בדידות אכזבות ושאר הירקות - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

Astrix

+ צור בלוג

בדידות אכזבות ושאר הירקות

דרג את הרשומה הזו
**בלוג זה נועד לפרוק קצת מהלב דברים שעברתי בעבר ולפעמים עדיין עובר

זה קורה לי לעיתים קרובות מדי בזמן האחרון , הרגשת הבדידות הזאת שכל שחקן מכיר , איכשהו אתה מגיע למצב שהחיים שלך סובבים סביב הקלף למרות שאתה לא רוצה ותמיד עשית הכל שזה לא יקרה, החברים איתם אתה בקשר יומיומי הם גם כן באים מהקלף, שכחת איך מריחה בחורה שהיא לא מלצרית בפארטיה , שכחת מה זה לצחוק מהלב , להנות עם חברים , לאהוב , להיות נאהב, אתה מרגיש שכל חייך מתנקזים לצינור קטן של כסף , תאוות בצע ואנוכיות, אבל איכשהו אתה מצליח להדחיק את זה לפינה חשוכה בליבך , עד שלילה אחד זה מתפרץ.
אתה יוצא עם חברים לבר במרכז תל אביב , מגיעים , עומדים בתור (מתאפק לא לצאת על הסלקטור , למה שאני יעמוד בתור?!) ,מזמינים לשתות , כולם נהנים ורק אתה לא מבין מה אתה עושה שם ולמה אתה מבזבז את הזמן שלך לעזעזל?! מה נדפק בי?! למה אני לא יכול להיות כמו כל הילדים בגילי ולהנות מהדברים האלה?
השעה רק 2 בלילה , שעה שלא חדשה לי ואני ער בא בכל יום בשבוע , בדיוק רואה את החבר הטוב שלי מהבית ספר היסודי מתחיל עם עוד בחורה ומקבל עוד מספר , דבר שלא יוצא לי לעשות , עניין של בטחון עצמי או ביישנות , לא סגור על זה.
אתה סובל בבר ומנסה לקפל את החברים שלך בתירוצים של עייפות , סטלת יתר כשאתה בכלל לא שיכור , והם מנסים לשכנע אותך להישאר עוד כמה דקות.
ואז זה קרה, פתאום אתה מקבל שיחה ממספר שלא ראית על המסך של הפלאפון שלך הרבה זמן , יותר מדי זמן.
זאת אותה אחת , אותה אחת שגרמה לך מצד אחד להרגיש שלם איתה והייתה הסיבה לתקופה היפה בחייך , אבל על אותו הצד של המטבע זאת אותה אחת שפגעה בך וריסקה אותך.
הלב שלך מחסיר פעימה או שניים לפני שאתה עונה , אתה עונה ברעש של הבר שתדע שאתה בחוץ , ואחרי שהבינה את זה אתה ישר רץ החוצה , כי אין דבר שאתה יותר רוצה בעולם מאשר לדבר איתה עכשיו, היא שיכורה , אני יכול לשמוע את זה בקול שלה , אתה מנסה לדבר איתה נורמלי , אבל הגרון שלך פשוט לא נותן לך את זה , הקול רועד , הלב דופק , הבטן מתהפכת ואז איכשהו יוצא לך "הלו" בקול חצי עייף וחצי אדיש, היא משיבה בברכות געגועים ואהבה , הבטן שלך כבר לא יכולה לעמוד בזה , היד מתחילה לרעוד , היא מבקשת לראות אותך היום ולמרות שאתה יודע שזה הצעד הלא נכון , אתה פשוט לא יכול לסרב.
באיזשהו מקום , בתור שחקן פוקר , אני לא נוטה להאמין לאנשים באופן טבעי , אבל איתה זה שונה , אני כל פעם מאמין לה מחדש וכל פעם מתאכזב מחדש , ושוב נפלתי בזה , האמנתי לה , שוב , בלי שום סיבה מוצדקת לכך , נכנסתי בחזרה פנימה , זרקתי שטר לחבר ואמרתי לו שאני חייב לעוף , לקחתי מונית וחזרתי הביתה , מוציא את המפתח של האוטו ומתחיל לנסוע לכיוונה תוך כדי שיחות והודעות שלא נענות , למרות שאני יודע שהיא לא בבית ולא ישנה היא מחליטה לסנן , אולי היא התחרטה? אולי היא נפגשה עם מישהו אחר? אולי היא בכלל הלכה הביתה ונרדמה? אתה לא באמת מבין מה קורה עד שפתאום אתה קולט שהיא התחברה לוואטסאפ לכמה דקות , התנתקה ונעלמה.
אתה חוזר הביתה , יושב ברכב בתוך בועה של זמן , לא סגור על כמה זמן אתה כבר יושב שם , מחכה אולי היא תשלח הודעה ברגע האחרון , באיזשהו שלב אתה מתייאש ,נכנס הביתה מאוכזב ,כועס, פגוע ועם הרגשה כללית כאילו דרסה אותך משאית.
אתה שוב מגיע למצב הזה של הבדידות שכבר לא אכפת לך משום דבר ,מרגיש שוב את אותה האכזבה הכואבת , מרגיש כאילו כל חייך מאבדים משמעות , אתה לא רואה שום מטרה , וכל זה למה? בגלל 2 מילים מסכנות שמישהי שכבר חשבת שהתגברת עליה אמרה לך?
יום אחרי זה היא כבר לא שולחת הודעות , לא מחזירה טלפונים וכנראה שגם לא תנסה עד הודעה חדשה.
אתה מבטיח לעצמך שלא תיפול בפח הזה שוב לעולם , זהו! אבל עמוק בליבך אתה יודע שאם היא שוב תתקשר לא תיהיה לך ברירה אלא ליפול בזה , אתה לא שולט בזה , אתה מכור אליה.
אתה מנסה להתגבר , עוד יום , עוד יומיים , מנסה להיות חזק מזה, אבל בכל פעם אתה חוזר לנקודת המוצא , אותה פינה חשוכה בלב אליה אתה מדחיק את הכל.
תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. rypoker -
    הסמל האישי של rypoker
    כל אחד עובר רגעים כאלה, ממערכות יחסית כאלה רק מתחשלים ולומדים.
    נשים כמו הקלף זה דבר ממכר אך הרסני, אבל הקלישאה שהזמן תמיד מרפא לב שבור היא מאוד נכונה.
    מכיר את התחושה הזאת של אובר פוקוס במשהו ואת ההרגשה שהחיים שלך יוצאים מאיזון ומאבדים משמעות, תנקה את הראש, עזוב קצת את הפארטיות, תחיה את החיים והכול יתאזן לך בחזרה.
    בהצלחה בנאדם!
  2. Liranyo01 -
    הסמל האישי של Liranyo01
    כתיבה יפה,נכון מאוד הקלף יכול לקחת אותך רחוק אני קצת יצאתי מהקטע של הפארטיות אבל עדיין קשה חייב לשחרר דודא לעיתים קרובות נכוותי לאחרונה בכמה אלפים כואבים מאוד לכיס מצד אחד זה מחשל אבל עדיין אני נשאב לתוך זה ומשחק טורנירים ועדיין לא נעים להפסיד אבל זה לא אותו הדבר כמו הפארטיות שהסכומים חוצים גבולות
  3. the pike -
    הסמל האישי של the pike
    nice read
    בפעם הבאה ענה לה, שחק אותה נלהב ונרגש ואז כשהיא תגיד לך לבוא תגיד לה שאתה בפאב עם חברה שלך ועוד כמה חבר'ה ואם בא לה להצטרף יש לך פה מישהו להכיר לה.. איזי גיים.
  4. guy777 -
    הסמל האישי של guy777
    אם בכל זאת תתעקש, יש את שבתאי יצחק מחזיר אהבות וכו. לא מומלץ בכלל אבל בטוח הוא מקבל תשלום גם בסטארס..

