yarontr

DAY 2

מגיע לקזינו, מחפש את השם שלי על הדף שפירסמו עם שולחן וכיסא לכל שחקן- שולחן 21 כיסא 7.
סבבה, לא רע.
בודק כל מיני שמות שאני לא רוצה שיהיו בשולחן שלי- כולם לא בשולחן שלי- תענוג.

מגיע לשולחן, מתיישב- סוקר את הפרצופים, בעיקר כבשים מכל הגילאים חוץ מאיזה בחור שעושה פרצוף מאיים ואוזניות שאני מקבל ממנו וויב של שחקן שיודע מה הוא עושה.
גם הגיע עם סטאק לא קטן.

מתחיל לחשוב עם עצמי על אסטרטגיה עקב הערימה הקצרה שלי באופן יחסי.
בליינדים 600-1200-100, אני עם 29100, שזה יותר מ20 בליינדים. לא צריך להכנס לפאניקה של פוש-פולד, זה לא TURBO SNG.
לאחר 5 ידיים אני מבין עם מי יש לי עסק, יש כמה קצרים כמה עמוקים, וחוץ מהבחור עם הפרצוף המאיים שנקרא לו ג'ורג' (שם בדוי)- אין לי בעיה עם אף אחד מהשחקנים האחרים.

מתחילים את היום, ג'ורג' יושב שלושה מושבים משמאלי, אני מתחיל לתכנן גניבות בליינדים.
הרבה פולדים, לימפים.
אני מרים ידיים בינוניות מינוס, גונב בליינדים לשני הבחורים שמשמאלי בהצלחה- משתדל לא לשחק ידיים עם ג'ורג'.
מבוגר מעלה בהיסוס ל3 אלף מהמידל , כשהרייז הקבוע שלו היה 4 אלף עם זריקת צ'יפים אגרסיבית, אני מזהה את הסייזינג כחולשה, 3 בט ל8.5, כשהסטאק שלי לא בדיוק מאפשר 3בט פולד- אבל הייתי משוכנע שהיד תסתיים שם. ניצלתי את העובדה שג'ורג' בבליינד והוא זורק כל יד שהיא לא פרימיום לרייז של מבוגר ו3בט מערימה קצרה.
המבוגר מעיף את היד למאק תוך מאית שניה בערך ואני אוסף את הקופה.

עוד רייזים מבוקרים על הבליינדים, מקבל אפילו WALK פעם אחת- מציץ לערימה ומגלה שיש לי די הרבה צ'יפים חדשים
מבצע ספירת מלאי 50,400
לא מספק להתלהב מהסטאק, אבא שלי (התיישב לפני כמה ידיים שני מושבים לידי במקום שחקן שעף) עושה מינרייז UTG, ג'ורג', שאבא שלי הכפיל דרכו עם זוג ופלאש דרו נגד AQ שפגעה בQ, דוחף את מה שנשאר לו אחרי היד ההיא, אני לא מזהה בדיוק את גודל הערימה שלו, מניח שהיא בין 18 ל20 קיי.
מרים בSB, אומר אול אין אוטומט, ביג בליינד ואבא שלי זורקים, אני נשאר עם ג'ורג' ששואל אותי אם יש לי זוג, אני אומר לו שלא.
ג'ורג' הופך
פליפ טאון
דילר לא סופר את הערימה של ג'ורג' ומתחיל לפתוח את הפלופ, אני קצת מתעצבן מזה כי אני לא יודע על כמה אני מפליפ בכלל.

ג'ורג' פוגע ב בפלופ

סופרים את הערימה שלו והיא 24 קיי. מכה רצינית בשבילי

ממשיכים, מדמם עוד צ'יפים, בליינדים עולים עליי, לא מצליח להרים ידיים שיכולות לשחק.
מידי פעם מרים איזה זוג, אבל 3בט או דחיפה של שורט ניט מאלצים אותי לזרוק.

אני מרגיש את הסוף הולך וקרב- נזכר ביד ממש בתחילת היום שהייתה לי בUTG +1, בולגרי ניט לידי פותח ל3 אלף.
הבחור לא משחק ידיים ופתאום הוא פותח UTG ועוד מעל המינימום עם ביטחון עצמי?, אני רואה את ג'ורג' מציץ בקלפים שלו ומתחיל לשחק עם הצ'יפים, חושב לעצמי שאם אני משלם פה זה פולד ל3 בט, ואני בטח משחק מול טווח שמוביל עליי בהרבה- זוג גבוה קומבינציות של AK AQ AJ וכאלה, מחליט לא לקחת את הסיכון של להשקיע 3 אלף כדי להפליפ קבר כלשהו.
ג'ורג' משלם לו
נפתח
בט של הבולגרי, ג'ורג' משלם
טרן בריק לא מעניין, בולגרי בט, ג'ורג' דוחף, בולגרי משלם -
ריבר לא משנה יותר מידי והבולגרי שוחה בערימה של 60 קיי יפייפיה.

במחשבה חוזרת ועוד פעם, אני עדיין לא יודע איך להרגיש עם ההחלטה שלי לא לשלם שם. הייתי עם יותר מ30 קיי ביד הזאת- מעל 25 בב, אני לא יכול שלא לחשוב WHAT IF הייתי משלם ONE TIME ושותה את שניהם, הייתי עף ל100 קיי ונותן פייט רציני בטורניר הזה.

