מנוחה לרשעים - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

Tomatoman25

+ צור בלוג

מנוחה לרשעים

דרג את הרשומה הזו
קיצצתי כמה שיכולתי, אבל עדיין יצא קצת ארוך. חזק ואימץ חברים, יחד נעבור את זה

את ליאור פגשתי לפני שלוש שנים במשחק 1-1 חברי שארגנתי אצלי. הוא וBOOBAX5 הגיעו אלי יחד דרך חבר פוקר אחר שהכיר את ליאור בצבא, עוד טרם טבילת האש שלי בפארטיות ה של ארצנו הקטנטונת. במבט ראשון הוא נראה לי בחור סביר – קצת שכונה, אבל עם ראש. כבר בערב הראשון אתו בשולחן הבנתי שהוא רטוריקן חד לשון, ומכור לקלף אף יותר ממני. בסוף הערב הוא ביקש ממני הלוואה של 50 ₪, הרי אנו כבר חברים קרובים. נעתרתי לבקשתו מפני שאם הוא לא אמין, כך שיערתי, אז 50 ₪ זה סכום זעום כדי להפטר ממנו. באופן מטעה ולא אופייני, לאחר כשבוע הוא החזיר לי את הכסף. "טוב", חשבתי, "אולי הוא בסדר".

כל דבר שליאור עשה או אמר היה מוטל בספק. האג'נדה שלו לעתים לא היתה ברורה או נראית לעין, אך לימים נודע תמיד כי דבריו חצאי אמת, ומעשיו מוכווני מטרה אנוכית. כושרו הבלתי מתפשר בשכנוע אפשר לו למרוח ולשטות את דרכו החוצה מכל פינה אליה נקלע. פעם אחר פעם שמעתי את שמו מצורף לאיזה סיפור מפוקפק בכל הצורות והגדלים. ולרוב, הוא השיג את מבוקשו. להלן דוגמא טיפוסית - לפני כשנתיים וחצי היו חסרות לנו כמה ידיים. ליאור התנדב להזמין חברים שלו והרמנו משחק. הוא שיחק אולי שעה בלחץ, הרוויח כמה גרושים והתחפף. שלושת החברים עשו שכונה, שיחקו יחד ובאופן כללי התנהגו כמו בהמות, אך הם היו כ"כ גרועים ששום דבר לא עזר להם. המשחק נגמר כשלקחתי את שלושתם באול אין. סה"כ הם היו חייבים לי אלפיה. הם פשוט קמו והלכו. עד היום לא ראיתי כסף. כשהתעמתתי עם ליאור למחרת אודות איכות האנשים שהוא מכניס למשחק הוא כרגיל הפציר כמה כבוד הוא רוחש לי ושבחיים לא היה עושה זאת בכוונה, אולם כדרכו התנער מאחריות.

הקש ששבר את גב הגמל היה לפני כשנה וחצי. שיחקתי במשחק של prun4ikboy ברמת גן. חבר היה אמור לתת טרמפ הביתה בסביבות 1. ב23:30 התקשר אלי ליאור ושאל אם אני משחק, הודעתי לו שאני ברמת גן. הוא אמר שהוא בכיף יבוא, ויש לו אוטו, אז הוא יקח אותי הביתה (שנינו גרים בנתניה). חזרתי ושאלתי אם בטוח יש לו אוטו והוא הבטיח שכן, אז שחררתי את החבר. הוא הגיע למשחק עם אחיו וחבר שלו, וישר גם התחיל לבקש ממני הלוואה. סרבתי, אבל הוא המשיך להציק. שלושתם עשו רעש ובלאגן בשולחן. באמצע הערב פרונצ'יק לקח אותי לצד ושאל "זה חברים שלך? מאיפה הבאת אותם??". בושות... באותו סשן גם הפסדתי סטאק, אז כל מה שרציתי זה לעוף הביתה. בסוף התברר שהאוטו שייך לחבר, הוא לא ידע מה ליאור הבטיח לי וגם לא עניין אותו יותר מדי. הוא שם אותנו בצומת גלילות והמשיך לדרכו. ליאור, אחיו ואני נתקענו שם ב4 בבוקר וחיכינו שעה למונית.

