני בכל מקרה תמיד רוצה לבנות את הקופה לפני הפלופ עם כל יד שאני רוצה לשחק.

    בכדי שאחרוג מהכלל הזה צריכים לקרות מספר דברים מאוד מסוימים. אני צריך לחשוב שהסיכוי שלי לגנוב את הבליינדים הוא קטן, שגודל הערימות בשולחן הוא כזה שיקשה עליי אם אפתח בהעלאה, ושיש לי בדיוק את סוג היד שאיתה אני רוצה לראות פלופ, אבל לא בהכרח לבנות קופה גדולה. עכשיו כמובן נשאלת השאלה איך אאזן את טווח הידיים איתו אני צולע לקופה. התשובה היא שאני אצטרך לעשות זאת גם עם ידיים אחרות, חזקות יותר. וזה דבר שאני ממש לא רוצה לעשות. מהסיבות האלו אני אף פעם לא עושה זאת, ואני חושב שב99 אחוז מהמקרים שאני רואה שחקנים עושים זאת, מדובר במהלך רע.

    להמשך דיון בנושא : ארבעה מהלכים שאני אף פעם לא עושה - אד מילר