IPC Malta 2012 - יומן מסע של שחקן פשוט - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

Koon Da Son

+ צור בלוג

IPC Malta 2012 - יומן מסע של שחקן פשוט

דרג את הרשומה הזו
נסעתי עם חבר למלטה והחלטתי לשתף בכמה חוויות/מחשבות מעניינות.

לפני שאני ממשיך, שאפו לרועי, נדב ואורי המארגנים על הרמת האירוע - רוב הזמן דברים תקתקו ברמה גבוהה, וגם כשהיו רגעים של חריקות הכוונה הטובה הייתה שם וזה מה שחשוב, לי לפחות.

אז קצת על עצמי - אני חובב נלהב שמצליח להכניס כמה לירות מפוקר אונליין, וזו הנסיעה השנייה שלי אחרי EPT ברצלונה. אז טחנתי קצת יותר שעות, מכרתי קצת יותר כסף, וחסכתי בשביל לטוס עם חבר למלטה
ממש ציפיתי לנסיעה הזו, בגלל שברצלונה הייתה הרבה יותר מדי יקרה בשבילי - יכלתי להרשות לעצמי רק את הסיידים של הטורבו, והקאש נחסם עבורי בברצלונה עם בליינדים של 5-10 אירו.

במלטה הבטיחו (וקיימו) קאש גיימס של 1-2, ובנוסף למיין איבנט עמוק וזול יחסית (400 אירו), היו גם 2 סיידים של 220 ו-165.
הקצבתי מראש הפסד מקסימלי של אלפייה, לא יותר.
לפני הנסיעה תכננתי לשחק את כל הטורנירים במידה ואעוף מוקדם מהמיין, ולצערי זה מה שקרה...

אבל לא אקפוץ קדימה - נתחיל מהתחלה.

מטוס, תור מלא בשחקני פוקר בצ'ק-אין, סיפורי באד-ביטים... התגעגעתי להרגשה הזו.
שיחק אפילו המזל וקיבלנו את המושבים המרווחים שליד יציאת החירום, ואני פשוט התעלפתי מעייפות עד הנחיתה אחרי לילה בלי שינה.

כשנחתנו כנראה שהיו כמה שעות להרוג עד שהחדרים יהיו מוכנים, אז פשוט לקחו את האוטובוסים לאיזה איזור "תצפית" שאף אחד לא באמת רצה להגיע אליו. קצת מיותר.
כשהגענו למלון בסביבות הצהריים (אינטרקונטיננטל 5 כוכבים), אמרו לנו שנצטרך לחכות לחדרים "זמן לא ידוע", כי זמן צ'ק-אין בדר"כ היה 2 בצהריים. מאוד מיותר.
כן נעשו מאמצים וחדרים השתחררו לאט-לאט לפני זמן היעד, אבל בשלב מסוים לקראת 2 בצהריים אנשים כבר התחילו לאבד סבלנות - יותר מחצי מהחבר'ה היו רשומים ל-1A, שנקבע להתחיל ב-5 אחה"צ. והם אחרי לילה של נסיעה וטיסה, בלי שינה כמו שצריך...
באיזשהו שלב אחד הישראלים התחיל פשוט לצרוח מעצבים באמצע המלון, ואז גם נחשפתי לראשונה להבדל בין EPT ל-IPC... כאילו הייתי צריך הוכחה
אני הבנתי כבר בהרשמה שזה לא אידיאלי לשחק אחה"צ כמה שעות אחרי שנוחתים, אז חסכתי לעצמי את הבלאגן עם הרשמה ל-1B.
אם לומר את האמת, באמת שאין לי מושג איך המארגנים יכלו להימנע מהבלאגן של יום 1A - עם כל הכבוד ל-IPC, האינטרקונטיננטל לא ישנה בשבילנו מדיניות צ'ק-אין.

אחרי כמה שעות שינה, קפצנו בערב לקזינו לשחק קצת קאש...
נכנסתי ל-1-2 עם 100 אירו, הבאיי-אין המינימלי, ותכננתי לשחק שורט-סטק נינג'ה. לא כ"כ ידעתי איך אני אעשה את זה עם 50 ביבי, אבל מהר מאוד הבנתי שהרייזים שם לא סטנדרטים, ו-50 ביבי שם זה כמו 20-30 אונליין, תלוי באקשן... רק עם הרבה פחות פולד אקוויטי. טוב לי!
כמו שאמרתי, אין לי יותר מדי בסיס להשוואה - אבל השולחנות שם היו רכים בצורה שלא תיאמן. מלאים בישראלים שפשוט זורקים ארגזים על השולחן כשהם ריקים, ובאופן כללי מתנהגים כאילו הם שונאים כסף! מבחינת הרמה אני משווה את רמת הפוקר שם לרמה של 5NL בסטארס. לא מגזים. אם הייתי שחקן קאש ולא טורנירים, זה מה שהייתי עושה כל הסופ"ש. אולי זה מה שהייתי צריך לעשות בדיעבד

