דרום אמריקה על הקלף - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

Eyalcasias

+ צור בלוג

דרום אמריקה על הקלף

Rating: 2 votes, 5.00 average.
יום שטוף שמש נוסף של אמצע הקיץ בבוואנוס אירס, ארגנטינה. אני וחברי הטוב ביותר, רועי, יוצאים ממסעדת ה"קאסה דה לה פאפאס פריטס" אחרי סטייק מעולה וחשוב מכך- צ'יפס משובח ואנחנו לא מספיקים להרים את היד וכבר עוצרת לנו מונית. אנחנו מדליקים סיגריות בספסל האחורי של המונית שעולה לנו 10 שקל לנסיעה של רבע שעה ובאמצע הדרך לקזינו אני זוכר שאמרתי: "רק ככה צריך ללכת לשחק פוקר- אחרי מנוחה טובה, ארוחה טובה, וכשהראש לא דואג בשום דבר. אנחנו מגיעים לקזינו משלמים 1500 פסו כל אחד כדי להציץ בפתקים שלנו ולראות ששנינו ישובים בשולחן מספר 1. מגיעים לשולחן בול בזמן שהשעון מתחיל לרוץ ומנהל חדר הפוקר מכריז בספרדית "SHUFFLE UP AND DEAL!" או ככה נדמה לי לפחות. מתחילים לשחק ואני מקפל ידי זבל אחת אחרי השניה ואם זאת מרגיש נינוח ורגוע מתמיד שההזדמנויות שלי עוד יגיעו. אני יושב בשולחן וכהרגלי מנסה לעמוד את רמתו של כל שחקן ולאסוף סימנים מסגירים, ובזמן הזה רועי משתתף בהמון קופות, מפגין אגרסיביות ובונה ערימה יפה! איזה כיף לשבת בשולחן עם בן אדם שאתה אוהב. אני תמיד מתלהב לשבת בשולחן עם אנשים שאני אוהב מפני שאני מאמין שזה מוציא את הטוב ביותר משנינו, מגביר את תשומת הלב במתרחש בשולחן ומעצים את ההנאה.
לצפות בו מרסק את השולחן החזיר אותי אחורה ליום חמישי בערב לפני שבע שנים בשלהי כיתה ט'. אז בסוף האימון שלי בבית"ר אותו רועי התקשר אליי והזמין אותי לערב טקסס הולדם. אני שנהנתי ללמוד מאבא פוקר חמישה קלפים בתור ילד נענתי להצעה. הגעתי לביתו של רועי וצפיתי בו מרסק באותה הצורה את חבריי לכיתה, ואני, אחרי התחלה מבטיחה, הפסדתי גם כן עשרה שקלים. אני זוכר שנהניתי מאוד ורציתי לקבל יותר מושג על איך לקבל החלטות במשחק הזה שכן הרגשתי שבעיקר ניחשתי. כך היינו משחקים חבורת ילדים מהכיתה מדי יום במשך כמה זמן. בין אם בכיתה בתוך קלמרים (רק למי שהיה אחד כזה), בכיתה פנויה שהיינו מכנים "קזינו אשכר" או שהיינו מבריזים והולכים לגן השחר הסמוך להתאגד במעגל סביב המגלשות. כל הרוך והתמימות שהיו בי השתנו בפעם הראשונה שהלכתי לשחק פוקר במה שלימים אקרא " פארטייה.¨ היה פורום אינטרנטי שהתפרסמו בו משחקים לצד מאמרים נוספים על פוקר, ויום אחד מודעה תפסה את ליבי: " הערב בראשון לציון בשעה 9 שלושה שולחנות עד הבוקר, 5-10 ירידה 500, 10-25 ירידה 1000 ו25-50 ירידה 1000". הסתכלתי בארנק רק כדי למצוא 300 שקלים. בסוף החלטתי בלב חצוי לבלף את ההורים ולספר לכל אחד מהם שאני נוסע לסופש עם חברים בתל אביב וכך קיבלתי 300 שקל מאמא ו-400 מאבא. למה לא נסעתי לסופי שבוע בתל אביב לפני? חשבתי לעצמי בעודי נוסע בקו 431 לראשון