ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 11 - הפריצה הגדולה - בלוגים - פוקרלנד
 
View RSS Feed

TheLastBet

+ צור בלוג

ההימור האחרון (סיפור אוטוביוגרפי) - פרק 11 - הפריצה הגדולה

דרג את הרשומה הזו
מחיאות כפיים נשמעות מהדהדות במטוס ברגע הנגיעה בקרקע. לא חולפות כמה שניות והישראלים על הרגלים מציפים את המעבר, גם צעקות הדיילת לא עזרו להושיב אותם. בליבי התפללתי שהטייס יבלום בפטאומיות ויעיף את כל הבהמות האלה על הרצפה, לצערי זה לא קרה. אני מפעיל את הטלפון שהיה כבוי כמה ימים וההועדות אסאמס מתחילות לזרום- "מתחילים ב22:00 אווירה חברית כיבוד כיד המלך, מגיע?"

תחושה טובה מציפה אותי בזמן שהפריארים ממשיכים לעמוד במטוס בהמתנה לדלתות שיפתחו. זאת השנה שלי, השנה תגיע הפריצה הגדולה, השנה אני הולך לעשות את זה! הפרידה מתמר לא מטרידה אותי, ההצלחות בפראג על הלבד ובעיקר מחוץ ללבד ממלאות אותי בתחושה שהכל אפשרי. אין לי ממש כסף ואני בודד אבל לראשונה זה הרבה זמן אני מרגיש מלא בפוטנציאל. יש לי מה להציע לעולם, אני בחור נאה וחכם ובטח טוב יותר מהבהמות שסוףסוף התחילו לרדת מהמטוס. אני אמצא את האחת וגם אם לא אפשר להנות מחיי הרווקות. החלטתי שגם בזוגיות כמו בקלף עדיף לחכות ליד סבירה+ לפני שעולים לפלופ. גם בפוקר המשחק משפר ואני נהיה יציב יותר וחזק יותר מנטלית שזאת כנראה נקודת החולשה הכי חזקה לא רק שלי אלא של רוב השחקנים. אנו יורדים מהמטוס ואני פורץ את דרכי בין המוני הישראלים שנוהרים כמו נחיל נמלים אל עמדת בידוק הדרכונים. יש לי את כרטיס הבידוק עם טביעת אצבע ככה שאני עוקף את כל אלו שהזדרזו לעמוד על הרגלים אבל אין לי את השכל או הסבלנות להנפיק את הכרטיס הבידוק המהיר.

השעה שעת ערב והשמש כבר שקעה, אם אגיע הביתה מהר אולי עוד אתפוס פלופ הערב. אני להוט להתקדם, לנצח ולשחוט כמה כבשים כאילו היה זה איד אל פיטר. הטלפון מצלצל ומן הצד השני נמצא אושרוב:
אתה מגיע היום ?
לאן?
נו יש יום הולדת לעידו
מי בא?
נו כולם באים דיברנו על זה בוואטסאפ כל היום
אהה לא יודע ראיתי 647 הודעות בקבוצה שנחתתי אז לא קראתי הכל
קיצור טוב יהיה כיף
בסדר נראה רק נחתתי אני קצת עייף
עזוב נו זה ליד הבית שלך אנחנו שם מתשע תגיע
טוב אחי אעדכן
נראה אותך
ביי
ביי

לא באמת עייף סתם חרמן קלף.
מגיע הבייתה כבר שמונה וחצי אני מניח את המזוודה ליד הדלת נכנס למקלחת זריזה ומתלבש. החלטתי ללבוש גינס וטי שירט פשוט כדאי שיהיה לי נוח לשחק פוקר אחרי היציאה. עידו חבר אבל לא חבר כזה טוב אני לא חייב לו כלום אבל הבטחי לעצמי להפסיק לוותר על אירועים חברתיים בשביל הקלף. חוץ מזה האגו בשמיים ובא לי קצת לפגוש בנות ולהפעיל את הקסם.

