Tilterovich

אין לי הרבה נסיון בלייב MTT, משהו כמו עשרה טורנירים (ואני מחמיא לעצמי) שהשתתפתי בהם, אם להוציא את הטורניר ההוא שזכיתי במלון באילת (אחלה סופ"ש) ואת ההוא שיצאתי מקום 9 (בבת-ים) אני לא לגמרי מוצלח באירועים האלו. את רוב הזמן שלי אני מבלה על סיט אנד גו (און ליין ולייב) בשולחן אחד אני מרגיש יותר בשליטה ועם יותר מקום לתקן טעויות במידה ונפלתי על תקלה (שלי או של המזל שלי, זה לא משנה).

לכן כשהציע לי איציק להגיע לפדרו פוקר טור ברחובות נראה לי רעיון טוב ואני חייב להודות שהבאי-אין היה גם פקטור (130 ש"ח כולל ארוחה אחת ושתיה חופשית).
הטורניר התקיים ברחובות, בתרזה פסטה בר שנמצא במתחם פארק המדע. מקום בילוי שעל פניו נראה עם פוטנציאל טוב לערב נחמד. הבר גדול ונוח וכל המקום עצמו מעוצב נחמד (אם כי יחסית חשוך למשחק פוקר).

בתקנון הטורניר ובטלפון הם נשמעו מאוד מקצוענים. האמת היא שבכל מקרה הייתי הולך כך שהבירור רק שיכנע אותי יותר.

אחרי כשל של הג'יפיאס (אין לי מושג איך זה קרה) ועיכוב קל של עשרים דקות הגעתי בתשע ועשרה למתחם הטורניר במסעדת תרזה. ראיתי שם אנשים נחמדים, אולי שנים שלושה פרצופים מוכרים (שבאמת אין לי מושג מאיפה, אולי משולחן זה או אחר ואולי הם פשוט מהאנשים האלה שיש להם פרצוף מוכר ואין לך מושג מאיפה). שילמתי 130 ש"ח וקיבלתי כרטיס לשולחן, וואוצ'ר לארוחה וחותמת על היד (בסגנון הדיסקוטקים של פעם) שאיתה שתיתי סודה כאילו אין מחר, בשלב מסויים רציתי להביא את הג'ריקן מהאוטו אבל נזכרתי שהוא מלא בדלק חרום אז ירדתי מהרעיון.

ישבתי בחוץ עם איציק ודיברנו קצת, איש נחמד שזה לו הטורניר השני (כמדומני) שהוא מגיע, גם הוא מחבב את הפורמט ואיש מוכר בשדה האנשים הזה עזר לי לשבור את הקרח, שבכל מקרה בחום הזה היה נמס גם ככה.

תשע וחצי הגיע ולקול הכרוז נכנסו פנימה, איציק פנה לשולחן שלו ואני לשולחן שלי, קיבלתי את שולחן 10 כיסא שמונה, כששאלתי איפה זה שמונה ענה לי הדילר(!) איפה שאתה רוצה... "טוב..." אני אומר לעצמי ולקחתי לעצמי את מה שנראה לי כמו כיסא חמש ובעיקר כיסא נוח עם עמדת צפיה טובה על השולחן, ברבע לתשע חילקו את היד הראשונה.
כהרגלי אני משחק טייט ולא עשיתי משהו מיוחד, בעיקר פולדים בשני הסיבובים הראשונים, גם כשרציתי לעשות מהלך עם קלפים סבירים מישהו הקדים אותי כך שזה לא ממש הסתדר. תוך פחות מבליינד עף שחקן והצטרף שחקן אחר, סך הכל שולחן סביר עם אגרסיבי אחד (שלא ממש הצליח לו) וכמה לימפרים מזדמנים.