לציון. הגעתי לסמטה אפלה כמה דקות לפני תשע בערב והצלחתי למצוא את המקום. בן כמה אתה? שאל אותי בעל הבית בעודי נכנס בדלת. "שמונה עשרה" אני אומר לו ומציג לו את תעודת הזהות של אחי. הוא משתכנע ואני מבלה את השעתיים הבאות איתו ועם המלצרית באכילת פסטה פושרת בהמתנה שיתמלא שולחן. כעבור שעתיים כבר ישנם שמונה שחקנים ובעל הבית מכריז שפותחים שולחן 25-50 ירידה אלף. לא מה שציפיתי לו אבל כמו שאומרים אצלנו בקלף "איפה אלך?". אני מוציא לבעל הבית עשרה שטרות חומים ובתמורה מקבל ערימה קטנה של ז'יטונים לשולחן. כמו בטורניר גם כאן קיבלתי זמן מה רק ידי זבל, רק שכאן הימורי החובה היו יקרים מאוד וכעבור שעה מצאתי את עצמי עם 650 ז'יטונים מסתכל על אס מלך אוף סוט אחרי העלאה ל-150 ומכריז בקול רועד- "אול אין¨. כולם קיפלו עד למבצע ההעלאה שלא התרגש ממני וזרק ז'יטון של 500. הוא הופך זוג מלכות אני לא פוגע בכלום ודקה אחרי זה אני מוצא את עצמי יושב על הספה ליד השולחן כשבארנק שלי יש 17 שקל וכרטיס חזור לירושלים. בשוק מאיך שהערב הזה התגלגל ישבתי שם על הספה ובהיתי בשולחן של גברים בני 40+ משחקים על סכומים לא הגיוניים של כסף. הדבר הבא שקרה הוא שניגש אליי הדילר שירד להפסקה ואמר: "ראיתי איך אתה משחק ואתה יש לך פוטנציאל אתה, רוצה לנסות ב500 נוספים חצי חצי?". כמובן שקפצתי על המציאה בלי ליידע אותו שאין לי כסף בארנק וכך הוא חזר עם ז'יטון של 500 ואיחל לי בהצלחה. אחרי שני סיבובים בשולחן הרמתי נסיך-עשר לא מאותה סדרה בסמול בליינד אחרי שמישהו שילם. השלמתי 25 נוספים ,הביג העלה בעוד 50 ושנינו השווינו. הפלופ הגיע מלך-תשע-שלוש בלי משיכה לצבע, צ'ק שלי צ'ק של הביג והימור של 100 מהשחקן השלישי זוכה לתשלום שלי והעלאה ל200 מהביג בליינד. השלישי מקפל ואני רואה את עצמי משלם עם הז'יטון האחרון שנותר לי. הגוף שלי רועד כולו ולא מאמין לראות מלכה לב בטרן! אני לא מספיק לראות 6 בריבר לפני שהביג מכריז: " תביא תביא את הכסף!" והופך סט מלכים. אני ממלמל "מצטער אחי" והופך רצף נאטס. רצף של ידיים טובות לאחר מכן הביא אותי עד ל4000 ז'יטונים שם החלטתי לפרוש בשיא. אני מקבל את האלף שקל המקוריים שלי שכבר לא חשבתי שאראה יותר לצד 1250 שקלים חדשים. באתו הרגע הבנתי למה קוראים לשקלים "שקלים חדשים". "רוצה מסאג' עם סוף שמח פה חדר ליד ב-150?" שאל אותי בעל הבית בזמן שהוא סופר לי את השטרות. לא תודה השבתי, לקחתי את הכסף וירדתי במדרגות לרחוב. לעולם לא אשכח שבשנייה שהגעתי לפינת הבניין פתחתי בספרינט חיי כשאני בטוח שכל רגע עומדים לצאת לרחוב ולירות לעברי. לא אשכח גם את חוסר המנוחה שהיה לי לסוע באוטובוס עם סכום כזה של כסף באמונה שכל רגע עומדים לשדוד אותי. בפעם השלישית שחזרתי למקום הזה הייתה בו פשיטה של המשטרה, אבל זה כבר סיפור ליום אחר.

ובחזרה לבוואנוס איירס.