יוצא החוצה וקר לי אבל באמת נפגשים ליד הבית אז אני סובל קצת עד שמגיע למקום. בפנים חם צפוף ועוד לפני שפגשתי פרצוף מוכר אני כבר רוצה ללכת. בזווית העין רואה את החבר'ה ומפלס את דרכי אליהם. השיחות משעממות אותי וגם בחורות מעניינות אין. אני שולח הודעה לפארטיה הקבועה שלי לבדוק מה המצב, "מלא כרגע, תבוא". מה לבוא?! מלא. מתחילים לשתות, בירה ועוד בירה ואז ציסר ועוד צייסר והשיחה נהיית מענינית. אני מספר לחבר'ה חוויות מפראג ואורן מעצים אותם, כולם צוחקים ואפילו הבחורות כבר ניראות טוב יותר. הזמן עובר ואני נזכר כמה כיףלפעמים סתם לשבת עם חברים בלי הלחץ של להרוויח כסף ובלי לקבל החלטות קשות בפלופ. באזור השעה 2 החבר'ה מתחילים להתקפל ואני מחליט לקפוץ לפארטיה על הדרך הביתה. אני שיכור מדי לשחק אז רק אקח קצת אוכל אגיד שלום ואמשיך הבייתה.

מגיע למקום אוכל פיצה קרה אבל עם כמות האלכהול ששתיתי היא כוכב מישלן אחד לפחות. מפה לשם אני יורד אלף למשחק 6 הנדד (יחד איתי) ומבקש מבעל הבית לא לרדת יותר כי אני שיכור גם ככה. האלף הראשונים הלכו מהר, אני לא זוכר איך. תביא אלפיים אני מבקש מבעל הבית והוא בלי לומר מילה על הבקשה שלי פשוט נותן לי ציפים. אין לי כסף עלי אני אומר והוא מרגיע אותי אומר שהכל בסדר רק שאשחק. מתרבט עם קינגים ל400 מקבל 4 קולרים ואס בפלופ מקפל. מטרבט עם אס קינג גם ל400 מקבל 2 קולרים ודונק אול אין בבורד נמוך, מקפל גם את זה. אני מדמם ציפים ונהיה חסר סבלנות. לימפים עד עלי בביג מרים גקים ל150 ומקבל שתי קולרים בי עמדה הבורד נפתח A 8 9 ללא פלאש דרו. אני אף םעם לא יודע מה לעשות בסיטואציה כזאת. נותן סי בט של חצי קופה מקבל קול ורירייז. המוח בוער ואני יודע שאני לא עובר כאן כלום. אני חושב וחושב אבל בעצם כל מה שאני חושב עליו זה איזה יד אני עובר. בום! מצאתי פתרון! לשחקן שהשוואה יש אס חלש ולרייזר גק עשר. עכשיו ששמתי את כולם על מה שנוח לי אני התשובה ברורה, אני חוזר אול אין מעיף את האס החלש ומקבל קול מגק עשר/שבע עשר/שש שבע. קול קטן אומר לי את יודע שזאת טעות אבל אני מנפנף אותו מהר ומכניס את כל הציפים פנימיה. שחקן ראשון מעיף לפי התוכנית ושחקן שני משווה. אכזבה על פני, מה אתה אס אני שואל כמו אחרון הכבשים והוא אומר לי לא, יותר טוב. שיט רוץ וואנס ורוץ מהר אני מבקש מהדילר (גם כמו אחרון הכבשים). טרן 2 ריבר 2 אני הופך את היד בבאסה. השחקן שמולי זורק פייס אפ 89 בעצבים. אחד הכבשים מתרשם מהאומץ שהפגנתי בלרוץ פעם אחת ומחמיא לי על כך. אני שיכור אבל אני מרגיש הכי כבש בעולם. החלטתי לעשות את המהלך הטוב היחיד שאני יכול לעשות ולקום מהשולחן למרות רוחם של השחקנים ובעיקר של המסכן ששברתי אותו. הפסדתי 500 שקל טוטאל אחרי היד הזאת, אני מרוצה.

בדרך הבייתה אני מרגיש שמחה לא מוסברת ומבין שאני הרבה יותר שיכור ממה שאני חושב. לא אכפת לי מ500 שקל, הרווחתי החודש הרבה יותר. הכל טוב אני מרגיע את עצמי וזה גם נכון. נכנס הבייתה והכל חשוך אבל אני כבר מכיר טוב את בייתי הקטן. בדרך למיטה אני מועד על משהו וכמעט נופל אני מפשיט מעלי את כל הבגדים ונכנס ערום למיטה. קר מאוד ואני מתכסה בפוך אבל הקור חזק כאילו החלון פתוח. ברגע של משב רוח על הפנים אני מבין כי החלון אכן פתוח אני קם ומדליק את האור ורואה שהחלון באמת פתוח. אני ניגש לסגור את החלון אבל הוא איננו שם, אני לא מבין איפה החלון ואז מבין שאני עומד בתוך ערמת שברי זכוכית. פאק החלון נשבר ואני שיכור מדי כדי לטפל בזה עכשיו. בזמן שאני מסתובב להביא מגב אני רואה בזווית העין את ארון הבגדים פתוח וריק. משהו כאן לא נראה טוב ואני מדליק את כל האורות בבית רק כדי להבין שפרצו לי הבייתה. כל הסטלה שהייתה לי עברה בין רגע.

