ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 7 - אדם בתוך עצמו הוא גר - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

TheLastBet

+ צור בלוג

ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 7 - אדם בתוך עצמו הוא גר

Rating: 3 votes, 5.00 average.
היום זה היום. אני חזק ואני מוכן למשימה. מה שיהיה יהיה וכל כאב שיבוא יבוא. השעה כבר 15:30 וגם את הבוקר הזה הצלחתי להעביר במהירות בלי להרגיש ובלי ארוחת בוקר. אני עולה על ג'ינס ויורד לאוטו. אני שונא להזיז את האוטו עד שמצאתי חניה. אין בררה אני חייב לצאת לרופא שיניים ותחבורה ציבורית לא באה בחשבון. אני רץ טוב, כל הרמזורים ירוקים והתנועה דלילה ביחס לשעה. אני מצליח להקדים ולהגיע קצת לפני השעה 16:00. אני תמיד מצליח להקדים איכשהו.

לפני חודש נפלה לי חלק מסתימה בשן ובמרווח שנוצר הצטברו חיידקים וביסלי. עכשיו השן רקובה כל כך והרופא אומר שלא בטוח שסתימה תציל אותה. התכנית היא לחפור פנימה בשן ולסלק את רובד החיידקים ולפרק את מה שנותר מהסתימה הישנה על מנת לגלות האם אפשר להציל את השן בסתימה חדשה או לא. המשמעות של "לא" היא טיפול שורש פלוס כתר פלוס עוד כמה דברים. למרות שכתר נשמע מגניב כמו צמיד WSOP זה לא כל כך מגניב והוא גם עולה כמו כניסה לאחד מהאירועים שם. הכאב והסבל הכרוכים ברצף הטיפולים בתוספת ההוצאה הכספית הכבדה גרמו לי לפנות אל ההורים. אני משתדל לא להכביד על הורי עם הצרות הקטנות/גדולות של חיי אבל הפעם הייתי זקוק לסימפטיה ואולי קצת מזומנים לאור ההוצאה הבלתי צפויה.

הורי גילו סימפטיה וגם אחריות, אחרי הכל זה הגנים של השיניים הדפוקות שלהם שירשתי. סיכמנו שאת הטיפול הראשוני אני אשלם ואם אצטרך את כל הכתרים והבלאגן הם יעזרו. מעבר לעזרה הכספית הייתי זקוק לתמיכה הנפשית. עבורי, חווית רופא השיניים היא אחת החוויות המלחיצות ביותר. יותר ממה שהיא מלחיצה היא בודדה.

אני מתיישב על הכסא והרופא מזריק לי את חומר ההרדמה. אחרי כמה דקות אני כבר לא מרגיש את הצד השמאלי של פניי. אני שותה קצת מים ומטפטף את רובם כי אני לא מצליח לבצע את תנועות השתייה כמו שצריך בגלל ההרדמה. הרופא מפעיל את מה שנתפס בעיניי כמקדחה ומבעד לרעש אני צולל לעולמי. אני עוצם את עיניי ומחזיק את הפה פתוח כמה שאני יכול. זה רגע בודד מאוד עבורי. כמעט בן 30 אבל איפשהו אני רוצה את אמא שתחזיק לי את היד. אני לבד על הכסא הזה וזהו הכסא הבודד בעולם. רעשי המכשירים, הרדיו ברקע והמחשבות שלי מתערבלים לצליל צורם. אף אחד לא מבין את הלחץ שאני חש עכשיו. אף אחד לא חש את הכאב שלי ואף אחד אינו יודע על מה אני חושב. גם אם יש מישהו שחושב עלי כרגע ומזדהה איתי בצורה כזו או אחרת הוא אינו מבין מה אני מרגיש בדיוק. אף אחד לא פה על הכסא איתי, רק אני נמצא כאן והכאב שלי הוא פרטי ואישי. המתח מהתוצאות, החשש מהעתיד והכאב שאני חש למרות ההרדמה הם נחלתי בלבד. נכון, היו כאן אנשים לפני על אותו הכסא בדיוק אבל הם לא מעניינים אותי בדיוק כמו שאני לא מעניין אותם עכשיו.

