ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 6 - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

TheLastBet

+ צור בלוג

ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 6

Rating: 2 votes, 4.50 average.
זה שוב בוקר והמחשבות לא נותנות מנוח, הראש כבר לא בוער אבל תחושה לא טובה אופפת אותי. אני מביט בסטפת המזומנים שלי וזו כבר לא סטפה, רק 14 שטרות אדומים. אני לא רוצה למשוך עוד מחשבון הבנק, גם ככה מצבי שם לא בהרבה יותר טוב. אני משחק בסכומים גבוהים ממה שאני יכול להרשות לעצמי אבל אני לא מסוגל לשחק 1-2 בצורה רצינית. הלחץ מתגנב אלי ולאט לאט עוטף אותי, אני מנסה להשתחרר מאחיזתו אבל זה קשה. אני מוותר על הניסיון להירגע ואני מקבל אלי את הלחץ ויודע שזה חלק מהעניין. התרגלתי ללחץ, נהייתי אדיש עד כמה שאפשר אבל היום זה קו אדום חדש. אני יודע שהערב עלול להיות ההימור האחרון השלי.

כשאני מסתכל אחורה על התוצאות של בפוקר אפשר לראות תבנית ברורה של עליות ואז הפסדים. הגרף נראה כמו גרף סינוס אבל עם מגמה עולה. ככה היה רוב הזמן למעט ההתרסקות שהייתה לי סביב הפרידה מהאקסית. אני חושב שהסיבה להפסדים אחרי רצף נצחונות היא עודף בטחון עצמי. כולנו מכירים את התחושה הזאת שהכל הולך, אנחנו בזון. כל בלוף עובד וכל יד מקבל את מלוא הוליו, אנחנו משחקים מושלם. קשה לדעת בזמן אמת האם זה מזל או באמת משחק טוב, לרוב שילוב של השניים. התחושה הזאת גורמת לך לחשוב שאתה הרבה יותר טוב ממה שאתה ולפעמיים אפילו בלתי מנוצח. אני כל כך טוב אותם והערמות כל כך עמוקות ככה שמבחינה תאורטית אני יכול להרים פה עם 10-3 אוף והסקייל וגודל הערמות יפצו על כך. הם לא יפצו על כך ! לפעמים זה עובד ואז הביטחון והאשליה שאנחנו שולטים במשחק רק גדלים. אני זוכר תקופה שהרווחתי כמעט כל סשן והייתי פורט עוד ועוד בלי הגבלה ולרוב גם מצליח לחלץ ולצאת ברווח בין אם קניתי באלף או ב-6 אלף. אחרי כמה פעמיים כאלה אתה מתחיל להרגיש בנוח גם לפרוט 10 ואז אתה חומק מזה פעם או פעמיים אבל בסוף ההתרסקות היא בלתי נמנעת. היא בלתי נמנעת כי בלי לשים לב התרחקתי מסגנון המשחק הרווחי שעבד עבורי וכעת אני בעצם משחק משחק אחר לחלוטין. כל מי שניווט יודע שמספיקה סטייה קטנה במצפן בשביל לפספס לחלוטין את המטרה. ככה אני התחלתי לפתח סטייה קטנה מהמשחק הטוב והרווחי שלי. אני טוב עליהם עם אס עשר למה שלא אפתח גם אס 9 ואס 8 ? גק עשר טוב אז גם גק 9 ואולי אפילו גק 8 וככה לאט לאט פתחתי את הריינג שלי עוד ועוד. התחלתי לטרבט יותר ולבודד יותר שחקנים חלשים. הוספתי עוד בלופים ומהלכים שהיו "מבריקים מדי" בשביל היריבים שלי להבין. לאט לאט סטיתי מן הכוון וששמתי לב לכך כבר היתי כל כך רחוק מהמשחק שלי שלא ידעתי עוד איך לחזור.

במצב הזה אין בררה אלא לחזור אחורה. לחזור לABC זה מספיק טוב בשביל לנצח פארטיה וזה שומר על שונות נמוכה שאני כל כך צריך בימים אלו. אחרי כל כאפה כזאת שאני חוטף אני מבין שאיבדתי את הדרך ואני חוזר חזרה ליסודות הפוקר. היום זה היום. היום אני אשחק ABC סולידי ואחכה לספוטים הטובים. התדמית שלי גם ככה יחסית פרועה אז הורדת הילוך זה צעד מתבקש. היום לא אתפרע ואקנה רק באלף ואחכה בסבלנות גמורה. בלי סוטיט קונקטורס. רק פרימיום עד שאעלה קצת ואז בהתאם לאיך שארגיש אפתח טיפה טיפה את הריינג.