הטקטיקה שלי לשלבים הראשונים (בטרם מתווסף האנטה) היא פשוטה- לנסות להימנע מלהגיע להחלטות גבוליות דרך התרכזות במשחק לגביית ערך. יוצא הדופן יהיה בהתמודדות מול מקצוענים שם חייבים לשחק מגוון על מנת לא להיות שקוף ובר ניצול.
הטורניר מתחיל השעון רץ ואחרי הרבה זמן מחוץ לשולחנות אני מרגיש ריכוז גבוהה ודריכות רבה.
המצב הקשה הראשון שנתקלתי בו בטורניר הגיע מכיוון לא צפוי כשהבנתי שהדילרית לא מבינה מילה באנגלית. לא החלטתי אם אני מעדיף להכריז על ההימורים באנגלית ושאחד השחקנים יעזור לדילרית להבין מה אני רוצה, או לנסות לזרוק סכומים עם הספרדית העילגת שלי ושהדילרית החמודה תתקן לי את ההגייה עם החיוך השובב שלה. בחרתי באופציה המאתגרת יותר כשמה שהגביר לי את הרצון לעשות את זה היו האמוציות שעפו באוויר סביב השולחן.
קשה לפספס את זה כשהארגנטינאיים מכניסים מלודרמטיות לכל פעולה שלהם.
הם יכולים להכניס צ׳יפים לקופה אבל הם בוחרים להכריז על הסכום או הפעולה שלהם בכל הזדמנות. כשהם בוחרים לקפל את היד שלהם בשברון לב הם לא שוכחים להסתכל על הקלפים שלהם, חזרה על המגרש, ואז לבנות הצגה שלמה של איך הטרן יכל להפיח בהם תקווה לסוף אחר לחלוטין ליד הזו. אחרי לא הרבה זמן בשולחן אני מבין שתקווה זה משהו שאין ספק שלא חסרה באנשים האלה אם אלה הקלפים שהם משחקים, והדרך שהם בוחרים לשחק אותם. אי אפשר לשחק פוקר בבחירת האפשרות הפסיבית כל הזמן ולקוות לטוב. אלא אם כן אתה האחד מעשרה שהכל הולך לו ומנקה את כל השאר.
בשעה וחצי הראשונות למשחק אני מקפל את כל הידיים שקיבלתי למעט שלוש, מהן נפרדתי בפלופ אך זה לא אומר שלא הרווחתי דבר- התבוננות בכל יושבי השולחן בעת הסתכלותם בקלפים הציפו בפניי את הרמזים הבאים:
כסא 10 מסתכל על המתרחש בשולחן אחרי שביצע רייז עם יד בינונית ועל הצד השני של החדר כשהוא עם יד מפלצתית;
כסא 7 מתחיל לדפוק על השולחן עם האצבע כשהוא מקבל יד כשהוא רוצה לשחק, שימושי במיוחד כיוון שהוא ישירות לשמאלי;
לכסא 5 לימיני קופצת הרגל בעצבנות בלי הפסקה למעט בזמן שהוא באמת עוצר לחשוב מה הלאה.
תוסיפו על הרמזים האלה את טיפוסי השחקנים שסיווגתי בשולחן שיעזרו לי להחליט איך לשחק כל יד נגד כל שחקן ואין סיבה לא לצאת להפסקה הראשונה עם הפנים קדימה כשבאמתחתי 11 מתוך 12 אלף צ'יפים התחלתיים.
חוזר מההפסקה ומצליח להכפיל עם זוג מעל הלוח ששורד נגד ריצה לצבע.
אין לי הרבה זמן לנוח לפני ששוב אני צריך לקבל החלטה על חיי הטורניר שלי:
אני מעלה ל750 כשהביג 300 עם AK פרחים, מקבל תשלום מעמדה מאוחרת ואול אין (!) של 50 אלף מזקן חביב בכסא 1. אותו הזקן שאל בתחילת הטורניר אותי ואת רועי מאיפה אנחנו ושהשבנו ישראל הוא ענה בעברית: "בלי קולוז´ן אני מדבר עברית אה?" וכולנו צחקנו בקול.
מאז הבדיחה הבן אדם רץ כמו אלוהים, משחק כל יד, מראה קבלות בלי הפסקה והעיף כבר 3 שחקנים. יש לי כמה קריאות על המשחק שלו אחרי הפלופ שלא עוזרות לי במאום במצב הזה.