הכסא אצל רופא השיניים אינו המקום היחיד בו אני חש לבד ובודד. למעשה הבדידות ליוותה אותי מאז מעולם. גם שהייתי מוקף בחברים, אפילו במסיבות יום ההולדת שלי עם עשרות חברים שדאגו שאהיה במרכז העניינים הרגשתי בודד. אני יכול לכתוב, לדבר ולהסביר אבל אף פעם אי אפשר להעביר בדיוק את התחושה שאנחנו מרגישים. הבדידות נעשית נוחה יותר כאשר אנחנו ביחד עם עוד אנשים. הדבר האמיתי היחיד שיש לי לחלוק עם הזולות היא בדידותי. במשך שנים היה הכסא של רופא השיניים המקום הבודד ביותר עבורי בתבל.

בשנים האחרונות מצאתי אי חדש של בדידות, שולחן הפוקר. ככל שהתקדמתי במשחק והוא הפך לפחות "חברי" (איך לקחת כסף מאדם יוכל להיות אי פעם חברי ?) ככה נשרו חברי, הם היו פחות טובים, פחות נלהבים. אני התקדמתי לבד. שהסכומים עלו ועלו כבר לא קיבלתי סימפטיה מחברי והפסקתי לדבר איתם על פוקר. על הדרך רכשתי חברים לקלף אך אלו היו רק חברים לקלף. גם בנות הזוג שהיו לי לאורך הדרך לא הבינו את המשחק (לא מתכוון ברמה של ריינג'ים פריפלופ) ואת החשיבות שלו עבורי וכתוצאה מזה גם לא הבינו אותי. חברים תמיד היו ונשארו וגם בנות וגם משפחה (ואני מודה על כך). בני אדם תמיד סובבים אותי (אין לי בררה) ואיני לבד במובן של אי בודד לבד. ככל שנשאבתי פנימה אל המשחק כך הלכתי ונעשיתי בודד יותר ויותר. עולמי הפנימי שתמיד היה תעלומה עבור אחרים הלך והתרחק עוד יותר עד למצב שאין אדם שיכול להבין אותי כמכלול הדברים שאני.

שחקן הפוקר הוא זאב בודד. זאב בודד הטורף כבשים כדי לשרוד. הוא חי מחוץ ללהקה (להוציא מקרים של קולושין כמובן) ודחוי מן החברה. אין מי שישמח איתך ברגעי הניצחון ואין את מי לשתף בהפסדים. לילות רבים הייתי חוזר הביתה אל האקסית שרוף מוח, מופסד ארגז, מהורהר ועצוב בידיעה שאין לי את מי לשתף. מעולם לא שיתפתי אותה שלפעמים אני מרוויח/מפסיד בערב יותר מהמשכורת החודשית שלה. לו ידעה הייתה זורקת אותי מיד או יותר גרוע מזה, לוחצת עלי ללא הפסקה להשתנות ולעזוב את המשחק. בכל מקרה בשעות שהייתי חזור היא הייתה ישנה ואני הייתי מסיר את כל בגדי וצועד בקצות אצבעותיי אל חדר השינה. הייתי נוהג להרים את השמיכה בעדינות ולבהות בגופה המושלם כפי שהיה משתקף מאור הירח שהיה חודר בכל ערב לחדר השינה שלנו. במשך דקה הייתי רק מסתכל. אחר כך הייתי מעביר את אצבעותיי בעדינות מקרסולה ועד ישבנה ושם הייתי עוצר ולרוב גם מוסיף נשיקה. אחר כך הייתי נכנס אל מתחת לשמיכה ומוצא נחמה מעטה בחום גופה. היא תמיד ישנה עמוק, שינה עמוקה ששמורה לאנשים עובדים הנמצאים במסלול ברור וללא דאגות. לפעמיים הייתי מספר לה שנגעתי בה בזמן שישנה והיא לא הייתה מאמינה, עד כדי כך נהגה לישון טוב. היום גם נחמה פרוטה זו אין לי וכפי שאומר השיר: "המיטה כל כך קרה". גם חברים ומשפחה לא יכלו לספק נחמה ברגעים קשים וככה נותרתי לבד. קשים אבל פחות, היו רגעי השמחה. אמא הרווחתי השבוע 16 אלף שקל בקלף לא היו משפטים שיכלתי להוציא מפי וגם לא היו מתקבלים בברכה. גם החברה בוודאי לא הייתה מתלהבת לשמוע את זה. שמחתי לבד על הצלחותיי בלי לשתף איש.

