קטשופ ירוק 2 - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

Tomatoman25

+ צור בלוג

קטשופ ירוק 2

דרג את הרשומה הזו
לפני שנה בערך רצתי ממש גרוע כמה חודשים והדבר השפיע גם על המשחק שלי, שהפך לנוראי ממש. החלטתי להתרחק קצת מהגריינד ולקחת משרה חלקית כברמן. הכי טוב שיכולתי למצוא מעכשיו לעכשיו היה ברמן/בריסטה במסעדת אביב (שם בדוי. למרות שבטח יש אחת כזאת), ברמת אביב. הבונוס, כך חשבתי, הוא שמנהל הבר, שימי, קמר ענק בעצמו - על היום הראשון שלי בעבודה רצה לקנות 500 בסטארס. שימי נראה בחור פיקח, פלוס הוא היה הבוס שלי בעבודה, אז הנחתי שהכל פיקס. העברנו שעות במשמרת בחפירות על ידיים, פארטיות במרכז, אמיר להבות וכן הלאה. ובינתיים היה קונה עוד ועוד. כבר נגמרה לי הסחורה בסטארס ועדיין רצה לקנות, אז העברתי לו דרך חברים ושילמתי עליו, והוא היה מחזיר לי אחרי כמה ימים.



שיחקתי בתדירות נמוכה אז, בנסיון למצוא את האיזון בין שחקן לברמן לסטודנט. למזלי התחילו משחקים ממש טובים באותה תקופה בנתניה והסביבה והתחלתי לחזור לעצמי. עבור שימי, אשר ניחן באותה האופטימיות אך בפחות שליטה עצמית, הבנקרול הלך והצטמצם. כאדם נאיבי ביסוד, לא ייחסתי חשיבות לסממנים, והמשכתי לספק לו סחורה. כשהוא כבר היה חייב לי 6 בערך החלטתי שהגיע זמן להחזיר את הילדים הביתה. לשימי תמיד היה סיפור כזה או אחר להצדיק את הלנת התשלום - הילד שלו חולה, הצ'ק של המשכורת חזר והכלב אכל לו את הארנק - אולם כדרכם של הנאיבים קיבלתי הכל בהבנה. לאחר כמה שבועות צימצמנו קצת והחוב עמד על קצת מעל 4. לאט לאט, חשבתי, הכל בסדר. הרי מדובר באדם הגון שאתרע מזלו להיות קמר, לא בעבריין כמו ליאור ממנוחה לרשעים.

אני בינתיים התפוטרתי מהעבודה וחזרתי לשולחן במשרה חלקית - לכאורה כדי להתמקד בתואר, ובפועל כדי להתמקד בקלף. בצורת תשלומי החוב של שימי אמנם ראתה טפטוף הפוגה רגעי, אך כידוע ישראל מתייבשת, ואיתה גם אני. לאחר מספר חודשי בצורת קשים נמאס לי להתפלל "ועננו" והחלטתי ליזום. הוא בינתיים עבר לעבוד בגריניץ' (שם בדוי), מסעדה אחרת באזור - הבטיח שיכסה את החוב עם הצ'ק האחרון ממסעדת אביב. בצהרי העשירי לחודש התקשרתי לברמן בוקר. שאלתי אם שימי הגיע לקחת את הצ'ק, ונענתי בחיוב. אגב, גם לברמן הזה שימי חייב כסף - לימים הסתבר שמכל עובד שני במסעדה שימי הלווה בין 500 ל2000 ש"ח. שמתי פעמי אל עבר גריניץ', והגעתי בסביבות 9. פגשתי את שימי בבר של המסעדה, דיברנו קצת, צחוקים וזה, ושאלתי מה עם התשלום. ענה שיביא לי מחר כי לא היתה לו הזדמנות לקחת את הצ'ק. יצאתי מהמסעדה להתאוורר קצת ובאותה הזדמנות התקשרתי לברמן בוקר שוב לוודא שאכן שימי מבלף.

במהלך חודשי הבצורת התקשרתי אל שימי מספר פעמים והוא לא ענה או חזר אלי. תמיד כשהיתי מגיע למסעדה ושואל אודות התקשורת הלקויה היה טוען שלא קיבל ממני שום שיחה, שבטלפון שלו גם לא מופיע שהתקשרתי. באותם ימים הבלגתי, אולם לא שכחתי. כעת, חשבתי, יהיה זמן טוב לנצל את זה. חזרתי אל המסעדה וביקשתי משימי שיביא לי את הטלפון שלו, לבדוק מה העניין עם היסטוריית השיחות המוזרה. שימי מסר לי את הנייד, וקיבל את ההסבר הבא, "שמע, שימי, מרחת אותי כבר יותר מדי זמן. אל תדאג, אני לא הולך לחטט בסמסונג, רק אשמור אותו בתור שטר חוב. כשיהיה לך את הכסף לשלם, אתה יודע לאן להתקשר". יצאתי מהמסעדה והלכתי לי בניחותא אל עבר תחנת האוטובוס הביתה - טעות די קריטית, כמובן עדיף היה לבוא עם אוטו. אולם מאידך, תוכנית זו הומצאה על המקום בלהט הרגע, לא היה זמן להתכונן.