עכשיו המשימה שלי היא להגדיר את טווח הידיים שאיתן יבצע את המהלך הזה ועליי להיות כמה שיותר מדוייק כדי להגיע להחלטה הנכונה. קבוצת הידיים שאני משוכנע שהוא עשוי לשחק בצורה הזאת על מנת לא לשחק איתי אחרי הפלופ קופה גדולה ללא עמדה היא JJ,QQ,AK. אחרי זה אני מסתכל על הגבולות של כל גזרה- בזוגות קל לי לפסול KK מהצד העליון אחרי שראיתי אותו לוקח קופה ענקית לרועי כשהוא בחר לבצע חזרה נמוכה מאוד לפני הפלופ.
TT מהצד השני אני יכול לראות אותו מבצע את המהלך התמוה הזה עם כמות הביטחון שיש לו ברגע הזה. בגזרת הלא זוגות ישנו רק הצד התחתון בצורת AQ שאני פוסל אחרי שראיתי אותו רק משלים מהביג אחרי העלאה ותשלומים לפני כמה סיבובים.
מול הטווח שנותר (TT-QQ,AK) אני כמעט במצב של 50-50.
קיימות שתי גישות בקרב מקצוענים להחלטות תשלום גבוליות בטורניר:
הראשונה אומרת שכל עוד יש לך יתרון על המתחרים עדיף לקפל ולמצוא מצבים נוחים יותר;
בעוד השנייה אומרת שכמות המצבים שיש לנו מוגבלת ועל כן אנחנו צריכים לקחת ולו את שבריר היתרון הקטן ביותר. כמעט את כל הטורנירים שלקחתי הובלתי בשלבים מוקדמים וזה בהחלט נכנס לשיקול שלי האם לשלם, בנוסף למבנה הטורניר וסכום הכניסה. אחרי 2 דקות מחשבה אני בוחר לשלם ורואה זוג עשיריות נגדי. לפני שאני מצליח לראות את הפלופ הזקן צועק ואמוס! ואני רואה את העשר מבצבץ ביחד עם 3 ומלכה הטרן מביא 6 פרח שני על הלוח מה שגורם לזה להיראות אפשרי. אני קודם כל רואה שהריבר אדום לפני שאני מזהה את הנסיך יהלום המיוחל שמביא לי רצף. הוא דופק על השולחן בעוד אני שומר על איפוק בזמן שאני גורף את הצ'יפים ואני מחייך לעצמי כשאני חושב: "זה לא הגיל זה התרגיל", בתגובה להתנהגות שלו ביד.
יוצאים להפסקה השנייה כשאני מוביל את הטורניר ובחזור קשה לי שלא להבחין שהזקן החביב בכסא 1 מנסה לתפוס אותי- למזלו הוא הצליח במהירות אחרי שבפלופ של KT3 הוא היה עם סט עשיריות נגד זוגות מלך- שלוש שלי. מעצבן אותי שהוא שיחק נורא כשרק שילם את הביג בליינד לפני הפלופ ומגיע פלופ חלומי עבורו אשר מכריח אותי לגרום לו סיפוק מהטעות שלו.
אמנם הזקן החביב נצח בקרב אך לא במלחמה.
היד הבאה שאני משחק זה זוג תשיעיות מעמדה מוקדמת ולהעלאה שלי משווים שלושה אנשים שהאחרון בהם הוא הזקן בביג בליינד.
הפלופ מגיע 2-5-7 עם שני תלתנים ואני מבצע הימור המשך אחרי צ'קים אליי. שני קיפולים עד הביג שבוחר לשלם במהירות הבזק. התשלום שלו שידר לי: "יש לי משיכה ואני לא הולך איתה לשום מקום".