יאללה קבלו כמה דוגמאות: (כמות האנשים החדשים שהכרתי בכמה ימים היא עצומה, והזיכרון שלי לשמות חלש, אז לרוב האנשים אני פשוט אקרא בשם שאני וחבר שלי קראנו להם בינינו)
השולחן הראשון שישבנו בו היה די פסיכי, כשבהרבה קופות שחקנים היו צריכים לשלם 20 אירו כדי לראות פלופ.
הדמות שישר תופסת את העין היא אחיין, שהוא מסוג השחקנים שבטוחים שהקלפים שלהם סובלים מחרדת נטישה, ושעדיף לזרוק כסף, והרבה, בשביל לשמור עליהם ביד שלו.
עוד היה בשולחן מאסטר, שחקן גדל-מימדים מצמד "לא אוכלים" שאגיע אליו בהמשך.
2 כיסאות לימיני ישב חבר שלי, ומטעמי אנונימיות נקרא לו בקבוק.
בקבוק ירד ל-70 אירו כי הוא ניסה קצת לשחק פוקר בשולחן שבו לא מדברים את השפה...
ביד הבאה הוא עשה לימפ UTG עם J-J, וקיבל רייז מאחיין. רייז מאחיין זו לא תופעה נדירה כ"כ, והיא מתרחשת בדר"כ ברגע שאחיין רואה 2 קלפים ובא לו. מאסטר, שחקן עם חזות לוסי-גוסי מטעה שיתברר בימים הבאים כטייט, חוזר על אחיין מהכפתור.
בקבוק דוחף אול-אין, אחיין משווה מיד, ומאסטר דוחף אול-אין של 240. אחיין נכנס לטנק, אומר "יש לי מום על הקלפים האלה" ומשלם את הדחיפה.
שואודאון - בקבוק עם ג'קים, מאסטר עם אסים, ואחיין עם... 7-4 יהלומים.
פלופ נפתח 4 עם שני יהלומים, טרן נופל עוד 4, וריבר.... ג'ק יהלום! טריפל-אפ לבקבוק! ואחיין לוקח את הסייד פוט הגדולה עם המום שלו...
היד הגדולה שלי בסשן הייתה אסים UTG, עם רייז ל-15 (נמוך בדיעבד) וקול מ-5 שחקנים (איך לא).
הפלופ בא K-Q-3 ריינבואו, אני דוחף כי הימור של קופה זה כל מה שנשאר לי, מקבל השוואות מ-K-8 שורט ומ-Q-10 שמכסה אותי, ולוקח קופה יפה
סיימתי את הסשן בפלוס 50, כשיכול היה להיות יותר טוב אם לא הייתי עושה טעות אחת עם A-K... אבל עדיין ספתח נחמד!

ביום שבת התעוררנו לארוחת בוקר (סבירה), אבל אני לא בנאדם של ארוחות בוקר והודעתי לבקבוק שאני לא מתעורר יותר במיוחד בשביל התענוג הזה.
קצת חדר כושר, דיברתי עם ספרדי אוהד ריאל וביקשתי ממנו שיפסידו קצת, וחתמנו את השיחה בהסכמה שמוריניו בן זונה וההורים של פפה אחים... ויאללה לקזינו!