החיים כזאב בודד עבור חלק מהאנשים היא מגבלה, גזרה או הכרח. עבור אותם אנשים הבדידות היא כלא שחוסם אותם ומונע מהם לצמוח ולהתפתח כבני אדם ואולי גם כשחקני פוקר. לעומתם, קיימים אנשים שעבורם הבדידות היא המפלט האחרון מכל מה שמגביל אותם בחיים. החיים כזאב בודד מאפשרים חופש להגשים חלומות שהלהקה לעולם לא הייתה נותנת להם. חיים ללא מגבלות והתניות חברתיות. חיים ללא עיניהם השופטות של הלהקה. הבדידות היא חוף המבטחים מציפיות החברה הרובצות על כתפי כולנו כשק שנצטווינו לקחת מרגע לידתנו ועד יום מותנו. רק מעטים עוצרים ושואלים מדוע.

ריר ניגר מפי והאסיסטנטית של רופא השיניים מפעילה את מכשיר השאיבה. הזמן נמרח לאט ומרגיש כמו נצח. אני יכול להרגיש שהרופא הוציא את כל הסתימה הישנה וחפר עמוק עמוק בשן. רעש המכשירים פוסק ובאמצעות כלי גישוש הוא בודק את המקום. אני מרגיש את השן החלולה והעירומה ואני מרגיש אותו נוגע בעצב. אני חש כאב רגעי וחד. אני על סף איבוד ההכרה וצולל למחשבות עמוקות. האם חיי כזאב בודד הם מבחירה? האם הגעתי אל שולי החברה רק בשביל לעקוף מימין את כולם ולחזור למרכז בהמשך? האם דרך חיים זו היא מפלט החלומות שלי או רק גיהינום התפור במיוחד עבורי.

הכאב מתגבר ואני אוחז בידיות הכסא בחוזקה כפי שאני אוחז בכל מה שנורמלי ומקובל בחברה. אני אוחז ברעיון הסרטאפ שלי ולא משחרר. אני אוחז בפעילות הנורמליות ומסרב להתמסר לקלף לחלוטין. אני מפחד מתוצאות הטיפול, אני מפחד מתוצאות החודש הקרוב שלי במשחק. אי הוודאות גדולה ואלמנט המזל מרכזי. חוסר מזל או חוסר ריכוז של הרופא ואצטרך לעשות כתר וזה יהיה סופה של השן שלי. חוסר מזל או חוסר ריכוז שלי החודש וזו תהיה סופה של קריירת הפוקר שלי. החזרה לחיים הנורמליים ולעבודה במשרה מלאה כואבת וקשה כמו טיפול שורש פלוס כתר ואני אעשה הכל בשביל להימנע מכך.

הרע כבר מאחורי. עכשיו כבר לא כואב. הרופא עובר למלא את השן בסתימה החדשה. אין לי מושג מה תוצאות הטיפול וכל מה שנותר לי הוא להמתין בחרדה עד שהקלפים יחשפו. אני יושב בכסא הבודד ללא יכולת לקרוא זמן על הרופא. הוא לוקח את הזמן ואני נשאר חסר אונים בכסא. דקות ארוכות שנראו לי לפחות כמו שעתיים עוברות ואני סוף סוף יכול לסגור את הפה. אני שותה מים ויורק דם, הרבה דם. "בינתיים נראה שהצלחנו" אומר הרופא. הוא מסביר לי שכרגע זה נראה טוב אבל בגלל שהסתימה מאוד עמוקה אי אפשר לדעת האם יש פגיעה בשורש ואת זה רק הזמן יגיד. הוא מבקש שאהיה ערני לכאבים וכל דבר קטן לחזור ישר אליו.

אני קם מהכסא מותש ומזיע כמו אחרי סשן פוקר מורט עצבים של 16 שעות רצוף. אני שמח שהצלחתי שוב לחמוק מגורל אכזר אבל יודע שאני עדין לא פטור לחלוטין מבעיות עם השן הזאת. אני חושב שהרע מאחורי, אני חושב שסיימתי את הריצה הרעה שלי ואחרי כמה סששנים טובים אחזור לדרך המלך. אני נכנס לאוטו ורוצה לשתף מישהו בתחושת ההקלה אחרי הטיפול המוצלח, אין לי את מי לשתף ובעצם למי בכלל אכפת?