הטרן מגיע 7 נוסף שפותח ריצה נוספת לצבע. אילולא המידע שקיבלתי מצורת ההשוואה של היריב, הייתי מוותר על האפשרות להמר לאור הסבירות הגבוהה שאתמודד מול שלישיית שביעיות. בעקבות המידע היקר מפז אני בוחר להמר שוב עם תוכנית לשלם העלאה של היריב מתוך תחושה חזקה שאני מחזיק ביד החזקה. הוא בוחר לשלם שוב ואנחנו רואים ריבר של 10 תלתן שסוגר את הריצה לצבע שנפתחה בטרן. הוא מתחיל להשתהות, אני כבר מריח הימור מגיע לעברי והוא אכן יורה הימור גדול של כמעט שני שליש הקופה. ברגע שהוא מהמר הז'יטונים שעירבבתי בידי נופלים מהמגדל שלהם, אני מאבד מעט מהשלווה שלי ומה שעובר לי בראש זה: "לא יכול להיות שהוא מבלף אותי!". מקור המחשבה הוא בכך ששחקן שתפסתי אותו עם המכנסיים למטה לא ימהר לשים את עצמו במצב בו אני מסוגל לעשות לו את זה שוב. אני יושב וחושב זמן ממושך מה יכול להיות לו ומגיע למסקנה שמדובר בצבע שהגיע לשם או בריצה לצבע שלא הגיעה לשם. לבסוף מה שמכריע לי את ההתלבטות היא המחשבה שעם צבע הוא היה מנסה לקחת לי את כל הז'יטונים (שחצי מהם היו שלו) ולא מסתפק בהימור שביצע, כלומר בוחר לעשות צ'ק אליי ואז להעלות מעל ההימור שלי. אני זורק ז'יטון אחד לקופה המסמן תשלום. הוא אומר לי שאני טוב ואני מתעקש שיראה את היד שלו או שיזרוק לmuck והוא הופך לבסוף 3-4 לבבות לריצה לצבע ולקנטה מהפלופ שלא הגיעה. אני חושב שחובה להתעקש שהיריב יחשוף את היד שלו במצבים כאלה כדי שהיריב יחשוף מידע, ומהצד השני אני לא מרגיש פגיעה בכבוד שלי אם מישהו מתעקש שאני אחשוף. זה המשחק וצריך לנצל ולו את היתרון הקטן ביותר כדי להיות המנצח הגדול.
אחרי היד האחרונה חזרתי להיות מוביל הטורניר. העבירו אותי לשולחן חדש ובו הצלחתי להגדיל את הערימה שלי לאט ובביטחון כשהצלחתי לקחת בין יד לשתיים בכל סיבוב חלוקה. קצת קלפים טובים כשהצטמצמנו לשולחן הגמר וההרגשה הייתה שאני קובע את הקצב של המשחק ככל שנשרו השחקנים. ראש בראש מתיש אחרי 12 שעות של משחק נגד השחקן שהיה הכי סולידי נגמרות ואני מצליח לזכות במקום הראשון וב30,000 פזו, מה שהספיק לי לחודש וחצי של טיול במדינה המסקרנת הזו.
לא הכנתי רשימת יעדים בטרם יציאתי לטיול ואולי חבל שכך. אם הייתה לי רשימה כזו והייתי מסתכל בה עכשיו ודאי הייתי מחייך לעצמי. שכן מה עוד אפשר לבקש?
במהלך ארבעה חודשים הספקתי להטריף את החושים שלי עם רגשות מכל הסוגים. ראיתי לא פעם מראות של הטבע שסיפקו לי רגעים קטנים של צלילות מחשבתית שלא הכרתי לפני; שמעתי מוזיקה מיוחדת והרבה יותר חשוב מכך רקדתי איתה ללא הפסקה! במסיבות, בטבע, בשיעורי סלסה, מבחורה לבחורה בפסטיבל ועם ילדים קטנים בגשם. כמה כיף להפיץ את שמחת ההוויה בכל רגע ובכל מקום.
התנסיתי בכמה סוגים של אהבה- הענקתי אהבה לנשים שלא ידעו לקבל אותה ובחרתי לא פעם שלא לקבל אהבה מנשים שהרגשתי שאהבתן אליי היא אקראית לחלוטין. אהבתי נשים רבות ללילה אחד ואישה אחת ללילות רבים.
גיליתי בעצמי קבלה שלא הכרתי לפני בכך שלא רציתי להרגיש בעלות, ולא את הביטחון שאקבל מהידיעה שאראה אישה שוב ואוכל להרגיש אוהב וחשוב מכך- נאהב.