הצלחתי להוריד קופה בטרן עם טופ פר ועליתי קצת בערמה.
אחרי זה ניסיון לבלף (קנטה שבורה) עלה לי בכמעט עשרים אחוז מהערמה שלי מול שחקן שלא ממש רצה לקנות (כי לא שיחקתי הרבה ידיים) אני כיוונתי לווליו בט והוא אמר שאם זה היה יותר יקר לא היה קונה... לך תבין אותו אבל זה בסדר אני לא פה בשביל להבין, אחרי שקנה חיכה שאפתח, אמרתי לו אס גבוה טוב לך פה (כשאני שם אותו על זוג) הוא הופך מידל פר ואני אומר לו: "הייתי חייב לנסות", הוא אמר לי צודק והמשכנו הלאה.
ביג סליק שלי זוכה לשלושה קולים (מוזר) ואני מוריד את הקופה בפלופ עם רייז סביר.

כמה ידיים אחרי אני מקבל קינג נסיך סוט, אני בביג בליינד ורואה יותר מדי לימפרים, האמת חשבתי על רייז אבל הבליינדים כבר טסו וכל רייז שלי בעצם יחייב אותי לקופה כך שאמרתי צ'ק. הפוזישן אצלי כך שאם יהיה פלופ חיובי אני דוחף (גם אם זה יראה כגנבה, אין לי בעיה)
הפלופ מגיע ואיתו תאווה לעיניים, תשע שמונה עשר (בסוט שלי) אני עכשיו עם צבע (לא נאטס אבל קרוב לשם) ואני רק יכול להשתפר, משהו כמו שניה וחצי ואני דוחף (4 וקצת אלף צ'יפים והקופה טיפה יותר מזה) אול אין, אני רואה פרצוף מעוניין בעמדה מאוחרת אבל זה שישב ב utg2 (ההוא שקנה את הבלוף שלי), אומר יאללה וקונה, אחריו כולם פולד, הוא הופך תשע עשר (זוגיים) ההוא שהיה מעוניין אמר שזה מה שהוא זרק וזה רק עשה אותי יותר מבסוט, טרן בלנק ובריבר קיבלתי את הדובדבן, מלכה (בסוט שלי) מה שיצר לי את היד החזקה ביותר שקיבלתי במשחק לייב ואת ההובלה בשולחן.



(מסתבר שחולקה יד יותר חזקה בערב הזה)


עוד הצלחתי להוריד קופה אחת פרי פלופ ופירקו לנו את השולחן.
אני ומטלטלי עברנו לשולחן אחר, לכיסא מבאס ולעמק מפחיד, מסביבי הרים וגבעות של צ'יפים, (איך הם הספיקו בחצי שעה אני לא יודע)
מימיני יושב מפלצת אגרסיבית, משמאלי טייט (מהשולחן שלי) שכנראה לא קיבל קלפים ואחריו עוד מפלצת, מולי שורט אחר כך שורט, מישהו כמוני, שורט ועוד מפלצת.
נו טוב, צריך לבנות שוב טייבל אימג' אני כרגיל מחכה, לא הייתי צריך לחכות הרבה, קלטתי את השולחן די מהר וביד השלישית הורדתי קופה עם אוויר.

יד חמישית הורדתי קופה עם אוויר דחוס במידל פר, יד שמינית תרמתי סתם (יד גרועה וחבל ששוחקה) דילגתי עם תשע נסיך סוט וכמה אול אינים שיכנעו אותי להיכנס, מקופה של עשרים ושבע ירדתי לעשרים ואחת ועל ריק, סתם סתם סתם, יד מטופשת.
לא נתתי לזה להשפיע עלי וזוגות בפלופ החזירו אותי מעל ה25, אז הגיע שוב הפיטבוס ופירק אותו, שוב אני עובר, שוב לכיסא צדדי מבאס, אני מבקש מהבנאדם שיושב לשמאלי שיזוז קצת (הוא ישב בראש השולחן) הוא אומר לי תעבור אתה... מה זה? שכונה רבק, אמרתי לו שזה לא משנה והמשכתי.



