דיברתי על כדורגל שהוא תחום קטן אבל נוגע ללבי, אבל כמובן שזה רק סימפטום של המצב הפוליטי-מדיני-כלכלי-חברתי (לפחות עד שצחי2008 יהיה ראש ממשלה).
תקראו לי מפגר אבל אופטימי, אני עדיין חושב שאפשר לשנות בהרבה מקומות אפילו אם השינוי מתחיל בקטן.
צ'אמפ, כשהילדים שלך יילכו לצבא ויהיו בין ה-20% שעוד כן עושים את זה, יש מצב שתגיד "וואלה, היינו צריכים לעשות משהו כשעוד היה אפשר" ?
או אולי זה יגיע אפילו לפני, כשהם יירצו לעבור לת"א כבר בגיל 15 כי כל מי שמסביבם הוא ערבי או חרדי ?
צחי, כשמדינת תל אביב רק תלך ותתפתח אבל אף אחד כבר לא יזרוק על הצפון (חוץ מנסראללה, הוא תמיד יהיה שם כדי לזרוק עליכם משהו), יכול להיות שתשאל "יא אללה, איפה הייתי ב-2008" ? איך יכול להיות שאני מקבל חשבון חשמל של 1000 ש"ח רק על הלפטופ + 2 מסכים שלי ?
ואבי.....עזוב אתה גר בבת-ים.
בקיצור, אני כן חושב שעוד אפשר לעשות ולשנות כאן דברים, ולא רק בכדורגל, בהכל.
אין פה עניין של להאשים את הממשלה הנוכחית או הממשלות הקודמות בבעיות שיש לנו (אני חושב שהממשלה הנוכחית דווקא עושה עבודה טובה יחסית למה שהיא יכולה לעשות), אבל יש פה עניין של ציבור יותר מדי מתלונן אבל מצד שני פחות מדי עושה בשביל לשנות משהו.
(הערה : הפוסט נכתב לאחר ערב טיפוסי עם חברים 'מיואשים מהמצב' ממעמד הביניים, לאחר הרמת ראש מודאגת לכיוון העתיד.
סליחה על ההפגזה. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא).
דיברתי על כדורגל שהוא תחום קטן אבל נוגע ללבי, אבל כמובן שזה רק סימפטום של המצב הפוליטי-מדיני-כלכלי-חברתי (לפחות עד שצחי2008 יהיה ראש ממשלה).
תקראו לי מפגר אבל אופטימי, אני עדיין חושב שאפשר לשנות בהרבה מקומות אפילו אם השינוי מתחיל בקטן.
צ'אמפ, כשהילדים שלך יילכו לצבא ויהיו בין ה-20% שעוד כן עושים את זה, יש מצב שתגיד "וואלה, היינו צריכים לעשות משהו כשעוד היה אפשר" ?
או אולי זה יגיע אפילו לפני, כשהם יירצו לעבור לת"א כבר בגיל 15 כי כל מי שמסביבם הוא ערבי או חרדי ?
צחי, כשמדינת תל אביב רק תלך ותתפתח אבל אף אחד כבר לא יזרוק על הצפון (חוץ מנסראללה, הוא תמיד יהיה שם כדי לזרוק עליכם משהו), יכול להיות שתשאל "יא אללה, איפה הייתי ב-2008" ? איך יכול להיות שאני מקבל חשבון חשמל של 1000 ש"ח רק על הלפטופ + 2 מסכים שלי ?
ואבי.....עזוב אתה גר בבת-ים.
בקיצור, אני כן חושב שעוד אפשר לעשות ולשנות כאן דברים, ולא רק בכדורגל, בהכל.
אין פה עניין של להאשים את הממשלה הנוכחית או הממשלות הקודמות בבעיות שיש לנו (אני חושב שהממשלה הנוכחית דווקא עושה עבודה טובה יחסית למה שהיא יכולה לעשות), אבל יש פה עניין של ציבור יותר מדי מתלונן אבל מצד שני פחות מדי עושה בשביל לשנות משהו.
(הערה : הפוסט נכתב לאחר ערב טיפוסי עם חברים 'מיואשים מהמצב' ממעמד הביניים, לאחר הרמת ראש מודאגת לכיוון העתיד.
סליחה על ההפגזה. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא).
