ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 5 - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

TheLastBet

+ צור בלוג

ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 5

דרג את הרשומה הזו
אני מרגיש את המוח שלי מתחיל לבוער בעודי זורק את הקלפים למאק. אוסף את החפצים שלי בזריזות וקם מהשולחן. שולף את הארנק וסופר 20 שטרות אדומים, זורק אותם על השולחן של בעל הבית ומסתלק מהר החוצה בלי לומר מילה. "מצטער אחי" זורק לעברי השחקן שהעברתי לו עכשיו את כל שכר הדירה החודשי שלי. הדילר אומר לילה טוב, אני לא עונה. טורק את הדלת מאחורי, לא התכוונתי אבל ככה יצא, ומתחיל ללכת מהר לכיוון הבית. שרוף לי המוח.

"שרוף המוח" זהו המינוח המקובל בעולם הפוקר לטילט חזק במיוחד אבל זה לא רק זה. קשה להסביר למישהו מחוץ למשחק מה המונח הזה אומר בדיוק. ש"שרוף המוח" חשים מגוון של תחושות: תסכול, זעם, שנאה עצמית, שנאה ליריבים, קנאה, רצון לנקום, אכזבה, אומללות ועוד. שלל התחושות מציפות אותך בעוצמה כל חזקה עד שאינך מסוגל לחשוב בבהירות ואינך יודע בדיוק מה אתה מרגיש כי הכל מתערבל בתוך המוח. כמו מנוע שמתחמם ומתחיל להשמיע רעשים ולהוציא עשן עד שלבסוף מפסיק ועולה באש. לא אופתע אם טמפרטורת המוח באמת עולה בזמן אירוע כזה.

עוד מעט השחר יעלה ורחובות תל אביב ריקים. ריקים באופן יחסי, הם מלאים באנשים שבורים. הומלסים ישנים, שיכורים של סוף השבוע מתנדנדים ברחובות וזוג מתחרמן על ספסל. אני לא כמוהם אני אדם חכם, אני לא שייך לקאסטה החברתית של עלובי החיים שצועדים ברחובות רגע לפני עלות השחר. לי יש עתיד, ראש על הכתפיים, אני בא ממשפחה טובה ויש לי חברים אוהבים. מקומי אינו פה עם אוספי הבקבוקים, מחפשי אוצרות הזבל ונביאי הזעם של הרחוב. האמת היא שאני כאן איתם בליל חורף בהיר וקר. אני והם על אותו הרחוב, כל אחד עסוק בענייניו והעיסוק שלי כרגע הוא להתרחק מהם כמה שאפשר. הם שם והם יהיו שם גם מחר, חסרי שם וחסרי פרצוף ניצבים כתמרור אזהרה להולכים במדרון החלקלק. אני יודע שזה יום קר, אני מזהה זאת על האנשים הרועדים מקור בקצה הרחוב או הולכים עם הידיים עמוק בכיסים. לי חם, אני מוריד את הקפוצ'ון ונשאר בחולצה קצרה בזמן שהחום מהראש מתפשט לכל נקודה בגופי. אני בוער ונזכר שוב למה "שרוף המוח" הוא מינוח כל כך מדויק.

ראשי בוער, אני חש בחום הפיזי והמחשבות והרגשות מציפים אותי. אני מתוסכל מחוסר המזל שלי וכועס על עצמי איך התחייבתי לקופת ענק כזאת עם זוגות וכועס על המשחק הלא טוב של שחקנים אחרים. אני מקנא באופיר הניט הזה ששיחק כל הערב 2 ידיים וזרקו עליו סחורה שהוא עם אסים ויצא אפ ארגז בזמן שאני צריך להיאבק על כל קופה. אני רוצה לנקום בו על שלקח לי את הקופה ואני מתחיל לתעב את האנשים שישבו איתי בשולחן, חבורה של גמבלרים דגנרטים שלא מבינים את המשחק.

אבל לא, אני מקצוען זאת לא אשמתם. אני מברך על המשחק הרע שלהם ומתוודה בפני עצמי שרובם דווקא אנשים נחמדים ואני לא פחות גמבלר דגנרט מהם. אני מתמלא אכזבה מהמשחק שלי, ראשי ממשיך לבוער בעוצמה עולה בעוד כל הרגשות מתבשלים לי בבטן כמו תבשיל רותח שמבעבע ויוצר בועות קולניות. אני כועס על עצמי ומאוכזב מהטעויות שחוזרות על עצמם שוב ושוב. אני מנסה להכניס בי רציונל והיגיון אבל הרגש חזק מדי ואני לא מצליח להירגע. אני ממשיך לצועד ברחובות תל אביב ויודע שאחרי התשלום שכירות הבא הבנקרול שלי ירד הרבה מתחת לקו האדום. אומללות עמוקה מציפה אותי בזמן שאני מדלק מעל הומלס באדישות.