בעודי הולך ברחוב שימי השיג אותי והחל לבקש את הנייד חזרה. "אני מבין שאתה כועס", הביע הזדהות, "אבל אני חייב את הנייד אצלי". "מעולה", השבתי, "זה הרעיון". המשכתי בדרכי, ושימי כל כמה צעדים עצר אותי והתעקש שוב. התחלתי להבין שכנראה זה לא ייגמר בטוב, לא נכנעתי לדרישותיו אמנם. לאחר זמן מה של המשחק הזה שימי קפץ עלי מאחור בניסיון נואש להחזיר את בנייד לרשותו בכח. הודות לרקע שלי, עליו הרחבתי בפוסט קודם, דברים כאלה לא עובדים עלי בד"כ. הרגעתי אותו זריז והמשכתי בדרכי. הוא התאושש והשיג אותי לאחר מספר שניות, ושוב עצר אותי בעודו דורש את הנייד חזרה. כל הסיפור התנהל באמצע רחוב די ראשי. האנשים במדרכה שמרו מרחק, המכוניות האטו משהתקרבו. מספר לא מבוטל מעוברי האורח התקשרו למשטרה, שבתורה לא איחרה להגיע. בעודנו נאבקים בשנית, מרופטים ומיוזעים, עצרו שתי ניידות בצמוד למדרכה. נרגענו וניגשנו לדבר עם השוטרים - הם קיבלו דיווחים רבים על קטטה בציבור.



חדרי החקירה בתחנה היו מלאים בינתיים, אז שמו אותנו במסדרון. הסברנו לשוטר האחראי ששימי חייב לי כסף על סחורה שמכרתי לו ואני בתגובה חטפתי לו את הטלפון. השוטר כביכול אמור היה למסור את דוח המקרה לחוקר שיתשאל אותנו עוד. לאחר כמה שעות ניגש אלינו השוטר, ומסר את דברי החוקר - לדבריו, הנושא הכספי לא רלוונטי, ולא מעניין אותו מי חייב למי כסף ומה נעשה בנדון. הנושא שמעניין אותו זה קטטה בציבור, שזו עבירה פלילית עם עונש מקסימום שנת מאסר. "אז או שאתם מטפלים בעניין החוב בעצמיכם, וזו הפעם האחרונה שאני רואה אותכם פה בתחנה", סיכם השוטר, "או שהמשטרה מטפלת. והטיפול יכלול גם מה שקרה היום. אתם תבחרו." מן הסתם בחרנו באופציה הראשונה והבטחנו שנלבן את עניין החוב לבד.

הזמינו לנו מונית מהתחנה ולקחנו אותה ביחד. שימי כל הדרך שבר את הראש אודות ההסבר שיצטרך לתת למנהל המסעדה מדוע לפתע נעלם באמצע המשמרת, וההסבר לאישתו למה הוא לא ענה לשיחות שלה וחזר הביתה שעות אחרי העבודה. הדבר הכי מעצבן מבחינתי, הוא שאחרי כל ההמולה והטירחה, התוכנית כשלה - במשטרה החזירו לשימי את הנייד. אולם משהו טוב, כך קיוויתי, יצא מהסיפור - כעת שימי לא יתפוס ממני פראייר כמו כל שאר עובדי המסעדה שהלוו לו, ויתייחס ברצינות לתשלום, כי אני על החוב הזה לא התכוונתי לוותר.

https://www.youtube.com/watch?v=rCP7Q4GFRPY
תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
פוקר לייב בישראל

תגובות

  1. noniz -
    הסמל האישי של noniz
    אתה בטוח שלקחת לבנאדם את הטלפון זה מה שיעזור לך?..
  2. BetBetBet -
    הסמל האישי של BetBetBet
    Good read Tomato, keep it up
  3. נימני -
    הסמל האישי של נימני
    פשוט הוליווד, מעניין אותי מה יהיה סוף הסיפור
    בט 500 שלא תראה שקל מכאן
  4. s@p -
    הסמל האישי של s@p
    שאב אותו!!