בשולחן הזה יד ראשונה אס ארבע (היא עוד תחזור אלינו היד הזו) אני פולד utg2 על הפלופ אס ארבע ארבע (נו שויין) יד שניה utg1 אני זורק קינג 2, בפלופ... אני לא באמת צריך לענות על זה, קינג שתים (בריבר שלא חולק הגיע עוד קינג) נראה לי היית טוב גם פה.
לא לגמרי מצטער, שולחן חדש לא יכול להמר ככה, אולי אני טועה, מה זה משנה עכשיו.

ממשיכים, אני מקבל נסיך מלכה אוף, מנסה לגנוב בליינדים זוכה לקול, בפלופ אני זוגיים, עוד רייז, עוד קול, בטרן אני מגביר את הלחץ וזוכה לפולד.
כמה ידיים אחרי אני קנטה פלופ בטרן אני דוחף הכל וזוכה לפולד, יופי לי, ניסיון לגנוב קופה גורם לי לפולד ולעמוד על 35 ואז הגיעה ההפסקה.

בהפסקה הגיעה מה שאמורה להיות הארוחה, אני הזמנתי המבורגר, מה אגיד, אני איש שמזון לא זר לו, נכון לא מומחה גדול אבל גם לא רואה בסודוך מעדן קולינרי (בטח לא בימים שאני סחי).
אוכל זה לא, אולי זה נראה כמו המבורגר (וגם בזה יש ספק) אבל זה ממש לא היה המבורגר, משהו דוחה ורק בגלל שבאמת באתי רעב פירקתי אותו, המזל שלי שלפחות הוא לא הביא לי צרבת אבל גם לא יביא אותי להזמין מהם טייקאווי, אגב גם את הבריתה של הבת שלי לא אעשה במקום הזה.

יאמר לזכותם שהצ'יפס היה סביר, מה כבר אפשר להרוס בצ'יפס?
אני יושב בחוץ עם איציק ואם לא הייתה סודה ושיחה מעניינת רוב הסיכויים שהייתי מקיא את הדבר הזה שהגישו לי שהם משום מה קראו לו המבורגר, איכסה. באמת שכן.



יאללה, ההפסקה נגמרה והאדרנלין למשחק השכיח לי את האוכל הדוחה, עוד כוס סודה ואני חוזר לשולחן, תוך כדי חילוק היד הראשונה מגיע (שוב!) הפיט בוס ויאללה מפרקים, טוב... מפרקים, אני הולך לשולחן שלוש, כשאני מגיע אני בבירור מבחין שהשולחן מלא עד אפס מקום, במקרה איך שהגעתי מישהו עף ואני מבלי לחשוב פשוט לוקח את מקומו. פתאום עוד אנשים מצטרפים ואני שואל את עצמי לאן בדיוק? כמה טרמפיסטים קמו מהיציע הנוח שהיה להם ואיך שהוא ישבנו תשעה שחקנים, לפחות הפעם היה לי כסא נוח ומקום נוח.

יאללה משחקים, פולד פולד, פולד, ניסיון להדביק קנטה עולה לי בשלושים אחוז מהערמה שלי, הבליינדים רוצחים אותי לאט ואם זה לא מספיק האנטה דוקרת אותי כאילו אני כרית סיכות בסלון כלות של חינה תימנית.

אני מסתכל ימינה ומסתכל שמאלה ומבין שאנחנו שמונה עשרה שחקנים, בשולחן שלי הייתי שישי בצ'יפים ובעיקר לא מספיק אגרסיבי, רייז מעמדה מוקדמת גורם לי לדחוף עם אוויר (תשע עשר סוט) בעיקר כי זה שחקן אגרסיבי וכבר נשבר לי, פולד כולם ויאללה לקחתי קופה ראשונה שלי.

