Eyalcasias
+ צור בלוג
פראג פסטיבל חלק 1
על ידי
בתאריך 29/11/2011 בשעה 09:37 (6307 צפיות)
איך שהוא, כל הטיולי עבודה האלה לחו"ל פוגשים אותי בתקופות שאני לא בשיא.
אבל, תקופות רעות יותר שעוברות עליך הם אך ורק באות לשים לך תאורה חזקה על המשחק שלך.
אחרי שזו לא הפעם הראשונה שאני מרגיש שתקופה כזו עוברת עליי, הרגשתי צורך לנסות לנתח מה בדיוק קורה בתקופות האלה, להעלות את זה על הכתב ולתרגם לכתב קצוות של מחשבה שבטיפול נכון יכולים לגרום גם לי וגם לכל מי שיקרא את זה נקודת מבט חיובית יותר להתמודדות עם תקופה כזאת.
אז בעיניי, זה העניין שחוזר על עצמו:
זה כמעט תמיד מעורב בתקופה שאתה רץ בא רע. מה לעשות, כשאתה דוחף את האקוויטי שלך כשאתה בונה על לקבל הרבה פולדים, ומגיע לשם בריבר, אתה פחות תרד לפרטים על מה גרם לך לעשות טעות כזו או אחרת, גם אם היא גדולה.
אז, כשאתה מרגיש שהכסף שלך פשוט מתחיל לנזול ממך, אתה מתחיל להרגיש את כל הדליפות (leaks) במשחק שלך. יותר מזה, התקופה הרעה שאתה חווה וכערעור בביטחון העצמי שמלווה לה תמיד (האמנם?) גורמים לך לפחד מהליקים שלך. אתה כל כך נזהר לא לעשות טעויות גדולות או מטופשות, שלמעשה אתה משחק כמו הצל של עצמך.
בהרגשה שלי, אתה מתחיל להרגיש יותר ויותר שכל האפשרויות שעומדות בפניך הם הטעות הגדולה. ואז אתה מרגיש אבוד, וכשאתה מרגיש אבוד יותר ויותר, הטעויות הגדולות פשוט באות לבד.
עכשיו, ממה זה נובע? אני בטוח שזה ישמע לכם פשוט, אפילו פשוט מדי בשביל לאבחן תופעה כל כך גדולה והרסנית, אבל ככה הייתי מנסח את זה במשפט קצר:
אתה מתחיל לשחק את הקלפים שלך בלבד, יותר מכל דבר אחר.
למעשה, אתה כל כך מסתכל על היד שלך ומה היא שווה (showdown value wize) עד שלמעשה, כל תהליך המחשבה שלך נבלע בתוך הזוג האמצעי שיש לך עם קיקר מגניב בשביל בארלינג של היריב, לבקדור פלאש דרו שיש לך.
אתה פשוט נדבק לעשרות אלפי הידיים שכבר שיחקת בחיים ואתה מפתח תבנית קבועה למשחק. בפשטות ובלי להיכנס לדוגמאות ספציפיות, כל הפוקר ששאבת בחיים (בכוונה לסוגים שונים [טורנירים, 6 מקס אוןליין, פארטיות) מתערבבים לתבנית משחק חלשה, שבפועל לא מתאימה כמו שצריך לכל אחד משחק בפני עצמו.
ממה זה נובע..? מדילוג על קטעים בתהליך מחשבה שחוסר הביטחון העצמי מדלג עליהם לבדו.
כמה דברים שלדעתי צריכים לעבור בראש לפני כל יד שמתלבטים לשחק/במהלך המשחק:
-מול איזה יריב/ים אני מתמודד כאן? מה הטווח הלא רחוק מלהיות מדוייק שאני נותן לאקשן שלו\שלהם עד עכשיו ביד? מה הדינמיקה שהם נמצאים בה בשלב הזה (מפסיד ומנסה לחלץ, שלב מוקדם\מאוחר בטורניר וכו') ואיך הוא יעריך (רק מול שחקנים שמעריכים..) את הדינמיקה שבה אתה נמצא בזמן הזה, גם בפני עצמך וגם כדינמיקה עם היריב הספציפי.
-סייזינג. מיום ליום, הערך של הדבר הזה רק עולה. אתה יכול לקצץ חלקים כל כך גדולים מטווחים של יריבים רק על ידי לשאול את עצמך (אם באמת היה לו את היד הזאת (או קבוצת ידיים), הסייזינג הזה הוא זה שמשרת את המטרה שלו? כבר ככה, תהיו שלב אחד גבוה יותר בניתוח הידיים שלכם.
וזה רק ממשיך וממשיך ולמעשה, כמות הדברים שאתה יכול לחשוב עליהם, והעומק שלהם, זה מה שנותנים למשחק הזה אלמנט כל כך גדול של יכולת. וגם אם זה ישמע לכם מזלזל טיפה, auto pilotting של אף אחד לא מספיק בשביל לנצח טוב כמעט שום משחק שהוא לא עם קופים.
למסקנה בקצרה, בעיקר כדי לשפר תקופה רעה אבל גם כדי לשפר את המשחק באופן כללי... תחשבו!
שימו את המוזיקה שאתם אוהבים בזמן סשן ופשוט תחליטו שאתם לא מפסיקים לפתוח את העיניים ויותר חשוב, לא מפסיקים לשאול את עצמכם שאלות על סיטואציות שאתם נמצאים בהם (או שסתם מתרחשות בין אנשים אחרים בזמן סשן שלכם), יתנו לכם החלטות הרבה יותר קלות, יפתחו את הראש שלכם להברקות אבל יותר מהכל, יתנו לכם הרבה ביטחון עצמי.
רק תחשבו על זה, שכשאתם בA game שלכם, אתם פשוט הרבה יותר ערים לסביבה שלכם ומנתחים אותה.
איזה חפירה, אין לי מושג אם כל זה עושה בכלל הגיון, אבל אני מקווה שתוכלו להתחבר לפחות עם חלק ממה שרשמתי.
אין יותר תיאוריה בסדרת הבלוגים הזאת, אבל לא יהיה פחות מעניין.
עד הבלוג הבא בפראג הקפואה..
קסיאס
תגיות:
אין
- קטגוריות
- ללא קטגוריה
שלח בלוג לחבר