מפעיל את הרדיו:

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר

https://www.youtube.com/watch?v=vjEbQr56ty4

עודכן 06/01/2015 בשעה 12:16 על ידי TheLastBet

תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
פוקר בלאס וגאס , ‏ פוקר לייב בישראל

תגובות

  1. Gaby Livshitz -
    הסמל האישי של Gaby Livshitz
    מעניין שהחוויה שלי מהמשחק היא שונה לחלוטין... הכל יש בקלף.
  2. mr nuts -
    הסמל האישי של mr nuts
    כרגיל הכתיבה שלך מצוינת. היותך בודד היא מבחירה וחלק כנראה מהאופי שלך, אני דווקא חושב הפוך, הקלף מושך אליו הרבה אנשים טובים, מצאתי הרבה חברים טובים בפוקר. רוב האנשים היכן שהוא בגיל 30 והלאה מפסיקים להכניס חברים חדשים לחיים והמעגל החברתי מצטמצם, דווקא בפוקר הרחבתי את מעגל החברתי בצורה משמעותית ואני מוצא הרבה אנשים טובים. אני חושב שאתה צריך להוריד קצת מהחשיבות שאתה מייחס לפוקר בחיים שלך, למצוא שולחן ביתי עם חברים אמיתיים גם כזה שלא תרסק אותו אלא יותר תבוא לחלוק את חוויות השבוע והשגרה.
  3. Cincinnati Kid -
    הסמל האישי של Cincinnati Kid
    ממש מתחבר למה שאתה כותב, אתה צריך לעשות עם הכשרון הזה משהו, מחכה לפרק הבא.

    לפי הכתיבה והאווירה ששרויה בכל הפרקים, אני די בטוח שהספר שאתה הכי אוהב הוא התפסן בשדה השיפון.
  4. gspot -
    הסמל האישי של gspot
    יש בלוג חדש תענוג בול בזמן אחרי הארוחת צהריים
  5. Liranyo01 -
    הסמל האישי של Liranyo01
    Mr nuts כנראה לא הבנת נכון הבנאדם הוא שחקן פרטיות ורגיל לשחק בסכומים גבוהים ומלחיצים כאלה שלוקחים משכורת ומביאים משכורת וככה זה בפרטיות (מניסיון) ושבאים אחר כך לשולחן החברי עם החברה מהשכונה או מהילדות זה אחרת קשה לשחק רציני ואין לך משמעות לכסף הרי אתמול או שלשום שיחקת קופות של 2000-8000 ומישהו מהחברים עושה לך רייז 15 זה פשוט לא מזיז לך
  6. Never Suspect -
    הסמל האישי של Never Suspect
    בלוג מצוין , מזדהה עם המון מהדברים שאתה כותב .
  7. shay -
    הסמל האישי של shay
    מה זה מושון? לא סידרת שן חדש?
    מעולה אחי!!
  8. golfman -
    הסמל האישי של golfman
    יופי של בלוג!
  9. Pokerlator -
    הסמל האישי של Pokerlator
    פשוט כיף לקרוא... אני מוצא עצמי בודק האם כתבת פוסט נוסף.. זה אומר הכל.
  10. guyfold -
    הסמל האישי של guyfold
    מצוין האנלוגיות והרמה של הכתיבה שלך באמת נדירים.
  11. guyfold -
    הסמל האישי של guyfold
    מדהים בלוג אדיר
  12. Jack Pozzie -
    הסמל האישי של Jack Pozzie
    גבריאל גארסיה מארקס כתב יפה:
    "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר
    והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם."

    שאפו.
    אנשים מעדכנים אחד את השני כשיוצא חלק חדש.
  13. merry -
    הסמל האישי של merry
    כרגיל, נהנים לקרוא.

    לא רק בפוקר. חלק חשוב בכל הצלחה הוא בן זוג תומך.

    נראה לי שכדאי להתמקד במציאת הפרטנר שאיתו ניתן לחלוק את כל המצבים בשיתוף מלא.
  14. guy777 -
    הסמל האישי של guy777
    אחלה בלוג. תעשה עם זה משהו בסוף, אין לי ספק.
  15. ben_turn -
    הסמל האישי של ben_turn
    מה עם תמררררררררררררר???
  16. golfman1 -
    הסמל האישי של golfman1
    מה עם איזה בלוג חדש?
  17. badgersoul -
    הסמל האישי של badgersoul
    "שחקן הפוקר הוא זאב בודד".. אשכרה - אייבי, נגראנו, אספנדיארי, דוואן, סיבר ועוד - המון בודדים.. מצד שני הלמיות' נשוי מגיל 3 בערך וברנסון כנל..
    בלוג השראתי כתוב קולח. מעולה. בלי יד אחת של פוקר תכלס זה עדיין הכי-פוסט-על-פוקר שקראתי. סחה! עוד!
    מוזמן גם ל doublestraddle blog
    https://doublestraddle.wordpress.com
    עודכן 14/01/2015 בשעה 00:50 על ידי badgersoul
  18. Q_High -
    הסמל האישי של Q_High
    חמאהההההההה, אחלה כתיבה, סיק בלוף, רץ חלום =]