יד אחרי אני עם אס תשע, כמה לימפרים אני דוחף, כולם פולד.
כמה ידיים אחרי, אני בביג ארבעה(!) לימפרים אני עם עשר שתיים, בפלופ אס שתיים ארבע, כולם צ'ק, טרן שלוש, כולם צ'ק אני רייז, משמאלי אחד קונה כולם פולד, בריבר מגיע לי עוד שתיים אני במהירות רייז חצי קופה, הוא פולד, היי אני בסדר...
רק המהלכים האלו החזירו אותי לתמונה עם כמעט ארבעים אלף צ'יפים.

ואז... הו... אז... הגיע הפיט בוס (שוב!!!)
יאללה מפרקים הוא אומר, אמרתי לו שמע חביבי כל סיבוב אתה מפרק אותי, שחרר קח מישהו אחר, הוא אמר שאין ברירה ועשה הגרלה הקלף הנמוך יוצא, איזה יופי אני רואה שבע, חמש, ארבע, שלוש והופ אני מקבל שתיים. שתקתי שמעתי עלבוני ופשוט שתקתי, טוב זה לא באמת עלבון אבל אחרי שהצהרתי שלא בא לי לעבור והמזל (שוב) לא האיר לי פנים זה היה קצת לוזרי.



אז אני שוב עובר שולחן, קיבלתי מקום סביר, ליד הדילרית כשאני רואה את רוב השולחן, היו שם כמה סטאקים יפים אבל זה היה השולחן הכי שכונה ששיחקתי בו בערב הזה, דיבורים צעקות ובעיקר ביזבוז זמן.
מימין ישב האדון שלא רצה לזוז קצת שמאלה בשביל שיהיה לי יותר מקום, הוא ישב טוב ומהרגע שהגעתי הוא בעיקר חילק מתנות, כמה שורטים ואיזה מונסטר אחד שקנה ובעיקר דחף הכל, משמאלי (בצד השני של הדילרית) ישב שחקן שפעם ראשונה ראיתי אותו, הוא שיחק חזק ולא פחד לדחוף.
אני מצליח להוריד קופה עם אובר פר, יד אחרי איך שהדילרית מחלקת לי מגיע איזה מישהו ומתחיל לצמצם צ'יפים, הוא רוכן מעלי כך שאני לא יכול לראות את הקלפים, התור שלי מגיע והוא עוד מצמצם, אני אומר לדילרית שניה, אני לא ראיתי את הקלפים, האיש מואיל בטובו וזז כדי שאוכל לראות את הקלפים, בגלל האירוע הזה, לא שמת לב שאני אנדר דה גאן והיו לי שבע שמונה סוט, כולם חיכו לי ונלחצתי, ביד רועדת עשיתי קול (אין לי מושג למה) אבל המהלך הזה דווקא היה טוב לי, כולם חשבו שאני על מפלצת (בגלל שרעדו לי הידיים) כולם פולד, הסמול והביג אחרי הפלופ זרקו (נדמה לי שהיה לי גם זוג אבל זה לא משנה). יצא לי טוב כל האירוע הזה.
עוד יד שאני מוריד, אס נסיך, רייז פריפלופ, הביג משלים, טופ פר ואני מוריד קופה.
יד אחרי אני בסמול בליינד, כולם פולד, אני משלים, זה שבביג (האגרסיבי) מכריז אול אין, אני עם אס שבע אוף, לא רציתי לגנוב לו ועכשיו הוא עושה מהלך, זה היה ברור לי שזה מהלך, כמה זה אני שואל ומהתשובה שלו מבין שזה שבעים אחוז מהערמה שלי, לא אני מוותר והופך לו אס שבע, הוא הופך שתים שש ומבסוט מעצמו... יאללה, יד הבאה.

