מיומנו של מכור לקלף - חלק 2 - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

powerpoker

+ צור בלוג

מיומנו של מכור לקלף - חלק 2

דרג את הרשומה הזו
החוויה המטורפת עם האמריקאית בהחלט הצליחה לנער אותי ולהזכיר לי כמה כיף יכול להיות טיול כשאתה לא מחוייב להגיע כל ערב בשעה 22:00 לקזינו הקרוב...אחרי עוד שבוע בניקרגוואה אני מחליט להתקדם לגוואטמלה, עם קונקשן של ערב אחד באל סלוודור. בדרך לאל סלוודור אני פוגש בחור ארגנטינאי שהפך להיות חבר טוב מאז, שמכור לבלאק ג'ק בדיוק כמו שאנחנו מכורים לפוקר. אנחנו נוחתים באל סלוודור בשבע, יוצאים לארוחה של 1.75 דולר (כולל שתייה) בדוכן הקרוב, מקלחת צבאית, מחליפים בגדים ותופסים מונית לסאן סלוודור החדשה, רק כדי לגלות שהקזינו סגור בגלל חג מקומי. בדרך מהקזינו לכביש הראשי, אנחנו שומעים בחור מפוקפק למדי קורא לנו, ומציע לנו משחק 1-2 ביתי אצל אחד מהחבר'ה שלו. אני והארגנטינאי מתלבטים קצת בינינו, בכל זאת לא נראה סימפטי במיוחד, אבל איכשהו שנינו לא מצליחים להגיד לא ואחרי רבע שעה אני מוצא את עצמי יושב באחד השולחנות ההזויים ביותר ששיחקתי בהם בחיי. אני אספר קצת יותר על השולחן הזה באחד הבלוגים הבאים שלי בגלל שזה לא הנושא כרגע, אבל אני רק אגיד שאחת הידיים בשולחן התחילה ככה :
בליינדים 1-2 דולר, UTG פולד, UTG+1 פולד, UTG+2 מוריד שורה ומרים ל-20....
אחרי ה'סיבוב' שאכלתי באל סלוודור, אני מרגיש כאילו הספיק לי לתקופה מסויימת מפוקר ואני באמת צריך לנקות עכשיו את הראש. אני מגיע לגוואטמלה, שמפתיעה אותי מאוד לטובה ובאה לי בדיוק בזמן. במשך 20 יום אני יוצא לטייל כמעט בכל יום, ורואה מקומות מדהימים כמו סמוק שמפיי (בריכות טורקיז), פינקה פראיסו (מפל רותח מהרי הגעש נוחת לבריכה קפואה) והטיקאל (עיר של המאיה בתוך הג'ונגל). אני מגיע לצפון גוואטמלה ומחליט שזה בדיוק הזמן לחזור למקום שהייתי בו לפני כמעט חצי שנה ומאז אני רק חולם על הרגע שאחזור אליו : פלאיה דל כרמן. יש משהו ממכר בשילוב של ים קאריבי ירוק-כחול וכדורגל על החוף בשעות היום, ביחד עם אלפי תיירות שחומות בכל צבעי הבלונד ומסיבות עד הבוקר.
אבל כמו תמיד, רגע לפני שזה קורה, אני פוגש את ליסה.
ליסה היא מדריכת צלילה אוסטרית שגרה בפלאיה דל כרמן, אבל חוזרת לשם רק דרך בליז.
משהו בעיניים הכחולות שלה גורם לי לשכוח מאיפה אני בא ולאן אני הולך, ועוד באותו ערב אני מוצא את עצמי קונה איתה כרטיס לבליז.
אני נכנס קצת לאינטרנט כדי לראות מה אני יודע על בליז, ומגלה שישראלים צריכים להוציא ויזה בכניסה בזמן שאירופאים נכנסים ככה חופשי, ועוד בחייהם.
עוד סיבוב בגוגל שכולל גם את המילה פוקר (בטח אין כלום...יאללה מה יש בזה, בוא נצ'נס) מגלה שבבליז סיטי קיים קזינו בשם פרינסס, ושמי שמריץ אותו הוא לא אחר מאשר בוב בונארה, פיינאליסט ה-WSOP 2011.
למחרת אנחנו מגיעים לבליז סיטי, וליסה מושכת אותי בלי לתת לי אפשרות לחשוב בכלל לכיוון הרציף של המעבורות ומיד קונה שני כרטיסים לקי קולקר.
קי קולקר הוא אי מדהים עם איזורים יפהפיים לצלילות, אבל איכשהו אנחנו מגיעים לשם בדיוק כדי לקבל את הריקושטים מהסערה הטרופית האחרונה כאן בסביבה, ויכולים לצאת מהמלון רק במעברים מוסיקליים בין השירים. בזמן הזה אני מגלה כמה דברים על ליסה, כמו הכישרון שלה לגרום לי לשקוע לתוך העיניים שלה במבט אחד, היכולת שלה לאכול לי את הראש על כל דבר שקשור לעולם הצלילה או הקייט-סרפינג, והרצון שלה לאכול במסעדות יוקרה שאוכל לי במהירות את הבנקרול.