כשליאור התקשר למחרת "להסביר" ובעיקר לציין כמה כבוד יש לו אלי, הבהרתי לו שכבוד זה מעשים ולא מלים, ביקשתי שישמור את ההסברים לעצמו, שימחק את המספר שלי, ולא עניתי לו יותר. "הגזמתי?", שאלתי את בובה, שבמשך הזמן הפך לחבר קרוב. "עזוב אותך", הוא השיב מיד, "גם לי הוא עשה קטעים מסריחים. ברוך שפטרנו."
וכך עברה לה שנה ללא ליקוקים על כבוד, ללא תחנונים להלוואה, ללא קומבינות נגועות, ללא ליאור. בובה ואני התלבשנו על הפארטיות המקומיות הקטנות ובחודשים האחרונים התחלנו גם לשחק קצת בסטארס (על כך בפוסט עתידי). בחצי השנה האחרונה החל ליאור להופיע בשולחנות שלנו, וניסה לחדש עמנו את היחסים. אמר שהתבגר, השתנה, שעכשיו הוא אחראי יותר. במהלך המשחקים ראיתי אותו מתרסק פעם אחר פעם ויוצא עם כסף לעתים רחוקות. מבעלי בית אחרים הבנתי שהוא רשום אצלהם, ומעבר לזה מסובך גם במקומות אחרים. סביר שנוכל צעצוע עם BRM נוראי יפול על אנשים פחות סלחנים ממני.

לפני שבועיים היו לי יומיים נוראיים (פוסט על כך פה. היד האחרונה רלוונטית לסיפור). ליאור היה הנבל ביד המדוברת, והוא היה הזוכה הגדול של הערב. בד"כ אני בא לפארטיות ללא מזומן, ואם אני מפסיד, בעל הבית מקפיץ אותי לכספומט להתחשבן. רק שהפעם בעל הבית התעצל. "יאללה בוא סיבוב, ספי", ביקשתי ממנו 4 פעמים לפחות. "עזוב אותך", הוא השיב כל פעם, "המשחק תכף מתפרק גם ככה. ליאור עשה ארגז, תן לו הכל ישירות וזהו". המשחק נגמר וירדתי עם ליאור לרכב, שהיה מלא באנשים שנראו קשוחים. בדיוק בסגנון האנשים איתם אפשר להסתבך. נסענו לכספומט וחנינו 100 מטר ממנו. יצאנו מהאוטו, ליאור, חבוב קשוח ואני. הלכנו לכספומט, דיברנו בסבבה. לפתע שמעתי צליל של לאטמה מתלבשת על עור חשוף. פניתי לכיוונו של ליאור וראיתי אותו שוכב על הרצפה וגורילה עומד מעליו. הקשוח תפס ישר את הגורילה שלא יבעט בליאור בעודו למטה, והגורילה צעק "יא בן אלף זונות! אני אדקור אותך בכל הגוף!" ליאור התאושש במהרה, דפק לו מבט, וטס בספרינט לכיוון השני. בכיוון השני ישבו כמה בחורים גדולים. "הנה הוא! תפסו אותו!" צעק הגורילה לעברם, והם נדלקו אחריו, אך הוא חמק מהם. הרכב ממנו יצאתי הגיע, והגורילה, בדרכו לכיוון המרדף, סינן לעבר הנהג "ואתה שרמוטה שאתה מסתובב עם הילד זין הזה". בכל המהומה, נשארתי עומד ליד הכספומט, מוכה תדהמה ששוב איכשהו הצלחתי להכנס לסיטואציה מסריחה עם ליאור, חרף ניתוק הקשר עמו. למזלי אני גר קרוב למקום הארוע, אז פשוט הלכתי הביתה. לאחר כשעה הוא הגיע ושילמתי לו. על הדרך גם יצאתי עליו שהוא מכניס שיט מיותר לחיים שלי, ותגובתו היתה "הוא הפתיע אותי, אחי! לא ידעתי שהוא יהיה שם. אתה יודע כמה אני מכבד אותך"

כל אימת שאני נזכר בבחור הזה, עולה במוחי פסוק כ-כא בספר ישעיה:
"והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט. אין שלום אמר אלהי לרשעים"

לפוסט הבא בסדרה, מנוחה לרשעים 2

עודכן 08/10/2014 בשעה 09:44 על ידי Tomatoman25

תגיות: קאש במרכז הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
פוקר לייב בישראל

תגובות

עמוד 2 מתוך 2 ראשוןראשון 1 2
  1. Tomatoman25 -
    הסמל האישי של Tomatoman25
    צודק הבנאדם, אני רוצה כבר לענות לכל המעריצים ;-)
  2. rolz231 -
    הסמל האישי של rolz231
    יש לך על מה , אתה כותב נפלא
  3. Never Suspect -
    הסמל האישי של Never Suspect
    זה אחד הדברים שמונעים ממני ללכת לפארטיות וכו' מעדיף לשבת ולשחק בסטארס או במשחקי קאש חבריים עם סכומי כניסה נמוכים עד שהפוקר לא יהיה חוקי אין מה לחפש להתפרנס מלייב בארץ
    עודכן 24/08/2013 בשעה 23:13 על ידי Never Suspect
  4. Tomatoman25 -
    הסמל האישי של Tomatoman25
    @Avibin עזוב אותך, בסטארס אי אפשר להרוויח ;-)
עמוד 2 מתוך 2 ראשוןראשון 1 2