עף שחקן ועוד אחד, אני בביג, האגרסיבי משמאלי מדלג פנימה כולם פולד אלי, אני רייז מוזר (קינג קווין סוט) הוא פולד, יד אחרי אני עם אס ארבע (אמרתי לכם שנחזור אליה, חכו זה עוד כלום) אני שוב רייז גדול הוא פולד, כנראה הבין שהבנתי ולא רצה שלא נבין אחד את השני (או משהו בסגנון).
בכל מקרה אני משחק טוב, מרגיש בטוח וחושב שאני מכיר את השולחן, נראה לי גם שהשולחן מכיר אותי, לטוב ולרע.
זה מימין כבר שורט ועם בליינד וקצת דוחף, אני אינסטנט קול עם אס שמונה, האגרסיבי (לא ההוא משמאל, אחד אחר) קונה, על הפלופ אס שלוש יהלום ושבע לב, הוא רייז אני קול, בטרן מגיע לי השמונה, הוא רייז ואני אול אין.
הוא מתבאס ומתחיל לחשוב, שמתי אותו על דרו או על אס עם קיקר גבוה, ככל שחשב וספר את הקופה כבר לא רציתי שיקנה אותי, סט לא היה לו זה בטוח אבל גם לא רציתי סאקאוט, הוא חושב וחושב, ממש עברו כמה דקות, החלטתי שזהו, וביקשתי זמן, הוא חשב עוד קצת ואמר: "אני יודע שזה מגיע אם אני עושה פולד אבל אני עושה פולד" אמרתי לו, אתה רץ לצבע? זה גוד פולד. ובאמת זה היה גוד פולד בשבילי כי בדקנו והגיע לו הצבע.
השורט הופך אס שבע, אני אס שמונה ונגמר הסיפור, אני צ'יפ! היפ היפ.

בעודי עורם את הצ'יפים ומבסוט מהמהלך, הוא אומר שהוא ידע שזה מגיע, אמרתי לו שלא הייתה לי ברירה ולא יכולתי לתת לו לקנות, הוא אמר לי שאני צודק וזה מהלך נכון, אני מניח שאם זה לא היה פוקר ולא היינו בטורניר הייתי חוטף ממנו אבן לראש, אבל זה פוקר והוא קיבל את זה כמו גבר.

לא הספקתי לסדר את הערמה והפיט בוס מכריז...
פיינל טייבל, נו שויין, לפחות זו הפעם האחרונה שמעבירים אותי שולחן.



קמנו להפסקה, שם פגשתי את איציק (שגם הגיע רחוק, מקום 17 אם אני לא טועה) ופגשנו עוד שחקן, איש נחמד שבסוף סיים שישי, אחרי סמול טוק, ריקון נוזלים והוספה של חדשים קראו לנו לפיינל.

השעה הייתה כבר אחת בלילה, השולחן עייף ורק שישה יוצאים בכסף, אגב, כסף, אז ככה: אין כסף בטורניר הזה יש פרסים, ורשימת הפרסים היא (על פי תקנון הטורניר)
מקום 1 - לפטופ של אסוס ובקבוק גרנט'ס פמילי ריזרב , מקום 2 - מערכת קולנוע ביתית LG- HT355SD ובקבוק גרנט'ס שרי קאסק,מקום 3 - ערכה רשמית של wpt, מקום 4 - מזוודת 300 צ'יפים 13.5 גרם "סנייק" ,מקום 5 - קלפי קופאג סנטינל באריזה מהודרת, מקום 6 - ערכת גרנט'ס הכוללת תיק ספורט של גרנט'ס ובקבוק גרנט'ס אייל קאסק.