יום 1B היה קטן יותר מהמצופה, ונרשמו אליו בסופו של דבר רק 84 שחקנים...
השולחן שקיבלתי נראה לי במבט ראשון לא מאיים, אבל עכשיו אחרי שהטיול נגמר אני משער שזה שולחן קשה יחסית - לשמאלי ישבו 2 שחקנים שהגיעו כעבור יומיים לפיינל טייבל - אפי, לימים הצ'יפ לידר בפתיחת הפיינל טייבל, ולשמאלו לוקאס דניאל. עוד היו בשולחן מישהו שעשה פיינל בהפלגה לפני שנתיים, אחד אחר שעשה פיינל בסייד איבנט במלטה, והיו גם 2 שבדים מאוד משוחררים.
בשעה וחצי הראשונות הרגשתי טוב, עשיתי מהלכים ושיחקתי משוחרר. היחיד שעשה חיים קשים קצת זה אפי, שלא האמין לשום הימור ששחררתי. לצערי עפתי לפני שהספקתי לנצל את זה...
היד שעפתי איתה בסופו של דבר היא אסים עם אול אין בפלופ על 35 ביבי, אבל היא לא חשובה - היד שחתכה לי 60% מהערימה הייתה הגורלית בסיפור.
היד קרתה בסוף השלב השני, והתחלתי אותה עם בערך 20 אלף צ'יפים, הערימה ההתחלתית. הבליינדים 50-100.
קיבלתי 10-9 לב UTG+1, והשבדי מ-UTG עשה רייז ל-125. השוויתי, כמו עוד 2-3 שחקנים.
הפלופ בא 9-9-7 ריינבואו, ואני מתחיל להזיל ריר ומתבאס שאי אפשר לרקוד עם בוקסר מול המסך מחשב עכשיו.
UTG יורה 350 לקופה של 600~, ואני משווה ביחד עם הסמול בליינד שעשה צ'ק קול. היתר מתקפלים.
הטרן מגיע נסיך, שם 2 לצבע על הלוח. 10-8 הגיע אז צריך להיות זהיר, אבל זו רק אחת הידיים שממשיכות מהפלופ, ואם למישהו יש אותה זה לסמול בליינד כנראה. הסמול צ'ק, UTG מהמר 800, ואני חושב קצת, יוצר קשר עין עם סמול בליינד, ומשווה. בשלב הזה אני מקווה של-UTG יש אובר-פייר ושאני אוכל לעשות רייז יפה בריבר אם יגיע בלאנק.
מיד כשאני מכריז השוואה, הסמול בליינד מכריז על רייז ל-2800. אני בטוח שאני לא צריך להסביר לכם מה ליין של צ'ק-קול בפלופ וצ'ק-רייז גדול מול 2 שחקנים בטרן מייצג. הקטע הוא שהמהלך שלו לא הפתיע אותי, כי מהצורה שהוא הסתכל עליי ראיתי שהוא הולך לעשות מהלך. אבל הוא הרגיש לי חלש. שפת הגוף שלו הסריחה מבלוף. הקריאה הזו שלי, שהתבררה מאוחר יותר כאחת הקריאות היותר טובות שעשיתי, גם עלתה לי ברוב הצ'יפים.
UTG השווה, משהו שצריך היה להדליק נורת אזהרה אבל לא הדליק כי מירב תשומת הלב שלי הייתה לסמול-בליינד. השוויתי גם.
הריבר הגיע בלאנק, וסמול-בליינד חושב טיפה ועושה צ'ק. יש! קראתי אותו נכון! (יום אח"כ הוא סיפר לי שהיה לו Q-2 והוא סתם עשה מהלך כי קרא את שנינו חלשים)
ואז UTG מהמר 8,500 אלף לקופה של קצת יותר מ-10,000. אם עד עכשיו לא נדלקו נורות אזהרה, עכשיו זה כבר זרקור. ההימור שלו פוסל את האפשרות שיש לו אובר-פייר, כי הוא היה הולך לואליו הרבה יותר נמוך, אם בכלל. אני גם לא חושב שהוא היה מהמר A-9 כ"כ חזק. אני מניח שגם עם 10-8 לא. הדבר היחיד שיש פה זה פול האוס, סטרייט שמשוחק חזק מדי, או בלוף לא הגיוני מול 2 יריבים שהראו כבר לא מעט עניין בקופה ובלוח. בלהט הרגע אני משכנע את עצמי שברוח הלא-הגיונית של היד עד עכשיו, UTG עושה ניסיון אחרון לגנוב את הקופה עם בלוף גדול. אני משווה, סמול-בליינד אינסטה-פולד, ו-UTG מראה J-9 לפול האוס.
לא היה לי מה לחפש ביד הזו החל מהצ'ק-רייז בטרן, וההשוואה בריבר היא מההשוואות היותר גרועות שיכלתי לעשות.
לא נורא, אני בדר"כ מקפיד לעשות כל טעות רק פעם אחת. מקווה שזו הייתה הפעם האחרונה שאני נותן למוח להיות בקצר ולרדת לרמת חשיבה של שחקן פרירול
שעה אח"כ קיבלתי אסים מול 6-4 (לא מפסיד) של אותו נבל מהיד הקודמת, וביי ביי טורניר. לא נורא - יש סיט אנד גו!

לא ציפיתי שיריצו SnG שם, אבל אמרו לי שאם מתארגנת רשימה של 10 שחקנים פותחים שולחן של 100+10 עם מבנה פרסים סטנדרטי של 50-30-20. ערימה התחלתית של 5,000, הבליינדים עולים כל 5 דקות, ככה שמדובר בעצם בהיפר-טורבו לייב.
מה שיפה זה שלדעתי לרוב המוחלט של השחקנים שהיו שם אין מושג מה המשמעות של מבנה טורניר כזה, ובטח הם לא שמעו בחיים שלהם על המונח ICM. גם שחקני MTT טובים שהיו בשולחן עשו טעויות בסיסיות, והבנתי כמה רווחי המשחק הזה שם.
לצערי הרב הדבר היחיד הטוב שיצא לי מה-SnG הראשון הוא שישבתי ליד אשד (אח של אחד מהחבר'ה שהגיעו לפיינל טייבל במיין איבנט), אחד האנשים היותר נחמדים שזכיתי להכיר. בטורניר עצמו אספתי כבר ערימה יפה והייתי צ'יפ לידר, אבל סדרה של הפסדי אול-אין (אס-מלכה מול 4-3, אס-9 שנתקע באס-מלכה BvB, ו-4-4 שמפסיד ל-K-8 עם פינאלה של A-5 שנתקע ב-A-J ב-BvB) לא השאירו לי סיכוי להיכנס לכסף וסיימתי חמישי. אי אפשר להפסיד כ"כ הרבה עימותי אול-אין בטורניר עם מבנה כ"כ מהיר ועדיין לשרוד

