alonnnnnn
+ צור בלוג
על ווריאנס והחיים שמעבר
על ידי
בתאריך 24/09/2013 בשעה 17:48 (4489 צפיות)
אפתח באימרה דיי סתנדרתית-חברתית ומאוד נדושה, אני לא חושב שהקלף הוא מיקצוע לכל החיים, לא חושב שהפוקר הוא הכיוון האולטמטיבי לכל אחד אם בכלל, ולא יודע אם גם המצליחים הגדולים ביותר בתחום באמת מצליחים להתאשר באושר שכולנו מחפשים בחיים.
הסיפור שלי עם הקלף התחיל במעמקי השירות הצבאי שלי, חבר הכיר לי משחק קלפים נחמד שהתברר שאני מצטיין בו אחרי שלקחתי את 10 הטורנירים (סיט אנד גו קטנים על 20 ש"ח בין חברים) ששיחקתי.
מפה לשם המשחקים הפכו למשחקי קאש עם חברים אחרים, על 50-200 ש"ח כניסה, והרווחים לא איחרו לבוא. הייתי מתפרנס על חשבונם של אחרים, חיי את חיי בשפע בתור חייל כשרוב החברים שלי מתאמצים לשרוד. לא יכול להגיד ששנאתי את זה, להרוויח 5-6 משכורות צבאיות בערב היה תענוג, להסתובב עם ארגזים של כסף מזומן בכיס בלי שום פרופורציה לשאר האוכלסיה בגילי היה מטורף, ולצאת בערב למועדון ולשרוף הכל כאילו מדובר בכסף שגודל אצלי בחצר כל בוקר היה נראה כמו חלום.
לעולם האונליין נכנסתי כשנה לאחר ששיחקתי לראשונה, באופן אינסטקטיבי התאהבתי בעולם הMTT , והעובדה שאחד החברים שלי זכה בסכום של ~6000$ בטורניר בודד גם כן תרמה לענייניות המוגברת שלי בתחום הזה. לאחד חודשיים של משחקים הצלחתי גם לנצח טורניר ולזכות בסכום דומה, ההרגשה הייתה כזו שמעולם לא הרגשתי, לנצח טורניר של 2000 שחקנים ולקבל על כך שכר טירחה עצום יחסית להיותי חייל הרגיש לי שמצאתי את יעוד חיי (הרגשה שרבים מכם מכירים).
אז המשכתי לשחק, וגם המשכתי לנצח. הרווחתי כסף שביזבזתי מהר מאוד על טיול ענק למרכז אמריקה, על לאכול במסעדות על בסיס יומי ועל בילויים בלתי פוסקים בלילות. הייתי יכול להמשיך לגלוש בקייץ ולנסוע לגלוש בחול, לממן לעצמי את הציוד ולחיות ע"פ הרוח והים (הרי אני יכול לעבוד מתי שאני רוצה) הכל היה נראה כל כך קל ופשוט. הכל היה כמו חלום שאני יכול לדלג על כל מסלול החיים של הסטנדרט החברתי ופשוט לעשות את מה שאני אוהב בזמן שאני רוצה ועוד להתפרנס מזה.
מאותו הזמן ועד היום היו הרבה עליות ומורדות אבל נכון להיום- בעיקר מורדות . ואני לא מתכוון למצב הפיננסי, אני מתכוון למצב הנפשי-רגשי. היום כשאני משחק מיד-הייסטאקס MTT ונמצא במשבר אני מבין כמה זה פוגע לי ברמת החיים ובאופי שהם מתנהלים.
אחרי כימעט חודש שאני לא יוצא מהבית , כשחלק מהחברים שלי עוברים לחו"ל\ללימודים בכל מיני אוניברסיטאות בארץ ואני נשאר שם מאחור ולא מצליח לנצח את המשחק שהיה לי כל כך קל לי לנצח לפני שנה-שנתיים , אני מבין כמה הבעייה המנטאלית שיש בפוקר היא בעייה גדולה שכימעט בלתי אפשרי להתמודד איתה. בפוקר כמו שכולם יודעים אין לנו מאמן או איש קרוב שבאמת יוכל להבין את מה שאנחנו עוברים, אין שום אדם שעוקב אחריך\יכול להדריך אותך ע"פ נסיונו כמו בשאר תחומיי החיים. הדבר היחידי שנקבל מהמקרובים שלנו בימים שנפסיד הוא מטח של ביקורת הורסת , ואני חייב להגיד שזה דיי מתסכל.
אני בכל ליבי מאמין שווריאנס עבור שחקני MTT לא מתיישר- לטוב ולרע. אין מה לעשות, להפסיד קופת לידר בפינאל של מייג'ור גדול כשאתה פייבוריט של 80% זה דבר שכנראה לעולם לא ייתישר. כמו גם ההיפך. MTT הוא תחום מאוד כיאוטי ברמות שקשה להסביר.. כולנו שברנו וכולנו נישברנו, אבל כשאנחנו במצב של על סף שבירה וחושבים על המשפט הקודם, מי יעזור לנו להתפקס ומה הוא יגיד לנו כדי שנצא מזה? אין תשובה
בסופו של דבר- כסף לא גדל בחצר...
אז סתם רציתי לשפוך את שעל ליבי,
כל מה שנותר לנו זה להמשיך לשחק טוב ולקוות להגיע לצידו החיובי של הווריאנס.
חג שמח
תגיות:
אין
- קטגוריות
- ללא קטגוריה
שלח בלוג לחבר