לשלחן הצטרפו כמה שחקנים חדשים, מימיני ישב הצ'יפ לידר שהיה עם 140 בערך, אני 120, ואז כולם שורטים, האגרסיבי עם הכובע (שעשה לי פולד) ישב עם 60 בערך עוד אחד עם 50 וזהו פלוס מינוס.
אני יושב בסדר, כמה פולדים כמה רייזים, הורדתי קופה אחת, עשיתי פולד לאול אין, עשיתי עוד פולד ללימפר שדחף אחרי הפלופ. קצת ירדתי אבל אני בסדר, באזור המאה, אולי קצת פחות.
שיחקתי רגוע עד שהגענו 'לכסף'. באבל עף, מקום שישי עף ואני ממשיך, אני ממש לא שורט, אני בסמול בליינד, משלים עם קינג שמונה אוף (לא רציתי לעשות רייז ונראה לי שהשחקן משמאלי קצת נרגע) הוא בביג מעלה רייז פשוט (הבליינדים כבר 15 אלף) ידעתי שהוא עושה את זה עם כל שני קלפים בעיקר כדי שאצא, קניתי על הפלופ, נסיך עשר שמונה, אני צ'ק והוא דוחף, אול אין.
אני עוצר לחשוב קצת ומבקש ספירה, חושב לעצמי אם זה לא שוב שש שתיים מה זה יכול להיות... מסתכל עליו ומבין שאני עדיין חי אם אני נופל פה, הבנתי שאני בסדר ואמרתי, יאללה... מקסימום ריד שגוי, הוא הופך אס ארבע, אני הופך את הבוטם פר שלי השולחן מבסוט וגם אני מבסוט.
רק מה... שלושים אחוז... שכחתם? אני לא, טרן ארבע, ריבר ארבע. בום טראח.

יאללה, חפיף, מה אני צריך טלווזיה שלושים ושתיים אינצ' אלסידי, מסך המחשב שלי מספיק טוב (עלק), פולד יד אחרי, פולד יד אחרי, אני אנדר דה גאן עם מלכה קינג, דוחף, פולדים עד הכפתור שדוחף, פולדים ויאללה שואודאון.
ברגע שדחף הבנתי שאני מאחור, הוא הופך פוקט ג'ק ואומר בדאגה, אוי אתה מעלי... חביבי, אמרתי לו, תיהיה רגוע, אני לא טוב במצבים האלו, אם אני מאחור עכשיו אני מאחור גם בריבר, לוח מסריח משכיב אותי לישון במקום חמש עם חפיסת קלפי קופג (מברזיל שווה 200 שקל) ובעיקר בלי המשקה שהובטח, ניסיתי לברר אמרו לי לא, מקום שש לוקח משקה, עשיתי בירור וכנראה שזו באמת רשימת הפרסים, אולי הדילר טעה ואולי אני טועה, בכל מקרה אני זכרתי בבירור אחרת אבל יאללה, שיזדיין המשקה, תנו לי רק ללכת מפה. (הערת מנהל - הפרסים שחולקו היו אכן לפי התקנון, שבו ניתן לצפות בדף הרשמי של האירוע בפייסבוק)



רצו לצלם אותי וסרבתי (אני עובד מדינה ואסור לי, טוב אני לא עובד מדינה אבל אסור לי, טוב מותר לי אבל אני מעדיף להיות בצד המצלם ולא המצולם) איציק הצטלם במקומי.

כשיצאתי משם הבנתי שזה לא נורא ובסך הכל לטורניר שכונה זה הישג, טוב/רע, זה הישג, אני לא צריך להתבאס, לקח לי משהו כמו עשרים דקות באמת לצאת מהבעסה, כשהגעתי הביתה הבנתי שההוא שעשה לי פולד לצבע לקח את הטורניר וההוא שדחף עם אס ארבע לקח שני, נו שויין, שיהיה במזל טוב.