הדייט השני עם תמר היה מצוין, אני חושב שהיא ממש בעניין שלי. התעקשתי לשלם את החשבון שוב וזה עלה לי ביותר מ10% מהרול. גם לי היה טוב ואנחנו נמשיך הלאה לדעתי, אבל כרגע אני פשוט לא חושב עליה. כל כולי מרוכז במשחק הערב ואני יודע שאני עלול להגיע לספוטים קשים שבהם אהיה חייב לנתק את המחשבות על הרול מההחלטות על הלבד הירוק. אני עולה על מדי המשחק שלי ואוכל בננה. אני מרגיש את האנרגיה מהבננה מתפשטת בגופי ומתחיל בביצוע מתיחות קלות. אני עושה 3-4 קפיצות במקום ומנער את הידיים והרגליים. אני טוען את הארנק שלי באלף שקל בלבד כי אני לא מתכוון לחרוג מזה. לוקח נשימה עמוקה וזהו אני מוכן.

המשחק מתחיל ואני רגוע מאוד. אחרי חצי שעה עם אפס פעילות אני אפילו מקבל איזו עקיצה מאחד השחקנים על כך שאני לא משחק שום יד. "עם הכאפה שהוא חטף פה פעם אחרונה גם את היית נרגע" עונה לו בונקר וצוחק לי בפנים. דם שלי הוא רוצה המניאק! אני מרגיש את גופי מתחמם מעצבים והזיכרון של הסשן האחרון עולה בי. אני רוצה להוכיח להם שאני יודע לשחק ולזכות בכבוד בשולחן (איך כבוד יעזור לי לשלם שכירות?). לא יודע למה אני נעלב שקוראים לי ניט כאילו זו מילת גנאי נוראית. אל תמהרו לשפוט את בונקר על הדיבור הזה. זו ממש לא אשמתו, אני הבאתי את זה על עצמי.

בונקר הוא גבר נאה במיוחד בשנות ה-50 לחייו. שאני אומר נאה במיוחד אני מתכוון לנאה במיוחד ואינני נוהג לחלק מחמאות לגברים בדרך כלל. גובהו כ1.85 בעל תווי פנים דומיננטיים עם עצמות לחיים בולטות המעניקות לו מראה מחוספס. שיערו כסוף ומלא. הוא תמיד היה נראה לי ההיפוך המוחלט של נהגי המוניות השמנים והמקריחים שיושבים מדי פעם משני צידו. עם עיניו הירוקות היה בוהה בשחקנים בטרם קבלת החלטה גדולה. בונקר משחק פוקר כבר מעל ל-30 והוא ראה ויודע הכל. לצערי הוא דואג להזכיר לכל השולחן בכל הזדמנות את אשר ראה וכמה שהוא יודע. עם סיפורים על וואגס של שנות ה-80 ומשחקים מטורפים ביפו עם כל אנשי העולם התחתון שחוסלו כבר לפני שנים לבונקר תמיד יהיה משהו להגיד על כל דבר. אי אפשר להשתיק את הבנאדם הזה והשליטה היחידה בווליום שלו היא באמצעות ערמת הצ'יפים שלו. אם לקחת לו ארגז ועכשיו הוא דאון 3 הבנאדם הופך להיות יותר שקט מהאגף לשירת ימי הביניים בספריה של אוניברסיטת תל אביב. אבל אם הוא מרווח אז חבל לכל השולחן על הזמן ואם הוא במקרה אפ ארגז אז גם בעל הבית לא יוכל לעצור אותו מלדבר. הבעיה עם בונקר שהוא יוצא מרווח ברוב המקרים. כן , בונקר הוא השחקן הקבוע היחידי שמרווח בשולחן חוץ ממני.