    כתיבה יפה.
    עודכן 01/12/2014 בשעה 17:07 על ידי guy777
  5. poker_dream -
    הסמל האישי של poker_dream
    נשים זה הרייק של החיים
  6. Eyalcasias -
    הסמל האישי של Eyalcasias
    בתמונה הגדולה אתה יודע שאין בט שמשהו ישתבש בתוכנית הגדולה ותמצא את עצמך מוקף באישה וילדות שיוקירו לך תודה על מוסר העבודה שלך, גם בזמן שהוא שרף לך את הנשמה.

    תעצים את החיפוש העצמי שלך בן אדם, טיפסת על כל כך הרבה פסגות בגיל כל כך צעיר, קח תיק ותלך לראות כמה יש לעולם להציע שלולם לא הייתה מתאר לעצמך. יש לך כאן שוט רציני ואני סומך עליך מקסימום שרחשי לבך יובילו אותך אל המקום הנכון.
  7. logan -
    הסמל האישי של logan
    אני לא מכיר אותך אבל אתה גדול מהחיים!! הרגשתי כאילו זה נכתב עליי..
  8. shay -
    הסמל האישי של shay
    הפסקה עם הפוקר, זה הדבר העיקרי שאני יכול לאחל לך.
    כל הזמן הראש בקלף ואין זמן לדברים אחרים
    אתה לא מאוהב אתה חרמן אז לך תתפנק באיזה מכון ותתחיל לחיות קצת
  9. avivgigi90 -
    הסמל האישי של avivgigi90
    פוסט אדיר! אמרת מה שהרבה לא מעיזים להגיד.
    הקטע של הלהיות בפאב, עם האופי שמתקשה להתחיל עם איזו ראנדום גירל (כאילו וואט דה פאק אני אמור להגיד לה?)
    ולסבול עד היציאה משם (אלא אם כן שתית למוות ואז זה סבבה) זה בדיוק אני.