(היד המנצחת של הטורניר)


מסקנות:

בנוגע למשחק שלי -
לא הייתי במיטבי, רוב הקופות שלקחתי היו פרי פלופ או בפלופ, מלבד כמה דונקס שקנו אותי עד לריבר (ומעבר) לא היו לי מלכודות ולא באמת שיחקתי משחק מבריק, גם מהטעם הפשוט שאין לי נסיון רב בMTT לייב וגם כי הבנתי שזה לא בדיוק הפוקר שאני מכיר, רק בפיינל טייבל הרגשתי ממש טוב ואפילו היה לי מוב או שניים שאגב, גם הוא בסוף הסתיים רע.
בהתחלה שיחקתי סמול בול מעט ידיים, כשהדבקתי דחפתי, אחרי זה פשוט אגרסיביות (מעט עם אוויר ובעיקר עם בטון או לפחות פיגום)
הטעות הקריטית היחידה שעשיתי הייתה כשלא דחפתי אול אין עם הבוטם פר שלי, רוב הסיכויים שהוא לא היה קונה, אולי כן לא יודע ולא יכול לדעת, אני כן יודע שאני צריך להיות יותר אגרסיבי.

הטורניר עצמו-
אני לא חוזר לשם, לא כל כך מהר ובטח שלא בקרוב, אולי לקראת טורניר לייב חשוב כאימון.
קודם כל שכונה, נכון יש ארגון ויש סוג של סדר אבל הוא חפיפי למדי, מה שחשוב להם זה שיעופו שחקנים ושיגמר כבר הטורניר וזה מורגש כבר מהשלבים הראשונים.

אמרו בתשע וחצי מחלקים קלף ראשון, התחילו ברבע לעשר, אמרו אין כניסה אחרי תשע וחצי ואצלי בשולחן התיישב שחקן בעשר, אין לי בעיה עם זה כל עוד שורפים לו בליינדים, אבל לא עשו את זה, הוא פשוט התיישב וקיבל ערמה טרייה, זה היה רק אצלי בשולחן, לא יודע מה קרה בשולחנות אחרים (הערת מנהל - על פי התקנון הרשמי של הטורניר - למאחרים נשרפים בליינדים)

יותר מדי זמן הולך על דיבורים וספירות, רבק שלושה שחקנים באול אין, תעשו שואו דאון ואחרי זה תספרו, אולי לא צריך בכלל לספור.
שלב ראשון (רבע שעה) שיחקנו בקושי סיבוב וחצי, לא רציני.
כשמפרקים שולחן שחקנים לא מוכנים לזוז מהכיסא שלהם פשוט כי הוא נוח והם משקיפים על השולחן, הם לא מבינים מה זה פוזישן ושבכל מקרה הם לא נפגעים (אולי פחות נוח אבל רבק...) חוץ מזה אם עושים הגרלה אז הגרלה, לא יכול להיות שאני מקבל שולחן עשר כיסא שמונה ואני בא ואומר לי הדילר(!) עזוב אותך שב איפה שאתה רוצה, נכון זה עבד לטובתי אבל זה לא מקצועי והחבר'ה מפדרו אומרים וחוזרים ואומרים שהם מקצוענים ורוצים לקדם את הענף... ככה לא מקדמים לא ענף ולא זלזל.

הבליינדים רוצחים, אני יכול להבין את זה, אבל בכל זאת, זה הופך בשלב מסויים לבינגו ולא לפוקר, מבאס.

האוכל,
נכון, לא באתי לאכול, אבל אם אתם מבטיחים משהו לפחות שיהיה סביר, לצערי נפלתי על ההמבורגר (אגב, לא הרבה הזמינו אותו יכול להיות שהם יודעים איזה דבר או שניים שאני לא) זה היה פשוט מחריד, גם ראיתי קצת מנות שיצאו ומלבד הסנדוויץ חזה עוף שנראה אכיל הכל פשוט נראה דוחה (סליחה מראש לשף).

כל הזמן מצלמים שם,
לי זה הפריע (יכול להיות שזה קורה גם בסבבים לא יודע) אני לא חתמתי על שום תקנון ואני חושב שאם אני מבקש שלא יצלם אז הוא יכול לכבד אותי, הוא לא ובכל זאת צילם (שוב ושוב) האמת, למרות שאני עדיין לא אוהב את זה, יצא בסדר, לא התקשרתי שיסיר את התמונה עדיין, אבל רבק! בנאדם מבקש, אתה לא יכול לכבד? יחד עם זאת אחרי בדיקה נוספת מסתבר שמי שכן רוצה שתמונתו תוסר, הם מסירים אותה ואין בעיה עם זה.