מרבית שחקני הפוקר הוותיקים משחקים 30 שנה את המשחק החלש והגמבלרי שלהם כמעט בלי להשתפר. בונקר יוצא דופן וכנראה שבאמת הפנים משהו אחרי שנשרף כל כך חזק בצעירותו. השמועות מספרות שבגיל 22 עזב את אשתו ובתו התינוקת וברח לארה"ב בגלל חוב של 200 אלף דולר. אחרי שהצטרף לחברת הובלות או מובינג כפי שהמקומיים קוראים לזה הצליח להגשים את החלום האמריקאי וחיי שם חיי נוחות. לפני כמה שנים חזר לארץ בעקבות הולדת נכדו הראשון. בעל הבית סיפר לי שהוא היה צריך לסגור את החוב שלו מול כל מיני גורמים עבריינים אשר גלגלו את החוב שלו במשך 30 שנה בלי לשכוח. למרות היותו שחקן רווחי (דבר נדיר מאוד) אני חושב שהוא פשוט נוראי. יתרונו הגדול הוא במשחק האיביסי שלו ובמשמעת הברזל שבזכותה הוא מצליח להיות מורווח. בונקר זכה לכינוי בשל היותו בונקר או במילים אחרות ניט מסריח. בונקר הוא אחד הניטים היותר מגוחכים שיש. עם 3בט ל 500 על קופה של 150 הם איכשהו תמיד משלמים לו ובבורד של דמה גק 5 הוא דוחף אול אין עוד אלף והם תמיד ימצאו את הכוחות לשים אותו על אס קינג ולשלם עם זוג 9. בונקר כמובן תמיד מלא, לפעמיים הוא אפילו סט בספוט ההזוי הזה והם עדין משלמים! פעם אחר פעם אחר פעם. כואב לראות את זה כי כאן מגיע השלב שבזכותו הוא זכה לכינוי, בונקר. אחרי קופה כזאת בונקר לא זקוק להתרגשות ולאדרנלין. הוא יכריז חצי שעה ויכנס לבונקר המפורסם שלו. מכאן והלאה לא יהיה מפתיע לראות אותו בשואודוון אחרי שעשה לימפ עם גקים/דמות. אס קינג זה תמיד לימפ קול ובגדול הוא יזרוק כמעט כל דבר שהוא לא בטון. אחרי חצי שעה או שישב את השעתיים המינימליות הנדרשות בשולחן יקום וילך למורת רוחם של השחקנים.

בונקר הוא פרויקט שלי. החלטתי שאני אוציא אותו מהבונקר ולכן אני דואג להקניט אותו בכל הזדמנות שיש. הלוואי עלי עצבי הברזל שלו כי אני הייתי מתעצבן ממש אם היו מדברים אלי בצורה שאני מדבר אליו. לכן עכשיו שהוא שותה דם שלי עם קשית של טרופית ואין לי למי לבוא בתלונות אלא לעצמי. במסגרת ההומור הפרטי שיצרנו לעצמו, סוג הדיבור הזה מקובל. אני בולע את הגלולה המרה ומתכנס בתוך עצמי. אני שואב את כל הכוחות המנטליים שעוד נותרו לי וחוסם את זה מלהפריע לי. היום זה היום אני אומר לעצמי. היום אני מקצוען נטו ,עוזב את מלחמות הצד והטראש טוק המיותר. יש לי מספיק על הראש, היום אתרכז בקלפים. אני מחליט לא להגיב לבונקר שבינתיים מתמוגג מההברקה שלו.

הסבלנות משתלמת והאסים לא מאחרים להגיע ואיתם הקולרים והקולרים (callers and coolers). בפלופ של Q-9-3 עם פלאש דרו אני מכניס את כל הסחורה מול צק שאב של כבש. היה קצת טנק מצידי כי אני לא ממהר להכניס הכל ומשתדל לחשוב טוב על כל החלטה כי ככה נכון לשחק בכלל ועם הרול הבעיתי שלי בפרט. אחרי דו שיח קצר ומרתק בצורת מה יש לך? אתה פגוע כבר או רץ ? החלטנו לרוץ פעמיים. חמאה אמר מישהו בשולחן שהגיע הצבע בבורד הראשון ושהוא הגיע שוב גם בשני פני הלבנים הלבינו עוד יותר.