אני נתקף געגועים לאקסית שלי בעודי חוזר למיטתי הקרה. אין לי אדם להתנחם בו/איתו ואין חיבוק אוהב. שחקן פוקר הוא אדם בודד ורגעי הכישלון הם הבודדים ביותר. כידוע להצלחה אבות רבים אך הכישלון הוא יתום. אני לא מצליח להירדם והשמש מתחילה לעלות. אני מנסה לחשוב איך הגעתי למצב הזה, מדוע הייתי פרוט 4 ?אבל הכל בלאק אאוט, אינני מצליח להיזכר באף יד מלבד היד האחרונה בה איבדתי הכל כמו כבש. אומרים שהרגע החשוך ביותר הוא לפני עלות השחר. עבור שחקן פוקר שהשחר עולה ואתה פרוט קרטון והראש שרוף זה הרגע החשוך ביותר.

בסופו של דבר נרדמתי איכשהו וגם התעוררתי מטלפונים על הבוקר. משוגעים מתקשרים אליך ב12 בבוקר, אני מעביר לשקט וממשיך לישון. לקראת השעה ארבע אני קם מבואס מהחיים, הטילט לא עובר. יש לי היום דייט שני עם תמר ואני לא יודע איך אצליח להוציא ממני טיפת שמחת חיים. כבר סיפרתי איך הבקרים הם הזמן שבו אני שונא את עצמי על מי שאני ועל מי שהייתי יכול להיות. היום כבר אחרי הצהריים אז המחשבות האלה לא ימשכו הרבה זמן. מצד שני, "הבוקר" אני שונא את עצמי עוד יותר.

אני חייב להתאפס על עצמי אני חייב להשכיח את ההפסד ולהמשיך הלאה כמו מקצוען. אני מכין לי קפה שחור (אין חלב בדירת הרווקים שלי) עם אחד סוכר ומתיישב מול החלון. אני נזכר בהפסד הכואב ביותר שלי אי פעם, עשרת אלפים שקל בערב אחד. שחקני פוקר תמיד זוכרים את ההפסד הכי גדול שלהם, הוא משמש כנקודת השוואה וציון דרך להידרדרות שלנו. עם הזמן מתרגלים לחטוף מכות כאלה והחזרה לשגרה נהיית קלה יותר ויותר בכל הפעם. משום מה בפעם הזאת קשה לי יותר, כנראה זו התקופה והבנקרול. להפסיד 10 מבנקרול של 60 זה לא כמו להפסיד 4 מבנקרול של דמי חנוכה שקיבלתי מסבתא. כן זאת הסיבה שזה כואב. מה אגיד לתמר אם יזרקו אותי מהדירה כי לא אצליח לשלם שכירות ? איזה בחורה תרצה מישהו בגילי כשאחזור לגור אצל ההורים ?

אתמול התחיל נפלא. התעוררתי ב11 בבוקר עם חיוך מרוח על הפנים אחרי הדייט עם תמר וידעתי שיהיה יום טוב. חשבתי על תמר וחשבתי על המשחק שלי ועל הטעויות האחרונות שעשיתי אבל בכל זאת הסתכלתי על הצד החיובי וידעתי שהיום יהיה יום רווחי. יותר חשוב מרווחי, אני אשחק טוב. הכל היה מוכן והייתי ממש בזון. לבשתי את הטרנינג האהוב עלי ובראשי היו רק מחשבות חיוביות. ליום אחד שכחתי את רגשות האשם, את מצבי הכלכלי ואת האימפוטנציה התעסוקתית שלי. "היום זה היום " אמרתי לעצמי בעודי קושר את השרוכים בנעלי הספורט הירוקות שלי.

מעבר לזה אינני זוכר דבר מאתמול. אני אפילו לא זוכר שנכנסתי בדלת של המקום.
אני מתאמץ בכל כוחי להיזכר בעוד פרטים ולא מצליח. אולי אני פשוט רעב. ניגש אל המקרר וסוגר אותו באכזבה. מסתובב בדירתי הקטנה הלוך חזור ומגיע אל המקרר שוב. הפעם אני מוצא בו עגבנייה. אני שותף את העגבנייה מעל הכיור ונוגס בה. המיץ ניגר ממנה ונוטף על הכיור. אני מנגב את פני עם מים ומוסיף מעט מלח בחור שפערתי בעגבנייה. ניגש אל החלון, מביט בעץ התות הגדול ומקשיב להמולת הרחוב בעודי מסיים את העגבנייה ומנסה לרוקן את ראשי ממחשבות.