כאן בטיול יצא לי לראשונה בחיי להכיר בשפע הרב הסובב אותי וברוב הזמן להתרפק עליו. בשאר הזמן אני עוסק במחשבה כיצד להתעצם מהרגעים הבלתי חוזרים הללו ולספח לעמי את השלווה וההרמוניה שאני חש כאן על בסיס יומי.
החלום שלי נותר כפי שהיה בטרם יציאתי למסע- להגיע לאליפות העולם הראשונה שלי ולשחק את הפוקר הכי טוב שאני יכול בטרם אצטרך להחליט מה ארצה להיות כשאהיה גדול. מה שאני אוהב בחלום הזה זו חוסר התלות שלו בכל דבר שאיננו תלוי בי. את ההשפעה של המזל על סיכויי ההצלחה שלי אני מבין היטב.
קיבלתי הזדמנות חד פעמית ששאפתי עליה זמן רב- להתנתק לחלוטין מהמשחק ולהגיע לחשוב עליו באובייקטיביות היכולה להגיע רק ממבט חיצוני.
לא פעם שאלו אותי במהלך הטיול איך אוכל להתחרות באליפות העולם אחרי חצי שנה ללא אימונים. ניסיתי להעביר לאנשים חסרי מושג אמיתי בפוקר את ההרגשה שמתבשלת אצלי כבר זמן רב- הצלילות המחשבתית שאני חווה כאן ביחס למשחק עצמו וביחס לאיך שאני משחק אותו זו ההכנה הכי טובה שיכלתי לעשות לקראת אליפות העולם והחלומות שיבואו אחריה.
לפני שש שנים חשבתי לסוע לאליפות העולם הראשונה בדרך לא דרך על מנת שזה יתאפשר בהיותי בן 15. אדם חכם אמר לי- "לאן אתה ממהר ילד? וגאס תחכה לך כל החיים!". משנה לשנה שחקן פוקר צוחק על השחקן שהיה לפני שנה ומבין כמה הוא למד והשתפר, ובפרק זמן של שש שנים אני יודע כמה לא הייתי מוכן אז לשחק בזירה של הגדולים. עכשיו נשאר לחזור עם צמיד של אליפות העולם ולהתפנות לטפס על פסגות חדשות.
תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. noniz -
    הסמל האישי של noniz
    איזה כריש אתה
    נהניתי לקרוא בהצלחה בוגאס
  2. gspot -
    הסמל האישי של gspot
    פיי מקצוען מקסימום
  3. sold -
    הסמל האישי של sold
    כתיבה יפה
  4. Gaby Livshitz -
    הסמל האישי של Gaby Livshitz
    אבל איזה בראג חולה.... *אהבתי נשים רבות ללילה אחד*...
    PICS OR GTFO IMO
  5. Jack Pozzie -
    הסמל האישי של Jack Pozzie
    גוד ריד מקצוען.
    אני מניח שזה מה שפורסם בבלייזר?
    בכל מקרה, תביא תביא עוד ושיהיה בהצלחה בווגאס!
  6. the pike -
    הסמל האישי של the pike
    כתיבה יפה ובהצלחה עם הצמיד!
  7. iuta -
    הסמל האישי של iuta
    קדימה!
  8. Assafby -
    הסמל האישי של Assafby
    אלוף! המון בהצלחה
  9. fifo -
    הסמל האישי של fifo
    כתיבה שמרגישים שבאה ישר מהלב!
    בהצלחה בוגאס
  10. Eyalcasias -
    הסמל האישי של Eyalcasias
    גבי עלית עליי עם הבראג..
    כן זו הכתבה מבלייזר.
    קדימה ולמעלה!
  11. zakis -
    הסמל האישי של zakis
    אהבתי נשים רבות ללילה אחד ואישה אחת ללילות רבים

    קדימה!
  12. godanubis -
    הסמל האישי של godanubis
    יאללה צמיד ראשון לביקור הראשון בוגאס הבנויה

    ואמוס !
  13. shay -
    הסמל האישי של shay
    מקסים!
    בהצלחה!
  14. סקלטון123 -
    הסמל האישי של סקלטון123
    ואמוס!!
  15. mbi -
    הסמל האישי של mbi
    כתיבה יפה
    וארגנטינה אכן מדהימה
    שיהיה בהצלחה תן בראש!
  16. shaloba -
    הסמל האישי של shaloba
    כתיבה מעולה!