כעת אני נמצא בדילמה. עברו רק 40 דקות, התחייבתי לעצמי שלא אקנה יותר מאלף ובארנק שלי נותרו כעת רק מטבעות. אני לא קם! אני טוב אותם ואני אלחם עד אחרי השטר האחרון. תביא אלף אני אומר לבעל הבית ויודע שבמקרה הכי גרוע אחזיר לו מחר והוא לא יעשה מזה עניין. אני שומר על קור רוח ומחכה להזדמנויות טובות. למזלי ההזדמנויות מתחילות להגיע ואני נכנס לרצף של ידיים טובות. כל יד שנייה שאני מקבל היא AK/AQ או זוג ואני משחק בהתאם וללא פחד. עם האסים החזקים אני עושה רייז ובמולטי ווי שלא פגעתי אני מוותר. אם אני מול שחקן אחד או שתיים אעריך את המצב ואתן סי בט, לפעמיים אמשיך לכדור נוסף. עם הזוגות הבינונים אני משתדל להוביל ,בהתאם לעמדה ועם הזוגות הנמוכים אני בעיקר מנסה לפגוע בסט. אחרי בערך 10 ידיים של זוג או אס גבוה אני מוצא את עצמי עם סטאק מדלל אחרי שכל פעם פספסתי לחלוטין את הבורד. עם 400 שקל מול סטאקים של לפחות אלפיים אין טעם למשחק שלי. אין לי איך לנצל את יתרון היכולות שלי עם סטאק קטן שכזה. אני מבין את המשמעות ונמצא שוב בפני החלטה. האם לוותר על היום הזה או לקנות עוד בכסף שאין לי.

על אף שזו לא הייתה התכנית המקורית אני מבקש מבעל הבית עוד אלף מבלי לשתף אותו בכך שאין לי איך להחזיר לו היום את הכסף. אני לא עושה את זה מרשעות או רמאות, אני יודע ששיחה כזאת פשוט תכניס אותי לטילט ותוציא אותי מפוקוס. אני משוכנע שלאור ההכרות הארוכה ביננו הוא היה מאשר לי, כך שזה לא באמת בעיה. עכשיו אני אחרי ההימור האחרון, אני משחק בכסף שאין לי. אובדן הסכום הזה עלול לשנות את אורח חיי באופן דרסטי ולהציב אותי בפינות שעשיתי עד כה הכל בשביל לא להגיע אליהם. אני מסיר מעלי את גלימת הפחד ומצליח להתנתק לחלוטין מהסביבה. אני שם את האוזניות ומאזין לפסקול של ספרות זולה. אט אט העולם כאילו מתפוגג וכל מה שנמצא בו הוא לבד ירוק בחלל לבן וגדול. השחקנים מאבדים את פניהם, הם אוסף צ'יפים עם אינסטינקטים והתנהגויות ייחודיות המאפיינות כל ערמה בכל מיקום בשולחן. אין לי עניין בשיחה המתנהלת ורשרוש הציפים אינו חודר מבעד לאוזניות. אני בודד בעולם הזה ו1400 הז'טונים שמולי הם כל עולמי. ברוך הבא לזון אומר לי קול קטן בראש בעודי מקפל בסנאפ ג'קים ל3בט של הניט בשולחן כי אנחנו לא עמוקים מספיק לסט מיינד. הוא הופך אסים ואני יודע שהיום זה היום. מכאן אפשר רק לעלות.

אני עולה לאט ועושה זאת על ידי משחק סולידי שמרני וטוב. נמנע מספוטים גבוליים ומשתדל תמיד לשמור את האגרסיה אצלי. בנוסף, לא מפחד להוציא וליו דק במיוחד בכל הזדמנות. בפעמיים שזה הסתבר כריוורס וליו בסוף, אני לא מתרגש ולא נרתע. אני עולה ועולה בלי שום קופה שמגיעה למקס גנייה אפילו. השעה כבר 02:30 ובלי להרגיש אני כבר יושב על 4 קילו ז'טון. אני מחליט שלאור המצב זה זמן טוב לסיים את הערב ולנעול רווח על אף שיש עוד פוטנציאל בשולחן. אני מכריז חצי שעה כמקובל מחוקי הנימוס. בדלת נשמעות 3 דפיקות חזקות. אורי מיד מגיב בלחץ למשמע הדפיקות ושואל את בעל הבית מי זה. "מאיפה אני יודע" עונה לו בעל הבית וניגש לכיוון הדלת. אני אהיה בשירותים אל תחלק לי מכריז אורי ומסתלק מהשולחן לכוון השירותים. אורי הוא עובד מדינה בתפקיד יחסית בכיר באחד ממשרדי הממשלה, פראנואיד ידוע וכבש אטרקטיבי. מאז הפשיטה בשנה שעברה הוא תמיד בלחץ היסטרי מכל דפיקה בדלת ומכל איש זר שמשחק איתנו. רוב השולחן לא מתרגש. בעל הבית פותח את הדלת, זה נדב. אותו נדב פרוע שרק לפני יומיים שרף מוח שלי.

