M.D.M.A
+ צור בלוג
הצד הפחות נעים של הפוקר....
על ידי
בתאריך 12/08/2011 בשעה 02:55 (4814 צפיות)
לא להאמין שכתבתי את בלוג שלם בלי להיות מחובר ( אם רק הייתי סחי עכשיו...). הבלוג הקודם היה ארוך יותר פה אני אקצר...
אז ככה לאחר לבטים רבים וכחלק סופי בתהליך שאני עובר וכסימן להתחלה חדשה החלטתי לפרסם את הפוסט הזה.
את הפוקר הכרתי לפני 6 שנים בערך, מעולם לא שיחקתי פוקר לפני כן ולא חשבתי שאני יאהב את זה בפעם הראשונה ששיחקתי, מיד התאהבתי במשחק.
בהתחלה על Play money ואח"כ ( דרך פוקרניוז דאז) הגעתי לפארטיות ושיחקתי בעיקר לייב ומעט מאוד אונליין. למדתי את המשחק, עליתי בבליינדים ובניתי רול יפה.
אחרי שנה של משחק שיחקתי בבליינדים של 10-20 בממוצע הייתי משחק בין 4 ל-5 פעמים בשבוע והתפרנסתי יפה מפוקר, את כל תקופתי כסטודנט מימנתי מפוקר היה לי הכל מהכל הרגשתי מלך.
בסוף הלימודים פתחתי עסק, העסק לא הכניס מספיק אבל הפוקר היה שם כדי לחפות והמשכתי להכניס סכומים נאים מידי חודש, אלא שבאותה תקופה ההוצאות שלי עלו וכך גם המשכורות "שמשכתי" דבר שפגע לי ברול וגרם לי לחרוג ממנו.
ואז הגרוע מכל התרחש, במקביל ובתוך תקופה של חודש החיים לי התהפכו. בחור שהיה איתי השאיר לי חובות והתקפל, ובפוקר עברתי דאונסווינג מטורף שהיה מלווה בטילט בלתי נשלט לקראת סופו, דבר שגרם לריסוק הרול, למשחקים על כסף שאני לא יכול להרשות לעצמי להפסיד, בקיצור התנהגות של נרקומן מכור לקף.
ככה הרגשתי, אשקרה כמו נרקומן מגעיל כל היום חשבתי על הערב וקיבלתי פחד שמעולם לא היה לי, צמרמורות קרות של פחד רק מלחשוב על מה קורה אם אני חוטף באד ביט. אבל מה, התנהגתי כמו נרקומן, חייב לשחק וכמה שיותר גבוה, להחזיר הפסדים כבר אמרנו.
הצלחתי להחזיר חלק מההפסדים ואז התרסקתי שוב ורק הגדלתי את החובות ( היום אני לא חייב לאף אחד כלום לא בעסק ולא בפוקר).
עצרתי הכל, ישבתי עם אישתי (שידעה על הפוקר תמכה ועודדה גם כשהייתי הכי נמוך שיש) וחשבנו מה עושים הלאה, כשלב ראשון החלטנו שאני לא נוגע בפוקר בכלל לתקופה בלתי מוגבלת ( חוץ משיטוטים פה, זה המקום להגיד ששם המשתמש הזה הוא שם משתמש חדש שפתחתי בכוונה ובעיקר בשביל ההרגשה שלי, ת'כלס אני פה מהיום הראשון לא פעיל יתר על המידה אבל פה מכיר חלק מחברי הפורום באופן שיטחי)
אז יצאתי להפסקה מפוקר, מרוסק לחלוטין טובע ברחמים עצמיים, שונא את עצמי, לא מבין איך הגעתי למצב הזה, הרגשתי מכור, הרגשתי נרקומן הרגשתי שהפכתי להיות כמו כל אותם שחקנים שהייתי מרחם עליהם בפארטייה אחרי שהם היו מתפרקים לי מול העיניים, היחידים שריחמתי עליהם יותר הם כל אותם משתמשים פה שהתחננו לקבל דולר ולהחזיר כשהם יעלו.
לקחתי זמן לעצמי, לנוח, לחשוב, להחלים. במשך 8 החודשים האחרונים אפשר לספור על כף יד את כמות הפעמים ששיחקתי בבליינדים 1-2.