הבנתי את הפוטנציאל של SnG בקזינו, וגייסתי עוד 9 אנשים לעוד סיבוב.
השחקנים הפעם היו יותר סולידים, בתוספת רומן הליצן של השולחן שפשוט גרם לי לבכות מצחוק באיזשהו שלב עם השטויות שהוא דיבר שם
בסופו של דבר הגענו ל-4 האחרונים, עם מאסטר משמאלי וחבר של מאסטר מימיני. הבעיה בדינמיקה הזו הייתה שהם החליטו שהם לא אוכלים אחד מהשני, וצ'קצ'קו קופות ביניהם לריבר גם עם ידיים חזקות. לא פשוט לשחק נגד חבר'ה שמשתפים פעולה.
לי זה לא הפריע יותר מדי, כי הם פיצו על זה בכך ששידרו לי את חוזק הידיים שלהם בסוג הרייזים שעשו, ואני מאמין שבבליינדים גבוהים ב-SnG שחקן מפסיד מהעובדה שיש מישהו בשולחן שהוא לא יכול לתקוף.
ב-4 האחרונים הייתי השחקן הכי אגרסיבי בשולחן, ועליתי מהשורט-סטק ללהיות צ'יפ לידר, כשמדי פעם קיפלתי פייס-אפ ב-BvB ידיים חלשות במיוחד כדי להכין את הקרקע לדחיפות בינוניות.
ואז הגיעה היד הגורלית בבליינדים 1,500-3,000. לי היו בערך 17,000 צ'יפים, למאסטר בביג היו 12,500, והכפתור היה ממש קצר עם קצת יותר מ-2 ביג בליינדים - קיבלתי Q-4s בסמול, קיפלו אליי ודחפתי על מאסטר, ששילם עם אס-נסיך והחזיק מולי.
לא היה לי ספק אינטואיטיבית שהדחיפה שלי נכונה, אבל זה לא הפריע לכולם לבקר את המהלך... כמובן ש-SnG Wizard אומר לדחוף כל 2 קלפים במצב הזה אם מאסטר משווה 30%. ומאסטר לא משווה 30% - הוא משווה הרבה פחות.
איכשהו יצא שמלהרגיש השחקן הכי מבין עניין, יצאתי בלי כלום... fuck variance

בקבוק חבר שלי שרד את יום 1 בכבוד עם ערימה מעל הממוצע, ואחרי שנגמר ה-SnG חזרנו לחדר ופשוט ניתחנו ידיים ומצבים במשך איזה שעתיים עד 5 בבוקר. זה אחד הדברים האהובים עליי בנסיעה הזו

ביום שאחרי הגענו לקזינו בערך ב-4 אחה"צ, ונרשמתי לסייד איבנט של 200+20. כדי להעביר את הזמן נכנסתי לרשימת המתנה של קאש ביחד עם עוד עשרות אנשים, ובאיזשהו שלב פתחו שולחן חדששל 10 אנשים והתיישבנו (אני עם 100 כרגיל).
היו כמה פרצופים מוכרים בשולחן, אבל חוץ מאחיין לא ידעתי יותר מדי על השחקנים.
ביד הראשונה קיבלתי J-J על הכפתור, ו-6 או 7 אנשים עשו לימפ אליי.
מפה ניסיתי לחשוב על האופציות שלי: רייז ל-20-30, שלהערכתי יזכה ל-4 קולים לפחות. אבל מה יקרה אם בפלופ לא יבוא נסיך? לעיתים קרובות מדי אני אקבל אקשן מיד המנצחת אותי ולא מיד שמפסידה. נפסל.
רייז ל-50-60, או אפילו אול-אין - רוב הסיכוי שכולם יתקפלו, עם סיכוי מסוים להשוואה או 2 ואיבוד כל פולד אקוויטי אחרי הפלופ. נפסל.
לימפ ל-set mine האפשרות שזכתה. ומיד אח"כ קרה משהו מאוד משמח - SB עשה רייז ל-6, וכל מי שכבר היה ביד, כולל BB, השווה.
עכשיו פתאום הקופה הפכה מ-15 ל-60, עסיסי ביותר.
כמובן שבתור שחקן טורנירים טריגר-האפי אני לא אפספס הזדמנות לדחוף אול-אין ולאסוף כ"כ הרבה צ'יפים בלי התנגדות.
רק דבר אחד הייתי צריך לוודא - שלאף אחד בשולחן אין אסים/קינגים/דאמות. אין לי בעיה להפליפ מול אס-קינג עם כל הכסף המת שבקופה.
ה-SB הוא היחידי שהעלה לפני כן, ולכן הוא המועמד היחידי פחות או יותר, אבל אני מאמין שהוא היה מעלה הרבה יותר עם הידיים האלה. הוא נראה מסוג השחקנים שלא מבינים מה המטרה של רייז, ומעלים סכום קטן כשהם מקבלים 2 קלפים גבוהים ורוצים להכריז את זה לשולחן. ראיתי הרבה כאלה. אני אוהב אותם!
לא חשבתי יותר מדי, ו-2 שניות אחרי שהאקשן הגיע אליי פשוט דחפתי אול-אין.
SB מחייך ומדבר איתי קצת, שואל אם קיבלתי אסים כבר ביד הראשונה. אני מחייך בחזרה ואומר לו "בוא נהמר"...
אחרי דקה של מחשבה הוא באול-אין גם כן, ועוד שחקן מ-UTG השווה. יד ראשונה של השולחן, אול-אין משולש, שואו דאון.
הלוח רץ 5 נמוכים, והג'קים החזיקו מול עשיריות של UTG ומול K-Qs של הסמול בליינד - טריפל אפ!
2 סיבובים אח"כ קמתי והלכתי לטורניר, והרגשתי שהמזל מתחיל להתהפך קצת לטובתי...