מצד שני,
לא סבלתי, לעיתים אפילו נהנתי, גם זה שעפתי חמישי אני רואה בזה הישג, מתוך מאה אנשים לעוף על ריד נכון וביט מסריח מול לוס-אגרסיב דונק ששיחק יד אינטרט במשחק לייב זה בסדר גמור.

הריינג' של השחקנים הוא מהקלים שנתקלתי בו, אנשים ישבו עם ערמות ועשו שיפטינג כאילו אין פיינל טייבל, לא מבין אותם ולא ברור. כשאתה יושב שם קל לך לזהות מי מבין, מי מבין שהוא לא מבין ומי לעולם לא יבין כלום.

אני חושב שלשחקן או לחבורת שחקנים שרוצה ערב נחמד של פוקר זה אחלה בילוי, גם מי שרוצה להתאמן במשחק הלייב שלו זה יופי של דבר, באמת שכן.
מי שלא שיחק לייב הרבה חייב לעצמו לפחות פעם אחת להגיע לשם.

לשחקנים מנוסים אני ממליץ בחום להתרחק מהאירוע הזה כי סתם תתבאסו.

הדילרים בסך הכל היו בסדר, למרות שחלקם זרקו, בסך הכל תיקתקו, הצרה היא שעם כל הרצון לתקתק הם יותר מדי עובדים לפי הספר וזו בעיה.

עצות:
בגלל שהבליינדים רוצחים והאנטה מגיע ממש מוקדם, אין טעם לשחק הרבה ידיים, פולד והרבה, עזבו אתכם פוזישן ועזבו אתכם ריד, פשוט פולד, כשיש לכם משהו מסוג הבטון או הברזל תדחפו, רוב הסיכויים שתקבלו קול.

לרוב האנשים אין מושג, נכון אני לא מייקל מזרחי אבל מה שהולך שם זה פשוט בדיחה, אין טעם לעשות מהלך מול מישהו שבכל מקרה יקנה אותך, צריך פשוט לחכות.
במידה וכבר עליתם קצת בצ'יפים ואתם יושבים בשולחן שאתם קוראים אותו, הרבה יותר קל לעשות מהלכים, לא תמיד זה עובד, אבל כשזה עובד זה מאוד משתלם, יאמר לזכות שולחן הגמר (ואולי קצת מעבר לזה) שיש שם כמה שחקנים על רמה (פלוס מינוס)
חוצמזה תרשו לי להפנות אתכם להמלצות של רפי (וגאס) שלא היה יכול לנסח את זה טוב יותר, חוקי ברזל לכל MTT.

הפדרו פוקר טור נערך ברחובות, בכפר סבא וממה שאני מבין גם בעוד מקומות בארץ.
חוצמזה זה אחלה חבר'ה שאוהבים פוקר ומאוד משתדלים.
למרות הביקורת יאמר לזכותם שהם מנסים ומצליחים לארגן טורניר פוקר בעברית (כבר כמה עשרות פעמים והיד עוד נטויה).

תודה לפדרו פוקר טור ותודה לאול אין פוקר (הספונסר שלהם) ברכות לזוכים ותנחומים למפסידים.

להתראות ביד הבאה.

התמונות נלקחו מדף הפייסבוק של פדרו פוקר טור וצולמו ע"י המארגנים, מי שמעוניין שתמונתו תוסר שיעדכן אותי ואסיר אותה.

הערה לסדר:
*בכתבה זו אני מביע את דעתי האישית מנסיון של ערב אחד ובודד. אין בכתבה זו לקבוע עובדות על כל הערבים, אני שחקן פוקר אחד שהיה בערב אחד במקום אחד.