"אני לא בא לשחק, רק באתי להגיד שלום" מכריז נדב ומסתער על עמדת באוכל באמוק מטורף. בעודו לועס שניצל הוא פונה אלי בפה פתוח ואומר "אהה אתה פה לא ראיתי". אני מרגיש את מוחי מתחמם ואני גומל בליבי להיצמד להכרזה שלי לקום בעוד חצי שעה ללא קשר למה שיחליט לעשות. "תביא פה 6" הוא צועק לבעל הבית בפה מלא למרות שזה עומד פחות ממטר ממנו. הוא פונה לשחקן שיושב משמאלי ומבקש ממנו לזוז קצת כדי שיוכל הוא לשבת משמאלי או כמו שנהוג לומר, על הראש. אני נושם נשימה עמוקה ויודע שביום אחר אני יכול להתעלות על האגו והיריבות ביננו לנצל את הכל לטובתי אבל היום לא אצא לקרב הזה. היום אני חייב לנעול רווח. עשיתי קאמבק מרשים ואין דבר משפיל יותר מלהתמודד עם מצב שבו לא יהיה לי כסף לשלם את החוב שלי בסוף הערב. אני מתכנס בתוך עצמי וחוזר לשמוע מוסיקה תוך התעלמות מוחלטת מנדב.

נדב מתחיל במופע שלו ומשנה את דינמיקת המשחק לחלוטין עם רייז בכל יד. אני לא חלק מזה ויש לי חצי שעה להעביר אבל יחד עם זאת אם תהיה לי יד חזקה אשחק כמובן. בפוקר כמו בפוקר המבחן תמיד מגיע ואי אפשר לשבת בשולחן ולא לשחק, אלא אם קוראים לך בונקר. אני מקבל אס ילד בביג ונדב כמובן על הראש שלי עם סטראדל קבוע כבר מכין את הציפים לרייז. אני יודע שרייז שלי יגרר ליד של מולטי ווי במקרה הטוב או שהוא יתרבט אותי במקרה הרע וזה ידרוש ממני לעשות 4בט עם יד שאני לא אוהב או יותר גרוע לשחק את זה בלי עמדה. אני בוחר בליין הלא סטנדרטי של לימפ רייז מהביג. נדב פותח ל-60 ומקבל תשלום אחד בלבד שהאקשן חוזר אלי אני עושה את זה 200 והוא כמובן משלם מהר והשחקן הנוסף מקפל. בבורד של אס קינג 3 ריינבו אני נותן סי בט של 250 והוא משלם. הטרן מביא איתו 4 ואני מחליט לתת צ'ק משום שטווח התשלום שלו בפלופ הוא אינסופי, אני יודע שאין לו בריינג הרבה ידיים שאוכל להוציא מהם ווילו בבורד יבש שכזה. מצד שני הוא נוטה לבלף ומסוגל לצוף את הפלופ ריק לחלוטין רק בשביל לנסות לבלף אותי בהמשך. הוא ימצא כבר את הדרך לשים אותי על ג'קים או דמות שפספסו. חייב לציין שגם רציתי לשלוט בקופה (דבר שקשה לעשות בלי עמדה ובייחוד מול נדב) כי לא רציתי להגיע למצב של החלטה על כל הסטאק עם זוג אחד בלבד. נדב חושב ומהמר 500 ואני כמובן משלם לפי התכנית. אני לא עושה זאת באהבה על אף שאני יודע שזה המהלך הנכון לעשות. ליבי מתמלא פחד מפני הריבר ופני הכדור הנוסף שאצטרך לעמוד בו. בטרם הפחד מצליח לתפוס את אחיזתו בי נופל הריבר ואיתו ג'ק מרגיע במיוחד. עכשיו אני די בטוח שאני טוב אך משום הטווח שלו נשאר רחב מאוד אני מעדיף לתת לו להמשיך לבלף ובכך אני מסתכן באיבוד וליו מאס או אולי איזה הירו קול מזוג אחר. הוא מהמר 650 ואני זורק ציפ של 5 פנימה כמי שמסמן לו הקופה שלי ואני יודע את זה. נדב הופך זוגות אס 4 ואני מבין שהריבר עשה איתי חסד.

אני מחכה עוד כרבע שעה וקם בדיוק בזמן שהכרזתי למורת רוחו של נדב. אני אוסף את הכסף שלי ומשחרר אנחת רווחה עמוקה ברגע שאני יוצא מהמקום אל תוך רחובותיה הריקים של תל אביב. ניצלתי, היום לא היה ההימור האחרון שלי ואני אזכה לראות פלופ נוסף מחר.