הסייד איבנט עצמו (200+20) התחיל בלי אירועים מיוחדים, לא ממש הצלחתי להניע אבל לא ניסיתי לגרום לדברים לקרות בכוח.
כשנשארו בערך 20 שחקנים מתוך 57 ישבתי עדיין על הערימה ההתחלתית שהייתה שווה 10 ביבי בשלב הזה, אבל לא נלחצתי. אין דבר שאני אוהב יותר מלשחק שורט-סטק שורט-הנדד, וידעתי שאם אמשיך לבחור את הספוטים שלי לגנוב נכון אני אמשיך להתקדם עד הפריצה. הקטע המצחיק הוא שדיברתי עם אשד בהפסקה, וכנראה שהוא קלט את הביטחון שלי כי הוא ביקש לקנות 10% ממני תמורת 20 אירו, כמעט איבן-מאני, כשיש לי שליש מהערימה הממוצעת. מכרתי לו בשביל הווייב הטוב, וחזרתי מההפסקה
המשכתי לשייט לי על 10 ביבי גם כשהבליינדים עלו, ואז כשהתחלנו לשחק 6-הנדד העליתי הילוך והעסק התחמם...
הצלחתי להוציא במזל צ'ופ עם אס-4 מול אס-דמה, וסיבוב אח"כ לימפר נכנס לקופה, וחטף iso-raise מאורי, אחד המארגנים. ידעתי מה אורי עושה שם, וה-8-8 שקיבלתי ב-SB הקל עליי את ההחלטה לדחוף. לימפר התקפל, אורי אמר שהוא מחוייב לקופה, חשף K-7s, והכפיל אותי לסביבות ה-23 אלף. 20 ביבי - עכשיו אפשר להתחיל לגנוב כמו שצריך!
עם 12 שחקנים שנותרו, כבר ראיתי איך אני מביא לאשד 375 אירו, 10% ממקום ראשון!
סיבוב אח"כ קרתה היד שידעתי שאו תזניק אותי לטופ 3 סטק, או תשבור אותי.
אורי עשה רייז ל-3,600 מ-UTG+1, וה-CO הקפיץ חזק ל-9600. הרמתי Q-Q על הכפתור, ודחפתי 22,000 בשמחה פנימה. ה-BB הקצר החליט משום מה שה-9-9 שלו טוב אחרי 4בט ג'אם, ונכנס עם 12,000 האחרונים שלו. אורי התקפל, וה3בטור שכיסה אותי נכנס עם A-K.
יאללה מרוץ! פלופ: A-K-אני רואה שחור בעיניים. GG.
אם רק הייתי לוקח את המירוץ הזה... היה לכולם שחקן עקשן מאוד להיפטר ממנו בפיינל טייבל.
נו טוב, לפחות בקבוק נכנס לכסף במיין איבנט! והייתי חכם מספיק בשביל להחליף איתו אחוזים לפני האירוע... לצערנו הוא לא הגיע לפיינל טייבל - עף כמו גיבור עם squeeze shove. חשבתי שבניגוד אליי, אכפת לו יותר מדי מכסף בשביל לעשות מהלך כזה... טעיתי, והרגשתי כמו אבא גאה
יאללה לישון, ביום שני יש טורבו!