ביום השלישי אנחנו מבינים את הקטע ולוקחים עוד מעבורת, הפעם לסאן פדרו (כן, ההוא המפורסם מהשיר של מדונה). הפעם השמיים נראים כבר יותר טוב ואנחנו יוצאים לשנרקל בבלו הול. אני יורד בפעם הראשונה מזה כחודשיים מתחת למים ומקבל דז'ה וו מהפעמים האחרונות שצללתי, ביניהן אתמול בערב כשהיא דיברה ואני רק בהיתי בה.
ואז זה מגיע.
אנחנו חוזרים לסאן פדרו, ואני מרגיש את הדגדוג באצבעות. ליסה רוצה שנלך לצלול מחר. היא תארגן את כל הציוד, הסירה, המקומות לצלול...זאת תהיה הפעם הראשונה שלי עם ציוד, אבל בגלל שהיא דייב מאסטר כל העסק יעלה לי בערך רבע ממה שאני אמור לשלם על יום צלילה.
אני אומר לה שתחכה רגע ולוקח עוד בירה מקומית בבאר. טאף ספוט, מזל שלוקח לה חצי שעה להתקלח, להתלבש ולהגיע לבאר שנמצא מתחת לחדר. כשהיא תגיע אני אבקש ממנה טיים.
ליסה מגיעה, ואני מתחיל להסביר לה. אבל את יודעת שאנחנו נוסעים עכשיו לפלאיה ואין שם קזינו...ואת יודעת שלא שיחקתי כמעט חודש...ואת יודעת מה זה לשבת בשולחן עם פיינאליסט WSOP ??
כן, היא יודעת. היא יודעת הכל. היא אומרת לי סע, אבל תהיה שם לילה אחד ותחזור ביום שלמחרת.
אני אפילו לא שואל מה, רק מעביר נושא ואומר לה שאני אלך לדבר עם הבחור שהכרנו מהמועדון קייט-סרפינג בחוף שיארגן לה ציוד למחר.
למחרת אני נוחת עם המעבורת חזרה בבליז סיטי, ומגלה עיר רפאים. רק אל תגידו לי שיש כאן חג מקומי.
תופס לעצמי מקום לישון צמוד לרציף של הסירות, רק כדי לגלות אחרי כמה דקות חבורה של הומלסים מתחת לחלון. סיבוב קצר לחיפוש ארוחת צהריים מסביר לי איפה אני נמצא : איזשהו שילוב בין ניו דלהי בהודו להארלם...כל החנויות בסביבה סגורות ואני מוצא לעצמי 'מסעדה' בתוך בית של סבתא מקומית שמגישה לי אוכל על השולחן הפרטי שלה. אני חוזר ל'מלון' שלי, ומקבל פלאשבק לשאלה שמלווה אותי לעיתים קרובות כשאני מטייל : מה אני עושה כאן ?
רק אתמול הייתי במסעדה מעולה על אי קאריבי עם בחורה יפהפייה...ובגלל משחק קלפים אני מוצא את עצמי אוכל אורז ועוף של אתמול (נראה לי שזאת ההגדרה של 'טעם של פעם') במקום שנראה כמו בסרט בלאק הוק דאון, אחרי ההפגזה...
ואז הייתה לי הארה.
אני מכור לקלף. ואין יציאה.
אני יוצא בערב לקזינו של בונארה, לא לפני שבעלת המלון שולחת אותי חזרה לחדר להחליף לבגדים יותר רגועים ואומרת לי לשים את השעון בכיס, לפחות עד שאני נכנס לקזינו.
הייתי בכמה מקומות 'מעניינים' כאן במרכז אמריקה ובשעות לילה מאוחרות, אבל האיזור הזה של בליז סיטי בשעה 21:00 לוקח את כולם בהליכה.
לשמחתי אני תופס מונית ממש מהר, אבל כבר בכניסה לקזינו אני מבין שזה לא יום חזק היום.
אדון בונארה מקבל אותי, שמח לשמוע שאני מישראל ואומר שהוא לא זוכר עוד מישהו מישראל שביקר כאן לאחרונה. הוא שם אותי ברשימת המתנה עם עוד 3 שחקנים (כולל אותו) בשולחן 5-2 דולר, ואומר שזה נראה לו ערב חלש אבל אם יהיו 7 שחקנים הוא יפתח שולחן. אני מעביר איתו עוד חצי דקה בשיחה סטנדרטית של : ישראל במאה ה-21, לאן ? עד שמישהו בא ואוסף אותו עם כמה שאלות.
הערב מסתיים כמובן ללא קלפים באוויר, ואני חוזר לברך את שלושת ההומלסים מתחת לחלון שלי רק כדי לראות הג'וב האיטלקי ולעוף לישון מוקדם.
היום בבוקר אני אקח את המעבורת חזרה לסאן פדרו, ואגלה מאחד העובדים שליסה אכן יצאה אתמול לקייט-סרפינג, אבל פגשה שם חברים חדשים והחליטה לצאת איתם היום ליום צלילות.
ואז אני אשב לכתוב לכם את הבלוג הזה.
תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. Jokeradom -
    הסמל האישי של Jokeradom
    שתי בלוגים בשביל להשוויץ לנו בבחורות שאתה משיג ?(=

