קרה לכם, ששיחקתם בערב, למרות שידעתם שאתם צריכים לקום מוקדם בשביל משהו חשוב?
ברור שתפסתם יום נאחס, נכנסתם לבור וויתרתם עליו רק ב 9 בבוקר, כשאתם מותשים, עצבניים ומתים לישון.
איך הגיבה האישה/חברה כשביטלתם את התוכניות? האם הצלחתם להמנע ממצב כזה בעתיד?
יש לי ילדה, אבל היא לא הולכת לגן...לגביה דרך אגב לא זכור לי שמשהו התבטל, משתדל באמת לא לשחק יום לפני כדי לא לסכן את המחר, אז כנראה שהאישה צודקת כשהיא נעלבת שאני מבטל משהו לגביה.
ולJesus - אני אישית מתבאס משניהם. אפילו לא מהריב הבא, אלא בגלל שאכזבתי את עצמי ואותה ולכן יקרה משהו לא טוב - יום הרוס/ סקנדל וכו'
נערך לאחרונה על ידי Black winter day; 21/10/2011 ב 11:22.
ברור שזה קרה גם לי הרבה פעמים וגם יצר מחלוקות נקודתיות עם האשה.
עדיף לא להתחייב לכלום לשעות השינה אם אפשר, וקצת תכנון לו"ז מראש יכול לעזור מן הסתם.
למרות שעכבר לילה שכמוני לא ירדם בחצות כמו טטלה ממילא, גם אם הוא צריך לצאת נניח לטיפת חלב בשמונה בבוקר.
בדר"כ אם אני מבין שדיני לקום בבוקר נחרץ ואין מנוס מכך, אני פשוט פשוט דופק איזה שניים שלושה דרינקים שיעזרו לי להרדם קצת יותר מוקדם, לא פותח מולטי אחרי בוא נגיד 22:00 בשום מצב, ואם בכ"ז נגררתי לשינה של שעה שעתיים וצריך לקום, אז אני פשוט קם עצבני ומרוגז עם פרצוף תחת ומקיים את המחויבויות בכל מקרה.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי הביתה ב-5 בבוקר אחרי סשן, והייתי צריך לקום לטיול משפחתי ב-7.
אבל מאז עשיתי הסכם ג'נטלמני עם האישה, ואני עומד בו יפה כבר כמה שנים. הפוקר הוא שלי, על חשבון הזמן שלי, והכסף שלי, אם אני בוחר לשחק עד הבוקר ואז לישון שעה וחצי לפני יום עבודה/יום בילויים/כל דבר אחר, אני ילד גדול וזו בעיה שלי. הנקודה היא שתמיד התאמצתי מעל ומעבר להראות שאני לא עייף ולא מבואס והכל טוב ויפה. אשתי שמה לב שאני מתאמץ בשבילה, וזה הוביל למצב שבו היום, אם אני חוזר מאוחר, היא נותנת לי לישון עוד שעה אקסטרה, כי חשוב לה שאהנה ולא אהיה עייף.
אני אבא לשתי בנות קטנות, ואנשים עדיין שואלים אותי לפעמים איך אני משחק איתם ב-3 לפנות בוקר באמצע שבוע. אני לא מבין את השאלה הזו. ואני לא מבין את החבר'ה שמקטרים על האישה. הכל עניין של מידה.
יכול להיות שהתברכתי באישה נדירה, אבל אני לא רואה את זה ככה, היא פשוט נותנת לי לחיות את חיי, ואני יודע טוב מאוד איפה לשים את הגבול. אני לא שחקן מקצועני, אני משחק פעם בשבוע, ואם יוצא פעמיים בשבוע מה טוב, אבל לא אהפוך עולמות כדי שזה יקרה.
היא מפרגנת לי, אני מפרגן לה. אם אתה לוקח, דע לתת. רק ככה זה עובד.
נערך לאחרונה על ידי Tutbanana; 21/10/2011 ב 13:23.
כ"כ הרבה פעמים...
איך אני שונא את היום למחרת אתה מת מעייפות ומשחק אותה כאילו כלום.עוזר בבית,משחק עם הילדים.איך שהם נרדמים צהרים אני רץ למיטה.
"תצאי עם חברות אני כבר אשמור על הילדים"
I dont believe in luck,i believe you make your own luck in life" - Amarillo Slim"
קרה לא מעט, הכי טוב זה לוח זמנים מסודר בתיאום איתה מתי בדיוק אתה משחק וכמה, להתייחס לזה כעבודה מקצועית כשלא חורגים מהלוז אף פעם.
גם מבחינת פוקר זה עדיף בהרבה, כי אולי אתה חושב עדיף שכשאני עייף לשחק פחות וכשהולך טוב הרבה, אבל אם זה בשליטתנו מתי להפסיק אז תמיד נעשה ההפך מהרצוי.
היתה תקופה שזה עבד לי מצוין, צריך רק לזכור להתמיד כל הזמן ובלי הנחות כי פעם אחת לא עומדים בזה וכבר זה הולך.
לא ללכת לשחק לילה לפני שיש לך מחויבות על הבוקר. כי לא משנה כמה תשכנע את עצמך שאתה קם מהשולחן ב 1 -2 גג , אם אתה רטוב אתה תשאר עד השניה האחרונה שתוכל , ואז כל היום למחרת הרוס , אתה עייף , עצבני , ממורמר , ועוד כל זאת אחרי שהפסדת כסף בשולחן. לא מצב טוב בכלל.
אני משתדל לדאוג שיהיה לי לפחות 5 שעות שינה בטוחות גם אם אני חוזר ב 7 בבוקר הביתה , היינו לסכם מראש עם האישה / בייביסיטר שהם שומרים על הילד עד 12 -1 בצהריים ורק אז אני אכנס לפעולה.
ואז מה שקורה זה שב 7 אני שרוף מעל הראש ואני ממשיך לשחק עד 12 , ואותה הבעיה חוזרת על עצמה .
אני מאד מקנא בחבר'ה שיודעים לקום מהשולחן גם כשהם מופסדים ועדיין יש להם אפשרות לשחק עוד שעה שעתיים במחיר של יום עייף ועצבני. אני עוד לא שם לצערי הרב.