יום שני היה היום האחרון במלטה, והגיע הזמן להעמיד פנים שעשינו משהו חוץ מלשבת בקזינו כל היום, אז הלכנו בצהריים לפני הפיינל טייבל ותחילת הסייד איבנט לחנויות לקנות מתנה לבחורות.
יצא לי לפגוש שם את אלכס (זה שזכה בטורניר בסוף אותו יום) ואת החבר'ה שלו. הוא ממש בנאדם נחמד ומבין עניין, והיה קצת מחוק מ-3 ימים ארוכים של פוקר. בשיחה איתו כשהגענו לדבר על הבחור הצרפתי, הוא אמר שהוא מאוד אגרסיבי והוא ראה אותו כבר ב-3ברל עם אוויר, ואז סיפר לי גם על היד עם השישיות של קסיאס. מי שלא מכיר עדיין את ההגדרה של פולרייזד, צריך פשוט לשמוע על הצרפתי ביד הזו ולהבין. תכלס זה פוצץ לי את הראש, כי הצרפתי הזה מבלף שם עם כל מיני ידיים שמנצחות 6-6... צריך המון ביצים בשביל להשוות ככה.

הגענו לקזינו ונכנסתי לסייד איבנט - טורבו 15 דקות בליינדים של 150+15.
פתחתי אותו ממש טוב ושלטתי בשולחן, עם מהלכים אגרסיביים גם כשהיו לי ידיים וגם כשלא היו. היה חשוב לי לאסוף צ'יפים מוקדם בטורניר כזה. הרגשתי כאילו אני שולט בשולחן אונליין.
ואז הגיעה יד שהכניסה אותי למגה-טילט. קצת על עצמי בקטעים האלה - אני מאוד מאוד חזק מנטלית, שנים של שבירות חישלו אותי והביאו אותי למצב שבו ההחלטות שלי מתקבלות בצורה מאוד קרה לא משנה מה עבר עליי. אבל מה שקרה פה היה שונה.
הבליינדים היו 150-300, וקיבלתי 10-10 על הכפתור. לא היה ביד סמול בליינד, כי הוא עף יד קודם.
2 לימפרים אליי, ואני שם את הקארד פרוטקטור על הקלפים שלי ומוריד את העיניים לערימה שלי, מתחיל לספור צ'יפים לרייז. איך שאני מרים אותם ובא לשים באמצע, אני רואה את הדילר מתכונן לפתוח פלופ.
אני אומר לו "what are you doing? i'm raising...", והוא מושך בכתפיים, מחייך במבוכה, ואומר שהאקשן כבר עבר אותי. אמרתי לו שהוא דילג על התור שלי (הקלפים שלי כמובן עדיין מונחים אצלי במקום שכולם יכולים לראות אותם), ושאני מעלה, והוא עונה שאין מה לעשות ואני לא ביד. אז מצטרפת אליו חבורת הבבונים הישראלים, צועקת עליי, ואומרת שאין מה לעשות, היד מתה, והביג בליינד מדגיש שהוא כבר עשה צ'ק ואין לי מה לעשות.
אמרתי להם "זיבי מתה", ואמרתי לדילר "get the floor here, I want a ruling on this - whatever the floor decides is fine by me"...
אז הוא קרה לפלור, שאני חייב לומר שהיה סופר-מקצועי לכל אורך האירוע - הן בפסיקות, הן באווירה שהוא השרה, והן בעזרה כשנדרש.
הפלור הקשיב לדילר, וכמובן פסק שאי אפשר לדלג ככה עליי, ושהאקשן בעצם נעצר קודם אצלי וכל מה שקרה מאותו רגע לא תקף. ואז הביג בליינד הדביל התחיל להתווכח איתו איזה 5 דקות נוספות על זה שהוא עשה צ'ק, ובינתיים השעון של הטורבו רץ וכמעט פספסנו בליינד-לבל שלם.
בסופו של דבר נפסק שתורי לפעול, ושהדור-קארד שנחשף (6 עלה) יעורבב מחדש לחבילה, וייפתח קלף אחר במקומו. אני כבר הייתי בשיא העצבים, ולא יודע למה בחרתי לעשות את הרייז הסטנדרטי שלי ל-1500 במקום פשוט להכריז אול-אין ולא להסתבך במשחק פוסט-פלופ כשברור שאני לגמרי מעורער.
קיבלתי השוואה אחת, והפלופ יצא Q-2-A, עם 2 עלים (כשהאס החליף את ה-6........)
הוא צ'ק, אני CBET כמעט קופה, הוא משווה.
טרן יוצא ספייד נמוך, צ'ק-צ'ק.
ריבר יוצא עוד ספייד נמוך, והוא מוביל עם 40% קופה אליי. (4 עלים על הלוח)
