DoubleD19

שלום חברים, התלבטתי המון אם לכתוב בלוג על הIPC האחרון או לא. מצד אחד מפחד שייתפס כבראג-פוסט, מצד שני יש כל כך הרבה "ניו קידס" בפורום שרק צריכים את הדחיפה שאני קיבלתי כדי לעבור לשלב הבא במשחק.

אז ככה, אני ירושלמי בן 22, עד לפני חודשיים עובד בחברת הייטק גדולה במשרת החלומות. משכורות שבני 22 יכולים רק לחלום עליהם, במשרה של 8-17 א-ה שמשאירה לי בדיוק זמן פנוי לקימורי ערב בסטארס ובמשחקים חבריים.
בסוף 2015 נפל לי האסימון. הייטקיסט אני לא רוצה להיות. פשוט לא. לקום כל יום ב7:00 ולחזור הביתה ב18:00 רק כדי לגלות שאני עייף מדי בשביל לעשות את מה שאני באמת אוהב לעשות - לשחק פוקר, זה פשוט לא בשבילי.

וכאן מתחיל המסע. סיימתי קורס פסיכומטרי, ניגשתי למבחן, ומה עכשיו? התפטרתי מהעבודה בשביל לשחק פוקר... אז מה עושים עכשיו? "יש IPC וינה" אמר לי קקהילד. "שולם קל" החזרתי.

24.2.2016 - אנחנו מגיעים לנתב"ג. בין הסיגריות והבשמים בדיוטי פרי אפשר לראות את החלל מתמלא ברגים מוכרים. כולם כאן. ומי שלא כאן כנראה בקונקשן מיעד אחר. האוויר מתמלא בחשמל שאי אפשר להסביר. גם עכשיו יש לי צמרמורת כשאני נזכר באווירה הזו. פתאום כשאני רואה את כל השחקנים האלה עולות בי מחשבות שניות על המסע הקצר שאירגנתי לעצמי. איך לעזאזל אני אמור להתמודד עם כל השחקנים האלה?!

25.2.2016 - Day 1A - אני לוקח את הדף הכי יקר שהחזקתי בחיים עד כה: קבלה שמנונית שעליה כתוב: Table 14 / Seat 2. איפה זה לעזאזל שולחן 14 בתוך ים השולחנות הזה? אה הנה. שיט, סטס כבר שם. יושב לו בכיסא מספר 9. לפניי מונחת ערימה של 25k בצ'יפים ועד כה סטס היחיד בשולחן שאני מזהה, ויש לי עמדה עליו - לא נורא!
השולחנות מתמלאים והכיסא שמשמאלי עדיין ריק. אני מתפלל לאלוהי הטורנירים - רק שים לי פה איזה כבש.. טורניר לייב גדול ראשון שלי. תן לי איזי סטארט.
פתאום אני מזהה את אחד משחקני הטורנירים הטובים שידעה מדינתנו הקטנה. לא אנקוט בשם, אבל טופ 5 לפחות, מתחיל בצעידה לעבר הכיסא הריק שמשמאלי. סיננתי לעצמי קללה עסיסית והחלטתי שלא נורא! אני אשחק את המשחק שלי!

הטורניר מתחיל. אחת הידיים הראשונות של הלבל השלישי. בליינדים 100-200, פולדים אליי בHJ ואני רואה . עד עכשיו הייתי קארד דד רצח. החלטתי לנצל את התדמית ולגנוב בליינדים. אני פותח ל600, הרג המפורסם חושב כמה שניות ומתרבט ל1500, פולדים לביג שמשלם, ואני מחליט להוסיף 900 לתוך 3700.
פלופ (4600)
ביג צ'ק, אני צ'ק, רג צ'ק,

טרן (4600)
ביג צ'ק, אני אופן אנדד מחליט לקחת את הקופה כאן ועכשיו. מאמין שהרג לא בצ'ק שם עם Kx, יותר סביר שיש לו שם שואודאון ואליו עם עשיריות או ג'קים. בט 2100 במטרה להמר גם כל בלאנק בריבר. רג חושב כמה שניות ומשלם. ביג זורק.

ריבר (8800)
אני ממשיך בתוכנית, בט 5100, הרג נכנס לטאנק של דקה וקצת, בסוף ממלמל "קל לבלף אותי" וזורק את היד.