A. when my eldest turns 18 we are outa this shit hole faster than lightning
B. I seem to recall something from last summer, tents something, anyone?
It's a cruel world sunny boy, but srsly - gl tid
A. when my eldest turns 18 we are outa this shit hole faster than lightning
B. I seem to recall something from last summer, tents something, anyone?
It's a cruel world sunny boy, but srsly - gl tid
סבבה, עכשיו זה מתחבר. אני מעדיף אנשים שנוקטים פעולה מכל סוג שהוא על אלה שסתם בוכים "על המצב". מה גם שאני בעצמי זז על הציר הזה של או להישאר כאן ולעשות משהו, או לעבור לשם....ככה שתודה על הגל-טיד, אני פשוט לא בטוח שאני הולך להשתמש בו.
מה שקרה בקיץ היה במקרה הטוב פאתטי. לא ככה עושים מחאות, לא ככה מביאים שינוי.
אם אתה רוצה דוגמא טובה לפעולה חיובית אתה יכול להסתכל קרוב אלינו, בירושלים, על תנועת "התעוררות" והפעילות המבורכת. לאט לאט, אבל לפחות ההגה של היאכטה הזאת שקוראים לה ירושלים מתחיל להסתובב בכיוון הנכון.
A. when my eldest turns 18 we are outa this shit hole faster than lightning
B. I seem to recall something from last summer, tents something, anyone?
It's a cruel world sunny boy, but srsly - gl tid
למה לחכות?
ואגב, זה לא 18, אלא 16. ברגע שהילד שלך יהיה בן 16, אתה תוכל לברוח, אבל ביקורים שלו בארץ יהפכו להיות בעיתיים.
וכשאתה מגיע לארץ?
אתה לא מתחיל את סיורך בקציעות, עולה לקריית גת ומסיים בחצור הגלילת נכון?
אתה בודק את החדשה של רושפלד,שולק אספרסו מול הים ומסיים בדרינק לילה בצפון אברקסס.
לכל אחד יש את הסיבות שלו לעזוב את הארץ, אבל כולם לא חוזרים מאותן הסיבות בדיוק.
כשאתה מגיע לכמה ימים, אתה לא מתמודד דה פקטו עם אף אחת מהבעיות שמאיימות לדרדר את מדינת ישראל לתהום.
אז אולי יש לנו יופי של ארץ, אבל גם סבבה של בעיות.
ברור. לא היה לי חשק לפוסט בארוך הגלות לגבי מה כן ומדוע לא.
בסופו של דבר לכל מי שרוצה לעזוב, יש חלומות ורודים על שלכת צהובה בסתיו, וסיפורים לילדים ליד האח בחורף.
הכל נכון, אבל זה אף פעם לא מרגיש כמו בית.
ואולי אני סתם מתגעגע לשניצלים של אמא שלי ולשישי אחה"צ בים.
שמע, חרא פה וחרא שם. אקזיסטנציאליזם. החרא הולך איתך לאן שתלך, אבל שם לא אכפת לך עד כדי כך מכל העוולות, כי הן לא באמת שלך.
אני לא יודע אם יש לי לאן ללכת ומי ייקח אותי בכלל, אבל כאן נהיה רע לתפארת.
אולי בירושלים מרגישים את זה יותר מבמקומות אחרים ואולי לא.
יכול להיות שההרגשה קשה יותר בגלל שהתנאים הבסיסיים פה באמת מושלמים:
מזג אויר מעולה, אוכל טוב, נשים יפות, מה עוד צריך בנאדם?
נוסטלגיה היא דבר שקיים בכל דור ותקופת זמן ותמיד נראית נכונה בעיני המתבונן.
אני חושב שהדבר היחיד שחסר פה היא תחושת הסולידריות, הדבק שמאחד אותנו ויגרום לנו לשוב ולהלחם על הארץ הזו. אפשר לשייך את זה לשינויים כלכליים,חברתיים ופוליטיים פנימיים ואפשר לשייך את זה לאינטרנט ולעובדה שגבולות העולם המודרני נעלמו. הציונות במתכונת הנוכחית שייכת כרגע לציבור חובשי הכיפות ולחבורה הזוייה של ילדים בני 15 על איזה פיסטין ביו"ש.
הקבעון המחשבתי עמוק מיד מכדי שתנועות ופעולות איזוטריות ישנו אותו, כאן נחוצה כאפה רצינית, אבל אני מפחד שכשאסתכל אחורה עם צמיג וגפרור דולק ביד לא יהיה אף אחד מאחוריי.
וזו הסיבה שאין מחאה אלימה בארץ.
אני.אין לי פייסבוק. אה, ואני פחדן. shipit@ גם אני מסכים שפעם בחודשיים ליומיים יש לנו אחלה מדינה...וגם אני אחרי כל תקופה ארוכה בחו"ל חוזר ומרגיש בדיוק את זה, רק שהתחושה הזו עוברת די מהר.