    גם התחושה של הבדידות מוכרת, אצלי היא מתחדדת אחרי קאש לייב, אני מגיע הביתה ומשום מקום מתגעגע לאקסית.
    אחרי ערב רווחי אני חושב חיובי, נזכר ברגעים יפים ואומר לעצמי "הלוואי והיא הייתה פה עכשיו"
    אחרי ערב שריפה, אני מתבאס ומתחיל לחשוב מה דפוק איתי שכלום לא מצליח לי...וצריך אותה שתנחם.

    בשורה התחתונה, הבדידות היא רק שלב בקריירה שלנו, כמו שקסיאס אמר, מוסר העבודה כרגע > הכל - ואחרי שהפירות יקטפו
    יגיע גם שלב הביחד. אנחנו נסתכל אחורה בגאווה על השלבים שעברנו ונבין שהם היו הכרחיים להצלחה.

    בינתיים מה שנותר לנו, זה לתמוך אחד בשני בפוסטים בבלוגים ולהמשיך להרוויח כסף :P
  10. Rafi_Vegas -
    הסמל האישי של Rafi_Vegas
    שמע, החלק השני של הבלוג לא מעניין אותי בכלל. זה עניין שייפתר מעצמו ברגע שתתחיל להכיר בחורות אחרות, אבל כדי שזה יקרה החלק הראשון של הבלוג הזה צריך להיפתר.

    בתור אחד שסוג של גידל אותך בעולם הקלף, אני מרגיש רע בגלל החלק הראשון של הבלוג, למרות שאמרתי לך אינספור פעמים שהעולם הזה ממש לא זוהר כמו שהוא נראה מבחוץ. בטח לא בארץ, בטח לא בסצינת הפארטיות.
    אני חושב שאם זו ההרגשה שלך, אתה צריך לעשות "פוס-משחק" לחיים שלך ולראות איפה אתה רוצה להיות בעוד כמה שנים. והתשובה שאתה צריך לקבל היא - לא בקלף.
    הקלף הזה גרם לך לדעתי לצאת מוקדם מהצבא. כמו שרשמת לוותר על הרבה דברים שיש לחברים שלך בגילך. זה לא אמור להיות ככה.
    בסופו של דבר צריך אופי סופר חזק כדי להיות פול טיים פוקר (גם ניהול בנקרול, גם ניהול זמנים, התקדמות מקצועית כל הזמן, ניהול חיים פרטיים, לצאת קצת מהבית כשאתה אונליין), ואני חושב שלעשות את זה בארץ זה אתגר פי 1000 יותר קשה בגלל החוקיות ובגלל הפארטיות ובגלל ה"משחקים הטובים" שלפעמים יש בפארטיות. שהם גם שקר, אבל זה לדיון אחר.

    [B][SIZE="5"]בשורה תחתונה, אני ממליץ לכל שחקן פוקר באשר הוא, ללכת ללמוד באוניברסיטה ו/או לפתח קריירה אחרת(/נוספת). משהו שמעניין אותו. כי זה מה שפוקר נותן, קצת חופש בחירה.
    דרך אגב, הרוב הגדול כאן כבר עושים את זה.
    אני חושב שזה לא בריא גם נפשית גם מנטלית וגם למשחק להיות שחקן פוקר במשרה מלאה בישראל. ואין מנוס מלגמור "שרוף גיחל" בשפת הפארטיות. ואין מישהו כאן שלא היה שרוף בתקופות מסוימות שזה מצב מטורף להיות בו.[/SIZE][/B]
  11. Gaby Livshitz -
    הסמל האישי של Gaby Livshitz
    אתה גיי.
  12. Jack Pozzie -
    הסמל האישי של Jack Pozzie
    מה שרפי אמר
  13. pkrprince -
    הסמל האישי של pkrprince
    מה שרפי אמר
  14. Assafby -
    הסמל האישי של Assafby
    אצלי סשן מוצלח ורווחי זה נהיה כבר תחליף לכל שאר הדברים: בילוי טוב, אהבה, סקס...
    זה נותן לי את הסיפוק הכי גדול- וזה הכי עצוב...
    עודכן 02/01/2015 בשעה 05:43 על ידי Assafby