כל הזמן הזה שאני מדשדש עם ה25 קיי המגעילים שלי הכי הפליפ שהפסדתי, אני מקלל את עצמי על זה שלא שילמתי שם, ועצמי לא נשאר חייב ומסביר למה זה היה מאוד נכון לא לשלם. ולמה אני כבש ריזולט-אוריאנטד שאני עדיין חושב על זה ונותן ליד ההיא להשפיע לי על קבלת ההחלטות ולהוציא אותי מריכוז כשהיא לגמרי לא מעניינת אף אחד.
מה גם שפגעתי יפה מאוד בטווח שהצבתי לו, היה לו פאקינג זוג קינג, מה היה קורה אם הייתי מפליפ רק Q? או רק J?
או אפילו פלאש דרו, הייתי יכול לשחרר את היד בבט שלו בפלופ?
ברור שלא, הייתי אפילו עושה סטאק אוף על בורדים כאלה בלי לחשוב פעמיים.
הפלופ שנפתח הוא אחד הפלופים היחידים ששוברים את הקינגים של הבולגרי, כל פלופ אחר, או שאני מפסיד 3 אלף, או הרבה יותר.

אני מסכם את הויכוח עם עצמי בזה שאני אומר "לך תזדיין, שורה תחתונה- היית משלם שם, היינו יושבים על 100 אלף- וזהו"

תוך כדי העצבים- אני מרים בUTG +1, עם 23.5 קיי (בליינדים כבר 1000-2000-200) אני דוחף בכיף.
שורט משמאלי דוחף גם, יש לו את אותו סטאק כמו שלי.
פולדים עד לבולגרי מבוגר שמשלם קלאצ'- אני מרגיש שדרכתי.
גם שורט, גם תשלום קלאצ' מהבולגרי בבליינדים- יכול להיות שמישהו מהם הרים זוג גבוה יותר?
אני מבקש מראש ONE TIME, שיפתח עשר בפלופ.

מכניסים את הכסף לבפנים, השורט מראה , הבולגרי מראה , ואני מעלה את רמת האופטימיות שלי ב200 רמות בערך.
מתפלל לפלופ של TXX או 978, 334, 889,ATT, משהו כזה
אני לא מספיק לחשוב על הפלופים שטובים לי, והדילר פותח
נושם עמוק, לא מאבד תקווה, מחכה ל שלי
טרן
ריבר
הכי לא שיכול להיות..

עוזב את השולחן הולך לכיוון היציאה, אבא שלי מעשן בדיוק ביציאה מהחדר של הטורניר, אני מספר לו איך עפתי.
מסתכל על השעון של הטורניר ועפתי מקום 40 ומשהו.
אבא שלי חוזר לשחק, ומסיים מקום 11 !
כבוד למשפחה.

בהמשך הדרך שיחקתי גם את הסייד-איבנט, כמו שיכור אירי- עפתי הרבה אחרי ממה שהיה מגיע לי- כמובן לא בכסף.

פיינל טייבל- observer

אחרי זה הולך לצפות בגמר, גאבור ב3 אחרונים- לא מפתיע אותי.
צופה עם כל החברים של אחד מהפיינליסטים, ערס כזה.
גאבור עם ערימה קטנה יחסית, אחרי שהפסיד קופה גדולה- נכנס לפליפ מול הערס עם זוג 9 נגד AK או AQ, לא ברור.
גאבור מכפיל- החברים של הערס בוכים בצד.
אחד מהם אומר על גאבור שהוא שחקן רולטה. yeah, nice read.
אחרי כמה ידיים הצ'יפ לידר שלקח בסוף את הטורניר מעיף את הערס עם KJ נגד AT.

גאבור מגיע לHU
מיד אחרי שהערס עף גאבור מתחיל לדבר עם הצ'יפ לידר על עיסקה.
תבינו, גאבור היה עם מיליון בערך, והצ'יפ לידר היה עם משהו כמו 2.5, אפילו יותר
איכשהו הוא מחלץ ממנו עסקה - שבה הוא מוריד למקום שני עוד אלפיים יורו.
(הייתה פה פסקה ארוכה על הדיל, אבל אני לא יודע כמה מותר לי לדבר על סכומי כסף, בכל זאת מס הכנסה מאזין)
אחרי שלוחצים ידיים, צופים מהצד מחממים את הצ'יפ לידר על זה שהוא יצא פראייר בעסקה "יש לך איזה 200 מיליון שם ונתת לו עוד אלפיים יורו?!!" כל מיני כאלה.
אחרי התייעצויות נוספות לגבי המס, סוגרים דיל סופית- לא רחוק ממה שסגרו לפני זה- ומתחילים לשחק.
רייז פה, 3בט שם, מגיעים ליד הסופית.

צ'יפ לידר עושה רייז ל80 אלף (בליינדים 20-40), גאבור 3 בט ל275 אלף, צ'יפ לידר משלם

נפתח

גאבור צ'ק, צ'יפ לידר נותן בט של 350 אלף
גאבור חושב איזה חצי דקה ודוחף
צ'יפ לידר חושב קצת ומשלם
גאבור הופך
צ'יפ ליד מראה

הוא שילם 3בט, שילם! שילם 3בט לפני הפלופ- עם 82 אוף סוט.

טרן וריבר לא עוזרים ושולחים את הצ'יפ לידר להצטלם עם היד המביכה הזאת- ולקחת את הגביע משחקן העל.

סיום

קצת בלאקג'ק ונגיעות ברולטה ואשקרה סיימתי את הטיול בUP של כמה שקלים למרות הכל

אני רוצה להודות לרועי וחבריו על הארגון המקצועי של האירוע.
כל הטורנירים היו מאורגנים ברמה גבוהה, והיה אפשר להרגיש את הנוכחות והדאגה של המארגנים כדי שהכל יהיה פיקס.
לאירוע הבא אני אעשה מאמצים להגיע, מקווה שהלימודים יאפשרו לי

שמחתי לשתף אותכם בחוויה (שוב)

מקווה שנהנתם