בעבר, האמנתי שאין טעם במעבר מהארץ, בין אם זה כדי שהילדים יגדלו עם "ערכים" או כל הנפצה אחרת...אך כל שהזמן עובר אני מבין שהקשרים היחידים שלי למקום הזה הם שפה ומשפחה, שלא הולכים לעבור איתי כנראה.
יש לי במשפחה כמה צדדים שעברו למדינות מעבר לים, ביניהם יש גם ילדים בגילי ובגיל האחים שלי, כשהם היו מגיעים לביקור תמיד הרגשתי טוב עם זה שאני ישראלי, מביקור לביקור אני מגלה כמה הפער בינינו גדול ולטובתם.אותן נקודות פתיחה רק במדינה אחרת הביאו אותם לחיים פשוטים יותר, נוחים יותר, "נורמאליים" יותר.
ובקשר למחאת האוהלים @chump ,חשבתי על זה והגעתי למסקנה שהכל משחק, זאת אומרת, הכל נשאר בגבולות מסויימים-גבולות התקשורת. המחאה מתקיימת רק שם.
התקשורת מדווחת על כמויות אוהלים, התקשורת מראיינת אנשים וכו', המחאה הזו הייתה מחאת ריאלטי. מחאה קוסמטית. מחאה אמיתית איננה תלויה בשידור בחדשות הערב, מחאה אמיתית היא פיזית, כזו שמרגישים ,כולם.
אני מוכרח להודות שקצת עצוב לי מהצד לראות מה קורה בארץ.
3 שנים אני חי בסצינה שונה והמבט שלי התפכח לגבי כל מה שמתחולל אצלנו בפנים.
האינטנסיביות של החיים בארץ מנביטה בכל אחד דעה ופתרון מצד אחד, מצד שני קשה לקבל את הפרספקטיבה הנכונה כשאתה נמצא בתוך הסיר צ'ולנט הזה.
זה באמת נושא מורכב וארוך שאיכשהו תמיד מסתכם באוהד נלהב אחד של ביבי שיתעקש לנסות לשכנע אותך שביבי הוא מלך, כשאתה בכלל לא מדבר פוליטיקה.
לא מונע ממני לחזור לארץ כשאני אגמור את העניינים שלי כאן, though.
אני יודע בבטחון מלא שעוד שנתיים אני עוזב את הארץ.
התכנון המקורי היה לעזוב את הארץ לתקופה של שלוש-ארבע שנים, לעשות פוסט-דוקטורט, לחזור לפה ולהמשיך בקריירה, לחפש משרה באוניברסיטה או לחילופין למצוא תפקיד ניהולי בתעשיית הביו/מדי-טק. אתמול התחלתי לחפש מעבדה לעשות פוסט דוקטורט, אבל אשתי במהלך השיחה אמרה, הכי חשוב לאן הולכים לעשות פוסט (בוסטון או סן פרנסיסקו) כי תכלס, למה שנחזור לפה?
אז נדרשתי הרבה זמן לסוגיה למה לחזור לפה, אז כמובן שיש לי פה משפחה וחברים, אני חושב שתל אביב היא עיר סופר מגניבה ואני יודע שהאוכל ומזג האוויר פה נפלאים. זהו.
המדינה שלנו בתהליך בלתי נמנע של התחרדות, הוא בלתי נמנע כי חילונים לא מתרבים, החינוך הדתי והתורני הם כבר עכשיו שני שליש מהחינוך היסודי, בדור הבא הם יהיו שלושת רבעי. לאן נלך?
הסכסוך הישראלי פלסטיני גוזל את כל המשאבים הכלכליים של המדינה, במקום להיות מדינה עשירה ומשגשגת אנחנו מדשדשים בבינוניים בגלל תקציב הבטחון בגדול בעולם, אבל הסכסוך הזה לא עומד להפטר בקרוב. לאן נלך?
ביבי נתניהו מוביל בסקרים להיות ראש הממשלה לעוד 4 שנים, רוב העם באופן רצוני ושפוי מתכוון לבחור שוב ביצור הנאלח הזה לראשות הממשלה, שתורכב שוב מש"ס ליברמן ביבי. לאן נלך?
אני שותף לחלק ממילות הביקורת שנאמרו לעיל על המדינה ויושביה, אבל אני מוצא את זה מאוד משעשע שחלקכם תולים את האשמה בביבי.
כאילו שעד 1996 היתה כאן אוטופיה, שפסקה מלהתקיים עד 1999 - אז חזרה לה. ושוב הפסיקה לפני 3 שנים.