לאורך כל התקופה שלי כשחקן תמיד אמרתי לאישתי שאני מאמין שפוקר זה ספורט לכל דבר ועניין וכמו שבכל ספורט צריך מזל גם פה צריך ( אולי גורם המזל גדול יותר אבל בלי יכולת בטוח לא תצליח לאורך זמן), באותה שיחה אישתי אמרה לי ובצדק שאם אני באמת מאמין שפוקר זה ספורט אז אני חייב להבין שאני שחקן פצוע ואסור לי לשחק בכלל, עד שאני יחלים, צודקת.
עצרתי הכל לקחתי זמן לעצמי, הפסקתי לכעוס ולרחם על עצמי, ועל זה שהבאתי את עצמי כ"כ נמוך, התחלתי לחשוב מה הלאה איך יוצאים מזה, התחלתי בעסק, צירפתי אליו כוחות נוספים בניתי תוכנית שיקום ויאללה לעבודה.
מבחינת הפוקר לא ידעתי מה יהיה, דבר אחד היה ברור לי, כרגע אני לא חוזר לשחק.
בחודשיים האחרונים אני מרגיש מוכן לחזור, אלא שלפני חודשיים לא הייתי במצב של לא החלמה מלאה ועדייןלא במצב של מי שיכול להרשות לעצמו להפסיד כסף, אבל מה, ידעתי שאמור להכנס לי סכום מכובד מאוד שיכול לתת לי את הבנקרול ההתחלתי לבנייה מחדש וזה היה כ"כ מפתה לחזור מהר....
עמדתי בזה, נשבעתי לעצמי שאני חוזר אחרי תכנית מסודרת, והצבת יעדים ומטרות מאוד מאוד ברורים ורק אבל רק אחרי שהכסף נכנס בפועל....!
אז זהו הגיע היום, אני מרגיש מוכן, בקרוב יהיה לי את הרול, יש לי ים של מוטיבציה ומה להוכיח ( בעיקר לעצמי) האופטימיות ושמחת החיים שבה, ויש לי תוכנית מוגדרת וראלית, הרבה עבודה לפניי חברים.....
אני מתכנן לשחק לייב ואונליין כשאונליין אני מתכנון רק לבנות רול במשך שנה ולא למשוך משם כסף...
אני מקווה להיות יותר פעיל בפורום להשמיע, להעלות ידיים ולקבל פידבקים בלי יותר מידי לבלים וציניות (סתם סתם תרגישו חופשי זה חלר מקבלת הפנים לא???)
את הפוסט אני אני מפרסם גם כדי שכל מיני כוכבים שצצים פה לאחרונה יידעו שיש עולם שלם של שחקנים שחוטפים מכות ולא מספיק כנים עם עצמם או מקצועיים כשחקנים להציב לעצמם גבולות ברורים ולא להפסיק ת'תחתונים.
קל מאוד לאבד שליטה ומי שלא מספיק מאוזן וחזק עלול לרסק את עצמו (הייתי שם וזה לא נעים בכלל)
וגם לעצמי משהו שיסמל לי את ההתחלה החדשה.
אז זהו הפוסט הזה הוא מבחינתי התחלה חדשה לפני החזרה לשולחנות בכל הכל באופטימיות באווירה טובה ומתוך רצון ללמוד ולהדביק את הפער בעיקר אונליין ( כנראה שאקח קואץ מהפורום אם יסכים לאמן אותי)
הדבר שהכי חשוב לי לציין שלפורום הזה יש תרומה אדירה לתהליך שלי, לפעמים פוסטים תגובות או סיפורים של אנשים מעניקים לך כח ומוכיחים לך שאנשים שהיו במצבים דומים בפחות או יותר עשו את זה
תימור אתה ההשראה שלי אחרי מה שעברת, סיפור הבאר שלך נתן לי הרבה כח!!
יאללה חברים חפרתי מספיק מה שנשאר עכשיו זה להעלות את כל היעדים על הכתב ולהתחיל לגרד ולגרד ולגרד...
שיהיה לי בהצלחה ושוב אני מקווה ללמוד כמה שיותר משחקנים פה.....
שלח בלוג לחבר