בדיוק שאני מצליח להפסיק לחשוב על אתמול מתחיל לעלות בי זיכרון. הזכירון הוא חלקי וכל מה שאני זוכר הוא שנאלצתי להיות פרוט 4. אין לי מושג אם זה תוצאה של בד ביט או משחק לא טוב שלי. אני זוכר שלקראת סוף הערב ישבתי על סולד 6, כלומר אפ אלפיים שקל. בשלב זה אני זוכר בברור את הקול בראשי אומר לי יאללה קום עשית את שלך, נייס חילוץ ונייס פאי דאי. ואז הגיע נדב...

נדב הוא שחקן פארטיות מוכר. בשנה האחרונה כבר לא היה מגיע למקום הקבוע שלי אך הייתי נתקל בו מדי פעם במקומות אחרים. נדב הוא גמבלר אמיתי, אם לא היה ממשפחה עשירה במיוחד ובעלים של עסק מצליח זאת הייתה יכול להיות בעיה עבורו. למרות העובדה שנדב רק 1.60 יש לו חזות מרשימה עם עיניים כחולות חודרות וקול בס גברי במיוחד. נדב כבר הרבה שנים בקלף ובסך הכל יש לו הרבה חוש הומור והוא דמות שכיף לשחק איתה גם מעבר להיותה כלכלית במיוחד. "כמה אתה יושב? " הוא פונה אלי בעודו מתיישב משמאלי מדיף ריח חזק של וודקה. "בערך 6" אני אומר לו. "יופי תביא 8" הוא אומר לבעל הבית. כל השולחן מסתכל אחד על השני במבט של ציידים פרה-היסטוריים שזה הרגע הגיעה אליהם ממוטה פצועה לפתח המערה בה הם חיים. כולם שולפים כידונים ומוכנים לקחת את חלקם בבשר החיי, בשר שיספיק לשבועות רבים.

כמו שאפשר לנחש כבר מסופו הידוע של הערב, הממוטה הזאת לא באה לכאן להיאכל על ידי חבורת כבשים, היא באה להתפרע. עם 90% פתיחה ו3בט ב-40% מהידיים נדב בהחלט הגיע להתפרע. אני פותח עם אס קינג ל75 מהסמול אחרי כמה ליפים, נדב עושה את זה 225 וכל השאר מקפלים. חוסר הרצון שלי לשחק קופת ענק בלי עמדה עם יד טובה אך כזאת שצריכה לפגוע גרם לי לעשות רק קול. בפלופ נמוך של 3-4-5 הוא נתן סי בט ואני שילמתי. בטרן שנפלה הדמה כבר זרקתי והוא שמח להראות לי כלום בפיתה ולגרוף את הצ'יפים אליו.
בהמשך הוא גם שיחרר לי טריפס פייס אפ שהוא באמת לא היה טוב ואז כבר התחלתי להתחמם ולדמם צ'יפים. ה6 שישבתי הפכו ל-5 והקול שצועק לי לקום מהשולחן הלך והתגבר אבל הרצון שלי לשחק תאורטית מושלם לא נתן לי. אני שחקן טוב ויושב כאן כבש המאה עם סולד מלא, אני לא יכול לוותר. היום זה היום, זאת ההזדמנות שאני מחכה לה כל ערב ואסור לי לפספס אותה. כסף על הרצפה לא נרים ?