האינסטינקט הראשון שלי היה להשוות, כי היה לי את ה-10 עלה ולכן אני צריך לחשוש רק מהמלך/נסיך עלה, ולא הצלחתי לשים אותו על יותר מדי ידיים הגיונית שמכילות אותם וישחקו ככה, אולי חוץ מ-K-J , Q-J, A-J. אבל לקחתי קצת זמן לנשום, וניסיתי לקבל החלטה מושכלת ולא מטילט.
ואז הבנזונה עשה משהו מלוכלך - בזמן שחשבתי הוא הראה את הקלפים שלו לשחקן שישב לידו, וראיתי את התגובה של השחקן. קראתי את זה כעוצמה.
פה הגיעה הטעות השניה שלי בכל העסק - הייתי צריך לבקש מהדילר שיפסול את היד או משהו (לא יודע אם זה מה שהחוקים אומרים או לא), אבל במקום זה רק דרשתי שבגלל ששחקן אחד ראה את היד, הוא חייב להראות ליתר השחקנים בלי קשר לאם אני משווה או מתקפל בסוף. זה גרם לכך שידעתי שגם אם אני מקפל, אני אדע מה היה לו. הרגתי את יצר הסקרנות.
בסופו של דבר החלטתי לקפל בעיקר בגלל הריד מהתגובה של השחקן, והוא הראה A-6 יהלום. פשוט קפצתי מהשולחן ופוצצתי את הקיר מאחוריי. קשה לי לתאר כמה כעסתי על כל מה שקרה ביד הזו, ואני בנאדם שקשה להוציא מאיזון בדר"כ.
ההפסקה לא עזרה אח"כ - עדיין התפוצצתי מעצבים.
למזלי הבאתי את האייפוד בכיס, ופשוט תקעתי את האוזניות, שמתי את המוזיקת פוקר שלי מהבית בפול-ווליום, והתחלתי לשחק את הפוקר ג'אם/פולד שאני מכיר כ"כ טוב מהבית עם 10 ביבי. לא משנה כמה אני עצבני, ואולי בייחוד כשאני עצבני, זה סיוט לשחק מולי כשאני שורט-סטק. זה הציל לי את הטורניר, התאוששתי, אבל לצערי לא הצלחתי להיכנס לכסף.
לשחקן עם ה-A-6 יש שם אגב. קראנו לו "יש-לי-פיפי". למה? הנה הסיפור.
יותר מאוחר בטורניר, כשהבליינדים כבר היו רצחניים, קרתה היד הבאה: אני בביג, שחקן UTG צולע פנימה, ואז ישליפיפי מכריז אול-אין, דוחף את הציפים לאמצע, קם, ואומר לדילר "i have to pee, but i'm all in" ורץ החוצה לשירותים.
הדילר, כמו יתר השולחן, היה בשוק. הוא קרא לפלור, והפלור אמר שאם מישהו משווה את ישליפיפי, אז היד שלו מתה והוא זוכה אוטומטית בכל הקופה.
SB ואני התקפלנו, ו-UTG הכריז שהוא משווה. אמרתי לו שזה ממש לא לעניין לנצח ככה, ושיחכה לישליפיפי עד שיחזור מהשירותים אם הוא רוצה לשחק את היד או לקבל ריד ממנו או משהו כזה. לא עזר.
הפלור ברגע של פשרה הגיונית החליט לקחת רק ביג-בליינד אחד מהערימה של ישליפיפי לטובת הקופה של UTG, ואת יתר הערימה של ישליפיפי להחזיר למקום שלו.
ואז ישליפיפי חזר, והמופע התחיל.
כשהפלור אמר לו מה ההחלטה, הוא התחיל להשתולל, לדחוף כיסאות, לצרוח שהיה לו A-K ושלא מעניין אותו. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי בלייב בנאדם בוגר בוכה בגלל פוקר. ואז UTG התחיל לצרוח שהיה לו J-J, ושהוא הוביל עליו. צמד דבילים.
ביקשתי מאורי שיעצרו את השעון של הטורניר, כי נשארנו 2 שולחנות ואף אחד לא שיחק פוקר בבלאגן הזה. הם עצרו והודיעו שיתחילו את הלבל מהתחלה. חכם מצידם.
בסופו של דבר ביטלו את היד, והבלאגן הזה רק פגע בי, בגלל שבמקום 2 חבר'ה שלא מודעים למשמעות של טורבו ושל גודלי הערימות בשולחן, יש 2 חבר'ה שדוחפים אול-אין כל הזמן (במיוחד ישליפיפי) בגלל שהם בטילט. מבלי לדעת, להיות בטילט גרם להם בפעם הראשונה בטורניר לשחק פוקר נכון.
בסופו של דבר נתקעתי עם J-J ב-Q-Q, ודחפתי 10-9o עם 4 ביבי רק בשביל להיתקע ב-J-J של ישליפיפי. GG.

