ברצלונה 2012 - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

powerpoker

+ צור בלוג

ברצלונה 2012

דרג את הרשומה הזו
האמת, הכותרת של הבלוג הזה בכלל הייתה אמורה להיות משהו כמו "פעם ראשונה בווגאס", "ווגאס באמצע החיים", או "לפני המלחמה עוצרים בווגאס". אבל איכשהו פתאום נחתו עליי מילואים, ומיד אחר כך ההבנה שהמצב לא מי יודע מה לקראת המבחנים, ועוד כמה דברים שמזכירים לך את המציאות ומרחיקים את החלום.
לא יודע אם תהיה מלחמה, מחאה או מילואים הקיץ, דבר אחד בטוח, את הקיץ הזה נעביר באוהלים. לא כדאי להנות מכל שנייה לפני שהוא מתחיל ?

כבר עשיתי את כל הבדיקות, כמעט הייתה טיסה ודירה. ווגאס כבר לא תהיה השנה, אבל זמן חופשי של חודש וקצת יש, וגם יש בערך חצי שנה ברציפות בארץ, בלי פוקר לייב שלא כולל מלצריות שצריך לשלם להן פר סיבוב ודילרים שהפכו להיות "מעצבי קופות" (התואר האלגנטי לדילרים שמגלחים קופות, על משקל "מעצב שיער", "מעצב גינות נוי", ו"מעצב רהיטים").

חיפוש אלטרנטיבה קצר ביותר החזיר אותי למקורות. בתור חולה כדורגל, אמרתי לעצמי תראה, החיים די קלים, נשכור לנו חדר בדרום ברצלונה ונחיה כמו גדולים. 5 מחזורים לסוף העונה, 1 קלאסיקו, 2 צ'לסי, 1 גביע המלך, והרבה ספרדיות. מוסיפים קצת תיבול של טאפאס, כמה טיולי יום בברצלונה קוסטה בראווה והסביבה, וסוגרים את הפינה עם 2 טורנירים בשבוע והרבה קאש בגראן קזינו בפורט אולימפיק. יש דיל.

מגיע לברצלונה בתחילת השבוע, והכל נראה קצת יותר מדי טוב. אחלה מזג אוויר, אחלה אוכל, אחלה מקומות לראות, ואחלה ספרדיות מדהימות בכמויות מסחריות. ערב ראשון מתרסק לישון, ערב שני הולך לראות את ריאל מפסידה בדקה ה-90 בפאב מקומי ושומע את כל ברצלונה עולה באוויר בצעקות שמחה. באותה שנייה אני מקבל פלאשבק מטורף ל-20 שנה אחורה בערך, כשבתור ילד בשכונת התקווה היינו שומעים את השער מהאצטדיון עוד לפני האות של הגול ב"שירים ושערים", וכל השכונה הייתה מתפרצת כמו הר געש, חוויה משוגעת ששילוב של הטכנולוגיה וההתאחדות הצליחו לגרום לה להיעלם.

יום אחר כך אנחנו מפסידים 1-0 מאוד אופטימי לצ'לסי בסטמפורד ברידג', אבל כאן אף אחד לא באמת מסתכל על השבוע הבא ועל ליגת האלופות. נעבור את שבת ואח"כ נראה, באביב.

יוצא לסיבוב בעיר, מתאפס על הקזינו, ומוצא לי דירה במיקום מטורף בין הקזינו בפורט אולימפיק לסגראדה פמיליה, על קארר דה מרינה למי שמכיר. סיבוב קטן לכיוון הראמבלאס והרובע העתיק מכניס אותי חזרה להיי של חו"ל אחרי תקופה די ארוכה. אחלה אנרגיות יש בעיר הזאת.

כניסה ראשונה לקזינו, ואני נופל על ערב SNG. שולחנות עם סכומים משתנים של 25,35,50,100,200 יורו, 10 שחקנים בשולחן, בערך 30 שולחנות, וקצב וניהול אירופאיים. פשוט תענוג.
אני נרשם ל-SNG של 50 יורו כדי לבדוק את הפילד, והולך לדבר קצת עם החבר'ה. מסתבר שערב SNG יש כאן פעם בשבוע, ומעבר לזה כמעט כל יום יש טורניר אבל הרוב טורבו'ס של עד 150 יורו. מעבר לזה, בכל יום נפתחים 6 שולחנות קאש, בד"כ אחד מהם 1-2 והשאר 2-4 ו-3-6. בסופ"שים יורד ה-1-2 ובמקומו יש 5-10. בנוסף תמיד רץ שולחן אחד של אומהה 5-10.