נדב עושה דאבל סטראדל 25 ואחרי כמה לימפים ב25 מגיע אלי בכפתור עם 8-10 שחורים אך לא זהים. אני צולע פנימה, אין טעם לנפח קופה פה עם יד חלשה. פלופ יורד 10-8-6 עם פלאש דרו לבבות. חמישה צ'קים אלי ואני מהמר 125 ומקבל תשלום מהסמול, הביג ומנדב. אחרי נדב נותר שחק אחד והוא מקפל. הטרן יורד 5 שלא סוגר את הצבע ושוב כולם בצ'קים אלי. הקופה כבר 750 ואני יודע שאני טוב כי בבורד רטוב כזה כל קנטה וסט מחזירים כבר בפלופ. יש יותר מדי אנשים אף אחד לא ישחק לאט. אני רוצה להוציא וליו מנדב הכבש, המומטה הזה. אני כבר מדמיין את הפנים שלו שהוא יפסיד לי הרבה כסף ואני יודע שהקופה הזאת שלי בתנאי כמובן שהצבע לא יפתח. אני מהמר 500 והסמול, רג סביר שמצליח לנצח את הגנייה ולא יותר מזה מתענה ומשלם לבסוף. הביג משחרר ונדב נכנס לטנק שנראה לי מוזר כי לרוב הוא משחק די מהר אבל כנראה שיש לו דילמה עם הדרו שלו והוא רוצה לדעת האם זה ישתלם. אחרי לא מעט זמן הוא מניח 5 צ'יפים שחורים ובעדינות לידם עוד צ'יפ של 500. הוא רציני ? הוא חוזר עלי ? רייז בדיקה? עכשיו ? מתחיל להיות לי חם ועכשיו אני גם כועס על החוצפה שיש לו לחזור עלי. אני לא הולך להפסיד לו והוא לא יבלף אותי הפעם. יש לי טופ טו וזאת יד מצוינת מול הטווח של המשוגע הזה. אני נכנס לטנק ואני מרגיש איך הגוף שלי מתחמם עוד ועוד. הגוף נכנס למצב של פליט אור פייט (בריחה או תקיפה) ואני קופא לכמה רגעים. אני לא פחדן ואני מוכן לקרב. המוח שלי כבר באוברלאוד בשלב הזה ולא חושב. אני זוכר כיצד כל המחשבות שלי הצטמצמו לכדי שתי אפשרויות בלבד: לברוח ולקפל או להילחם ולדחוף אול אין. אני לא חושב באותו רגע האם ישלם עם פחות טוב או אולי עדיף להשאיר אותו רחב לבלוף בהמשך. יש רק 2 אפשרויות מבחינתי באותו רגע ואני לא מסוגל לראות שום דבר אחר. הזעם, התסכול והאגו מכניעים אותי ואני דוחף הכל. אחרי טנק פולד שנמשך נצח מצד הסמול בלינד נדב משלם בקלאצ, הופך את היד וצועק "פתח פתח פתח מהר". הדילר מציית וזוכה בטיפ נדיב בצורת מיטב כספי.

עכשיו אני זוכר, עכשיו אני יודע. פוסע לאט למיטה ונשכב על הגב. בוהה בתקרה במשך שעתיים עד שמגיע הזמן לצאת לדייט השני עם תמר. תזהו תמה תקופת האבל, אין זמן ו/או אפשרות לבכות עוד. אני מדליק את הרדיו, שומע מוסיקה ונכנס למקלחת. נותן לעצמי סטירה אחת חזקה ומחייך בכוח. מה שהיה היה. אני טוב אותם, מחר יהיה יום חדש.

עודכן 29/12/2014 בשעה 11:39 על ידי TheLastBet

תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. liranm602 -
    הסמל האישי של liranm602
    היו טובים יותר ויהיו טובים יותר,אני בטוח
    אבל בגדול כותב נהדר..
  2. krakts -
    הסמל האישי של krakts
    תענוג
  3. golfman -
    הסמל האישי של golfman
    יפה מאוד! תמשיך לכתוב.
  4. Q_High -
    הסמל האישי של Q_High
    אש אתה.. תענוג לקרוא !
  5. חמאת בוטנים -
    הסמל האישי של חמאת בוטנים
    בא לי טוב עם הקפה והסיגריה על הבוקר
  6. the pike -
    הסמל האישי של the pike
    4בט לתוך פרצוף שלו עם הAK..
    ואפשר כבר אחד עם סוף טוב שבו יש לנו כסף לשכ"ד? את כל הבקרים אתה מבאס לי... :/
  7. pokerlight -
    הסמל האישי של pokerlight
    יפה חבל שלא בא איזה 8 בריבר
  8. Kovlova -
    הסמל האישי של Kovlova
    לפעמים מבאס קצת לקרוא באמת, כמה כאפות אפשר לאכול.
    ובכל זאת, היצירות אומנות הכי גדולות נכתבו על בטן ריקה..
    ימשיך כבודו
  9. zakis -
    הסמל האישי של zakis
    גאון
  10. ACE4 -
    הסמל האישי של ACE4
    כיף לקרוא.
    ההתחלה מתארת כל כך טוב את מה שהרגשתי יותר מדי פעמים.
    פשוט כיף לקרוא.
  11. shay -
    הסמל האישי של shay
    מצויין!
  12. labaz -
    הסמל האישי של labaz
    אני מחכה לפרק על הערב שהכל יתלבש לך ותפרק להם תחת, אני בטוח שהפרק בדרך, אתה טוב אותם.
  13. סקלטון123 -
    הסמל האישי של סקלטון123
    4בט פרי AK אין כאן תשלום בלי עמדה
    אתמול גם אני נשרפתי תרגיש טוב אח
  14. gana2 -
    הסמל האישי של gana2
    נייס ריד
  15. Holy -
    הסמל האישי של Holy
    Very nice
  16. Lucarelli -
    הסמל האישי של Lucarelli
    נהנתי לקרוא, מרשים לראות את השיפור בכתיבה.
  17. Liranyo01 -
    הסמל האישי של Liranyo01
    גאוני