אנחת רווחה ענקית משתחררת לי מהריאות. ישר שולף את הוואצאפ ומספר לרייל איך בילפתי אותו. (כאן אני מודה שזה 100% בראג, אבל הייתי חייב).

במהלך 4 הלבלים הבאים היו לי עוד 3 ידיים מולו. יד אחת לקחתי בבלופ בפלופ, יד אחת ב4בט עם AQ פרה, ופעם אחת ה3בט פרה שלו העיף את הAT שלי.


היד האחרונה של השלב הרביעי, אחרי היד הזאת יש הפסקה של 40 דקות. בליינדים 150-300 עם 25 אנטה.
אני UTG רואה מאז היד הקודמת ועד עכשיו הייתי די פעיל בשולחן. גנבתי בליינדים כמה פעמים והיה גם סקוויז אחד מהכפתור שעבד. יושב כרגע עם 39,800 ומוביל על השולחן. אני פותח ל900, הרג המדובר זורק, כבש ישראלי משלם, ישראלי טוב (ממה שראיתי עד עכשיו) חושב כמה שניות ומתרבט ל2400 (התחיל את היד עם 35k בערך), כבש אוסטרי בכפתור משלם, אני משלם, והכבש הישראלי החליט לדחוף את ה6100 שיש לו מאחורה. הישראלי הטוב חושב כמה שניות ומשלם, הכבש האוסטרי משלם ואני משלם מתוך הבנה שAA וKK כנראה ואין לישראלי שם בהיחשב בשולם.
פלופ (28,225) חמאה ודבש
אני חושב כמה שניות ומבין שQQ וAQ רוב הסיכויים הוא ייקח לצ'ק ביהיינד אם תינתן לו האופציה, AK וAA יהיה לו קשה לזרוק בSPR הנוכחי ובהתחשב בכך שזה טורניר רי-אנטרי. הפלופ רטוב, יאללה דונק. אני בט 17,000, הישראלי בלי לחשוב אומר אול אין, האוסטרי מצטרף לחגיגה עם ה5,000 שנשארו לו מאחורה (אמרתי כבר שהוא כבש?) ואני כמובן משלם באהבה.
טרן
ריבר
AK הוא אומר. הופך את הג'קים באהבה ויאללה קופה קרטון.

מהרגע הזה ועד השלב האחרון היו לי שולחנות די קלים, אבל הקלפים פשוט לא כל כך הגיעו. פה בליינדים, שם סיבט פלופ, אבל שום דבר רציני.

לבל 12, השלב האחרון של Day 1. אני עם 110k והבליינדים כבר 1000-2000 עם 300 אנטה.
בינתיים כבר העבירו אותי שוב מימינו של אותו רג נודע, אבל עכשיו הוא כבר פחות עושה לי צרות. נראה שהבין שאני לא השחקן שהוא מחפש להתעלל בו.. הוא יושב עם 80k כרגע ולא כל כך בא לו על ספוטים גבוליים מול השחקן ככל הנראה הטוב בשולחן אחריו. שאר הפילד ישראלים מבוגרים ואוסטרים מבוגרים שאין להם כל כך מושג מה הם עושים.

השעון מראה שנשארו עוד 4 דקות לסוף היום. ככל הנראה היד האחרונה של היום תחולק עכשיו.
אני בביג בליינד. שני לימפים מכבשים מקומיים עד לישראלי בMP שפותח ל7000 (נשאר לו עוד 21,000) מאחורה אבל ממה שראיתי עד עכשיו אני לא חושב שהוא יודע את המשמעות של זה בכלל. שולם אחד מהכפתור ואני רואה בביג. כמובן שאין דרך אחרת לשחק את היד, 3בט ל27,000, פולדים לישראלי שפתח והוא דוחף את מה שנשאר. הכפתור זורק ואני משלים עוד 1000. פותח AK והוא אומר לי "פליפ" נוחת כבר בפלופ והוא מראה בבאסה.

סוף יום 1 ואני עם 150k. הולך למלון ומתחיל לחשוב על מה שעבר עליי היום.. אם הייתם מספרים לי עד שעה 17:00 שזה מה שיעבור עליי היום כנראה ופשוט לא הייתי מאמין לכם.

אני בעיקר מאושר שעברתי ליום 2 ושעכשיו אפשר להתרכז בקאש ביום שישי (Day 1B).

מאורעות Day 2 יעלו בהמשך אם אראה שאהבתם את הפורמט