אני שמח שחוויתי את הדברים האלה בטורניר קטן יחסית, כי ממש התבאסתי על כל מה שהלך ועל הצורה שבה הפסדתי. אבל עם כמה שהתבאסתי, אם זה היה טורניר גדול יותר בכלל הייתי אוכל את עצמי. אפשר לקרוא לזה 165 אירו של שכר-לימוד להתמודדות עם טילט בלייב-טורנמנט

ומילה נוספת בקשר לנושא הדילרים, שנגעתי בו בקטנה בסיפורים שלי - הייתה בעיה איתם.
היו פערי רמות ניכרים ביניהם - היו כמה סופר-מקצועיים, והיו כמה שעשו טעויות בהרבה מקרים, אם זה במקרה שלי, ואם זה בפעולות פשוטות כמו ספירת קופות וחלוקת צ'יפים אחרי אול-אין. היה גם דילר במיין-איבנט בשולחן של בקבוק שחילק גבוה מדי, ושחקנים התלוננו ואמרו שהם רואים את הקלפים כשהם באוויר.
אני לא יודע איך זה באירועים אחרים, יכול להיות שזה קורה... המדד היחידי שלי להשוואה הוא EPT ברצלונה, ושם לא ראיתי דברים כאלה.
אז אם זה נורמלי, אין מה לעשות. אבל אם לא, אז שווה להזכיר את זה.

אז זהו - נגמר הטורניר, הלכנו לארוחת ערב חגיגית (מחוץ לבופה של הקזינו לשם שינוי), הזמנתי את בקבוק לבירה והודעתי לו שאני נותן לו אחוז ממני מתנה בסאנדיי מיליון המיוחד של יומולדת 6 כי עד עכשיו רק אני הרווחתי מהחלפות האחוזים שלנו.
ויאללה טיסה!
יש מושבים ליד היציאת חירום? מה זה? עולה 25 אירו? בישראל הביאו לנו בחינם... זונות.
תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
פוקר לייב בישראל

תגובות

  1. ysmisc -
    הסמל האישי של ysmisc
    כייף לקרוא ותודה על ההשקעה
    בהצלחה בגיחה הבאה
  2. gspot -
    הסמל האישי של gspot
    +1
    הרבה זמן אנשים פה לא כתבו ופוסטים כאלו רק מזכירים לי כמה זה חסר
  3. galz -
    הסמל האישי של galz
    בקבוק מטעמי אנונימיות או בגלל שגם את השם שלו הצלחת לשכוח ?
    אחלה פוסט, תודה על השיתוף
  4. nonickname -
    הסמל האישי של nonickname
    אחלה פוסט וחוויה,תמשיך לכתוב!
  5. sold -
    הסמל האישי של sold
    חזק
  6. nbarlev -
    הסמל האישי של nbarlev
    בלוג מעולה! תודה על השיתוף.
  7. zakib55 -
    הסמל האישי של zakib55
    אמרתי לך גם שם שאת היד עם הJJ שיחקת מזעזע....בכל אופן אחלה בלוג, ד"ש לבקבוק (:
    צחי
  8. ChuckyI -
    הסמל האישי של ChuckyI
    תודה אחלה בלוג, נהניתי לקרוא!!
  9. Koon Da Son -
    הסמל האישי של Koon Da Son
    [QUOTE=zakib55;bt2716]אמרתי לך גם שם שאת היד עם הJJ שיחקת מזעזע....בכל אופן אחלה בלוג, ד"ש לבקבוק (:
    צחי[/QUOTE]

    אני אמסור איך בטורניר של ה-500? להתריע בנתב"ג שאתה מביא גביע הביתה?
  10. Koon Da Son -
    הסמל האישי של Koon Da Son
    תודה על הפירגונים!
  11. Arkadi -
    הסמל האישי של Arkadi
    נהניתי לקרוא,מקווה שתרוץ טוב יותר ועם פחות טילט בפעם הבאה :)
  12. zakib55 -
    הסמל האישי של zakib55
    על הפנים עפתי פחות מ-4 שעות-QQ ב3בט פרי הפסידו לA10אוף על פלופ של 245 עם 2 יהלומים...הבחור ניסה לעשות מוב פגע בA בריבר.
  13. Koon Da Son -
    הסמל האישי של Koon Da Son
    איזה באסה... למה אנשים עם חצי-מוח תמיד פוגעים באס??
  14. nirita -
    הסמל האישי של nirita
    אהבתי. שנון. הסיפור עם ישליפיפי הרס אותי מצחוק...
  15. talzini -
    הסמל האישי של talzini
    פשוט כיף לקרוא. תודה.
    נ.ב.
    אני כל יום מודה שאני שחקן קאש ולא טורנירים
  16. חמאת בוטנים -
    הסמל האישי של חמאת בוטנים
    אחלה של כתיבה. הפעם אני כן מבחין שזה מלפני 3 שנים.