אחרי עשר דקות מגיע התור שלי ל-SNG, והארגון באמת מדהים יחסית לכמות השחקנים, השולחנות, הלימיטים השונים, והעובדה שכל שולחן אמור להתנהל באופן עצמאי. הטורניר הוא כמובן הייפר-טורבו, 500 צ'יפים התחלתיים ובליינדים 5-5 שעולים כל 8 דקות.
אני לא רואה קלפים ברבע שעה הראשונה, מה שמשאיר לי הרבה זמן להסתכל על השולחן. די מהר אני מגלה שהרמה לא הרבה יותר גבוהה (אם בכלל) מהרמה של ה-1.5$ וואן-טייבל טורבו בסטארס. יותר מדי לימפים, יותר מדי ידיים רעות שמגיעות לשואודאון בשלבים ראשונים, ואז אני נזכר שאני בספרד. מה יכול להיות יותר טוב מאשר לשחק פוקר בספרד ?
אז זהו, שיש. מסתבר שלקראת הקלאסיקו וצ'לסי הגיע לכאן עשרות כבשים משובחים בכל הצבעים והסוגים. בשר משובח מדרום אמריקה, צמר פירסט קלאס מהודו, וכמובן גם עדר מכובד של שחקני פארטיות ישראלים. יש כמו שחקני פארטיות ישראלים בקזינו איכותי, בלי עסקאות ובלי דילרים שמעצבים קופות ?

חזרה לטורניר, אני עדיין בלי קלפים ודי מהר אני מוצא עם 11 ב"ב על הסמול בבליינדים 20-40, דוחף A3 אוף ומקבל קול מהיר מהביג עם 99. קצת מחשבה על היד אח"כ הביאה אותי למסקנה שיכול להיות שרייז-פולד זה לא רעיון רע. סה"כ מדובר בשחקנים די פאסיביים ואם אני מקבל שם שאב אני בטוח מאחורה ונשאר עם 8-9 ב"ב (לא רע בטורניר הזה). הבעיה היחידה היא שיש סיכוי לא רע לקבל שם פלאט, אני הולך לירות על כמעט כל פלופ, וכמעט כל סי-בט מחייב אותי. שחקני טורנירים, מה דעתכם ?

הלך הטורניר, ואני עובר לחלץ בקאש.

חשבתי לפרט כאן כמה ידיים מהקאש ולשמוע דעות, אבל פתאום זה נראה קצת מצ'עמם.

אני צריך רענון, אני צריך משהו חדש.

אני צריך אתגר.

יאללה, בואו לפורום אתגרים ומטרות.
תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. galz -
    הסמל האישי של galz
    יאללה, באמת תשאיר את האתגרים והמטרות לשם. בבלוגים תספר לנו יותר על הספרדיות המדהימות בכמויות מסחריות. רצוי לצרף תמונות.
    עשה חיים!
  2. Koon Da Son -
    הסמל האישי של Koon Da Son
    כתיבה גדולה, אתה מחזיר אותי שנה וחצי אחורה לאחד השבועות הכי טובים בחיים שלי.

    טיפ: בגלל שאתה שם לחודש, תנסה להתחבר עם מקומיים (ובעיקר מקומיות...) שייקחו אותך לכל מיני פאבים ומסיבות שבתור תייר אתה לא תגיע אליהם. אני הייתי מרחק נגיעה וקצת מזל מכרטיס להופעה של מנו צ'או באיזה פאב קטן, הופעה שאין סיכוי שתיירים שומעים עליה.

    אה, ו-A3 זו דחיפה במצב הזה (בלי תלות בגודל הערימה של נבל או בכמות השחקנים שנותרה בשולחן) אם אתה רוצה להרוויח כסף בסיט אנד גו
  3. אסטאר -
    הסמל האישי של אסטאר
    ברצלונה הייתה הטיול לפני צבא שלי,
    תאר לך כמה קשה להתגייס אחרי דבר כזה.
    הגראן קזינו מימן לי את הטיול בסופו של דבר

    אגב לגבי הדירה, סגרת אותה מראש או הגעת ומצאת?

    הלו"ז שלך לחודש נשמע חלומי... כולי קנאה
    תכתוב הרבה אני עוקבת בשקיקה