עודכן 04/01/2015 בשעה 12:30 על ידי TheLastBet

תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
פוקר בלאס וגאס , ‏ פוקר לייב בישראל

תגובות

  1. סקלטון123 -
    הסמל האישי של סקלטון123
    כל הכבוד גם על היד עם האס ג'ק וגם על המשמעת לקום כשאתה מורווח הרבה ויש כבשים.
  2. Black winter day -
    הסמל האישי של Black winter day
    בלוג מרתק...אמנע מביקורת על ההתנהלות עם הרול וכל השאר, אתה בעצמך יודע את זה. תמשיך לכתוב, מחכה לבלוג חדש.
  3. newjogi -
    הסמל האישי של newjogi
    רק עצה קטנה, תמצא עבודה במשרה חלקית.. גם קצת כסף כמובן, אבל גם יעסיק אותך במהלך היום..
    יהיה לך למה לצחצח שיניים בבוקר : )
    חוץ מזה, כשאני נרקב כל היום בבית לא עושה כלום ורק מחכה לערב לשחק, אני מרגיש שזה משפיע לרעה על המשחק שלי
  4. aviados -
    הסמל האישי של aviados
    כיף מאוד לקרוא אחי עלה והצלח
  5. gspot -
    הסמל האישי של gspot
    עוד קריאה מוצלחת.. לא מבין למה אתה כל הזמן מסתבך עם ענייני הרול האלה, קח מממן אם זה מה שצריך אבל אתה חייב לצאת מהצורה חשיבה הזאת של כל הזמן זה חלק מהרול שלי ככה זה חלק מהרול שלי ככה, זה נראה לי סתם מפריע לך לרסק אותם עוד יותר
  6. ami1983 -
    הסמל האישי של ami1983
    נייס ריד.
    אהה, ואורח חיים לא אורך.
  7. shay -
    הסמל האישי של shay
    נייס הנד. חייב לציין שהייתי איתך בשולחן לכמה רגעים שכוללים את ההתרגשות וזה ..
    שמח שלקחת את היד ותמשיך לכתוב עוד
    לא ממליץ לשחק על כסף שאתה חי ממנו. Gspot צודק, תמצא מימון וזהו
    כמובן מחכה לפרק הבא בקוצר רוח
  8. ysmisc -
    הסמל האישי של ysmisc
    אני מאד נהנה לקרוא את הבלוג שלך עלה והצלח
  9. TheM_Wolf -
    הסמל האישי של TheM_Wolf
    נייס ריד... הדופק שלי עלה בטרן
  10. krakts -
    הסמל האישי של krakts
    בלוג מעולה! אתה חייב לעשות שינוי בחיים שלך למרות שזה יהפוך את הבלוג לפחות כיף לקריאה.
  11. TempoMempo -
    הסמל האישי של TempoMempo
    מעולה !!!!
    אחרי כל כך הרבה ביקורות טובות אתה בהחלט יכול להתחיל לחשוב בכיוון של שינוי מקצוע לסופר.

    יש לי גם המון ביקורת על ההתנהלות שלך בפוקר אבל זה לא נראה לי המקום "ללכלך" את הבלוג.

    בהצלחה
  12. golfman -
    הסמל האישי של golfman
    היה שווה לחכות כמעט שבוע. יופי של בלוג. מקווה בשבילך שתמצא משהו נוסף בחיים חוץ מהקלף. תמשיך לכתוב.
    בהצלחה!
  13. merry -
    הסמל האישי של merry
    כתיבה יפה.

    כמו אחרים לפני גם אני תומכת במציאת מימון. קשה לשחק היטב במחשבה שכל הימור הוא "חצי שכירות/חולצה או נעליים". מצד שני, גם משחק על כסף של מישהו אחר, מלחיץ.

    הפתרון לדעתי, לרדת לסכומים נמוכים יותר עד צבירת בנקרול נוח.

    נכון שזה לא יעזור למוזה כידוע - סופר רעב, כותב טוב יותר.
  14. gilsha -
    הסמל האישי של gilsha
    כתיבה מרתקת.

    "יותר שקט מהאגף לשירת ימי הביניים בספריה של אוניברסיטת תל אביב."
    ענק
  15. Noam 219 -
    הסמל האישי של Noam 219
    רמה גבוהה מאוד של כתיבה!!
  16. nonickname -
    הסמל האישי של nonickname
    אחלה בלוג!
    סט מיין ולא סט חשיבה.
  17. planetgift -
    הסמל האישי של planetgift
    הכי טוב עד עכשיו, כיף לקרוא.