לפעמים נדמה לי שביבי בשביל השמאל זה כמו מדינת ישראל בשביל מדינות ערב.
במקום להתמודד עם הבעיות האמיתיות שלכם - המצאתם לכם שטן שאתם תולים בו את כל הרעות.
משעשע.
ועוד יותר משעשע זה איך פוסט לזכרו של קודריצקי הגיע לדיון על ביבי...
ביבי נתניהו מוביל בסקרים להיות ראש הממשלה לעוד 4 שנים, רוב העם באופן רצוני ושפוי מתכוון לבחור שוב ביצור הנאלח הזה לראשות הממשלה, שתורכב שוב מש"ס ליברמן ביבי. לאן נלך?
למעשה אתה הראשון שאמרת ביבי, אבל למה להיות קטנוניים.
בעיני זה דיון חשוב על מצבה הלא מזהיר של מדינת ישראל ולאן היא הולכת.
אני חושב שאפשר להגיד בסבירות גבוהה שבשנים הבאות תקציב הביטחון יגדל, שאר התקציבים יוקטנו בהתאמה, נטל המיסים על אזרחיה הפרודוקטיבים של המדינה יקשה עליהם מידי ושאר הבעיות פשוט יביאו לקריסה טוטאלית.
ושאלה אחרונה לסיום:
האם אתה מאמין, אבל באמת מאמין, שכשתסיים את עניינך מעבר לים תרצה לחזור? האם מישהו שכבר טעם אלטרנטיבה ירצה לחזור?
אם כבר יהיה פה משהו, אני מנסה לעצור בגופי שהוא יתדרדר לביבי התותח מול ביבי הפח.
זה כל כך הכי קל.
במקור פורסם על ידי eliav
ושאלה אחרונה לסיום:
האם אתה מאמין, אבל באמת מאמין, שכשתסיים את עניינך מעבר לים תרצה לחזור? האם מישהו שכבר טעם אלטרנטיבה ירצה לחזור?
תראה, הדם שלי ישראלי.
הרעש שאני אוהב זה השקט של יום שישי, הריח שאני אוהב זה בתי זיקוק בחורף. אני אוהב לראות את הסרטים שלי בקולנוע עם תרגום לעברית.
ובתכל'ס, האנשים שאני מסתדר איתם הכי טוב הם ישראלים.
כשהDNA התרבותי שלך כל כך שונה מהעם שאתה חי בו, קשה למצוא קליק עמוק וארוך עם אנשים משבטים אחרים. זה קורה, זה הרבה יותר נדיר.
אני לא יודע מה טומן העתיד, אבל הוא לגמרי כולל תכנית חזרה.
אני אמור לעזוב את המדינה בקרוב במסגרת העבודה (כלומר, זה לא רילוקיישן, פשוט חברה שנמצאת מעבר לים).
אני דיי מת מפחד מכל הכיוונים. באופן לא מקורי, אני מאוד אוהב את המדינה הזו ולא סובל אותה כאחד. אני רואה כמה הכל מחורבן כאן ואני עדיין מרגיש רע לעזוב ומפחד מזה לחלוטין.
למרות ששיפיט לא מבין כלום בכדורסל, אני לחלוטין מסכים עם מה שהוא כתב. אני ישראלי, לטוב ולרע. זה הדבר היחיד שאני יודע להיות. אני בטוח שכל פרמטר אמפירי יהיה עדיף 'שם', אבל זה לא ימנע ממני להיות זר לכל החיים.
מנהלים יקרים, מתפתח פה דיון מאוד מעניין (אותי אישית, ואני בטוח שהרבה מאוד חברי פורום) שיש הרבה מה להגיד עליו.
יש מצב שאתם לוקחים את כל הפוסטים האחרונים ושמים אותם תחת ת'רד חדש עם כותרת רלוונטית, נגיד "המצב במדינה" ? או כמו הכותרות האלה לדיונים בצבא : "ישראל 2012, לאן ? "
תודה
לדעתי אין תשובה אחת נכונה לכולם.
כל אחד משקלל את היתרונות והחסרונות הסובייקטיביים.
אז קסנופוב יצטרך להרגיש איך זה להיות זר
שיפיט צריך להתמודד עם הגעגועים לשניצל של אמא מעבר לים
צ'אמפ מת שהבן שלו יהיה אלוף, אבל ממש לא בצה"ל.
ולנץ לא סובל את ביברמן
אני למשל, לא מסוגל להשלים ולקבל את הדרך שבה הנהג הישראלי הממוצע נוהג בכבישים.