    סתם סתם אחלה בלוג ...
    מקווה שהיא מחכה לך
  2. דימה -
    הסמל האישי של דימה
    לייק עצבני, שיחקת אותה עם הבלוג ועם החיים בתקופה הזאת בכלל
  3. chump -
    הסמל האישי של chump
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4114135,00.html

    תיזהר

    glgl
  4. perdanny -
    הסמל האישי של perdanny
    אחלה כתיבה, מאוד נהנהתי כמו תמיד, אני ממליץ לך בחום לשלוח לבלייזר פוסטים שלך, אני מאמין שכל גבר ירצה לקרוא את זה, יאללה תנסה, מה יש בזה?
  5. boazber1 -
    הסמל האישי של boazber1
    איזה יופי אתה כותב...ממש גרם לראש שלי לעבוד ולעבד כל מילה לכדי תמונה.
    כל הכבוד אחי.
  6. nonickname -
    הסמל האישי של nonickname
    מה נסגר בסוף עם ליסה
  7. Yardenz -
    הסמל האישי של Yardenz
    מסכים עם דני... יש פוטנציאל לבלייזר.
    תמשיך לנצל כל רגע גבר.
  8. Kelso -
    הסמל האישי של Kelso
    הרשיתי לעצמי לאסוף כמה משפטים רנדומלים שלך:

    "...אנחנו יוצאים. אני יורד בפעם הראשונה מזה כחודשיים ואז זה מגיע... אני מרגיש את הדגדוג באצבעות ואני אומר לה שתחכה רגע
    אחרי כמה דקות חבורה של הומלסים מתחת לחלון ואני מוצא בתוך סבתא מקומית: מה אני עושה כאן ? ואומר לעצמי,יאללה מה יש בזה, בוא נצ'נס"

    בקיצור חבר..תוסיף תמונות!!!
  9. pkrprince -
    הסמל האישי של pkrprince
    איזה כיף של בלוג אחי.. תודה!