פאק, מי גונב בגדים אני אומר לעצמי. רגע יש לי קופסאת מזומנים בארון אני נזכר ומחפש אותה בהיסטריה בין כמה תחתונים שעוד נשארו בו. אין כלום, למעלה מ20 אלף שקל נעלמו. אני נושם בכבדות ורואה שהמזוודה איתה רק נחתתי ובה הרבה בגדים וכמה מתנות שהבאתי נגנבה גם היא. אני רץ לחפש את תיק היד שלי והוא איננו. הלך הלפ טופ, הלך הדרכון והלך סוואטשירט הפוקר האהוב עלי. אני עומד שם במרכז הלאגן ומרגיש את כל העולם נסגר עלי, אין לי כלום אפילו עוד זוג נעליים אין לי. המעט שהיה לי הלך, אני לא חש כעס אלא רק עצבות ורייקנות. במשך דקות ארוכות עמדתי שם בוהה ומדי פעם נזכר בעוד חפץ שנעלם. בין רגע הפכתי להיות חסר כל במלוא מובן המילה. השעה כמעט 5 בבוקר ואני מדדה לעבר תחנת המשטרה ומקלל את היום הזה שמסרב להסתיים. אין לי כלום אין לי דבר הכל הלך, פאקינג זכרונות ילדות לקחו לי אין לי כלום בעולם הזה לא כסף לא חברה, פשוט כלום.
תגיות: אין הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. shay -
    הסמל האישי של shay
    הגיע הזמן לקחת את עצמך בידיים חבר
    תעזוב את חיי הפוקר (תשאיר את זה בתור תחביב)
    תתחיל לעבוד ותבנה חיים.
    אין מה לעשות, אלה החיים האמיתיים והרגילים
    לא לקחת את הפוקר לכיוונים מקצועיים, לא שמרת על כללי בנקרול,
    הלכת לשחק שיכור שבור וכו. ככה לא תהיה מקצוען פוקר
    שיהיה לך בצלחה בהמשך חבר, עצוב לשמוע ושישרפו כל הגנבים האלה
  2. milel1 -
    הסמל האישי של milel1
    עצוב מאוד לשמוע חבר, זה מסביר בהחלט את ההיעלמות שלך לתקופה כה ממושכת.
    אני חושב שבתקופה כזו זה לא הזמן להעביר ביקורת אלא יותר לחזק ולכן אני לא אשתלח בך כמו הבחור מעליי,
    אבל כן אגיד לך שלא פחות מהקריאות הנכונות של שחקנים בשולחן ולא פחות מהיכולת שלך להתעלות מעל כל הכבשים צריכה להיות לך משמעת ומנטאליות של ספורטאי.
    כל עוד אין בך את היכולת לעצור לפעמים ולשים את הפוקר בצד(כשצריך כמובן) אז כל המעלות שלך כשחקן פוקר נפגמות.
    מקווה לשמוע חדשות טובות בקרוב ולקרוא פוסטים חיוביים.
    טוב שחזרת אלינו, ותדע שכמה שהמצב חרא- דווקא אז הכתיבה הופכת להיות הכי כנה ואמיתית.
    החכמה הגדולה זה לכתוב גם על האכזבות והתקופות הקשות, לאו דווקא רק על ההישגים והתקופות היפות.
  3. Astrix -
    הסמל האישי של Astrix
    .
    עודכן 05/09/2015 בשעה 22:12 על ידי Astrix
  4. badgersoul -
    הסמל האישי של badgersoul
    הצעה קונסטרוקטיבית. קח ברייק לאיזה חודש ותכתוב ספר. מאתיים אלף בארץ לפחות ישמחו לגמוע כל מילה שקשורה לפוקר, פשוט אין שום ספר עלילתי שהקלף חוט השדרה שלו. ארגזים אחי.. אתה הולך לגרוף בודאות.
    ספר!
    בהצלחה.